הדפסה
לכתבה באתר
זו היתה הטמפרטורה שהראתה אפליקציית מזג האוויר שלי בבוקר שבו התכוננתי להגיע לתצוגת האופנה של מייקל קורס בשבוע האופנה בניו יורק:
המספר הגדול אומר מינוס 17, אבל אסור לשכוח את המספר הקטן שמעליו, שהוא האויב הגדול שלי. הוא מספר מהו אפקט הרוח, כלומר, איך ארגיש באמת ברגע שאצא אל אוויר העולם הקפוא, והתשובה היא מינוס 21. זה אמיתי. וזה קר כל כך שכואב להסביר.
אלוהים יודע מה לובשים במזג אויר כזה לאירוע הכי שיקי של החורף.
התלבטתי כמה דקות, אבל אחרי שבשנה שעברה סירבתי להיכנע למגפי שלג ראויים, ולכן החלקתי ברחוב ושברתי מרפק, הבנתי שעם כל הכבוד לאופנה, אני כבר לא לוקחת סיכונים.
מייקל קורס או לא, החלטתי, החברים מפרויקט מסלול יצטרכו לקבל אותי במעיל פוך ומגפי שלג (אמנם של סטלה מקרטני, אבל מגפי שלג). אני מודה, עשיתי את זה בלב כבד. אפילו לקחתי איתי שני צעיפים מרוב פחד, מה שבכלל העניק לי מראה של ערימת סמרטוטים מהלכת שנפלטה מהסאבוויי.
מחוץ לתצוגות האופנה ברחבי העולם מתנהל מסלול עצמאי שמכונה The walk of fame: השביל המוביל אל הכניסה לתצוגה, מצדיו עומדים צלמי עיתונות, בלוגרים ומעריצים, שמחכים לראות מי מגיע.
אבל מי שמגיע כמוני, עטוף בשכבות של פוך עצום ממדים ולא שיקי בעליל, ומעדיף לא להיתפס באף מצלמה מבין העשרות שעומדות בחוץ ומתקתקות בלי הכרה - הולך מהצד במה שנקרא ה-walk of shame, מסלול הבושה.
מיותר לציין, שאף אחד פה לא באמת התלבש בצורה ראויה לטמפרטורה של מינוס 21. זו טמפרטורה שבה כואב אפילו להוציא את היד מהכפפה, רק כדי לצלם מהר מהר. בחיי. ובכל זאת, ברחוב התקיימה תהלוכה של מעילי צמר דקיקים, נעלי סטילטו, קרדיגנים קלילים, כאילו שעכשיו חודש מאי. זה המחיר של מסלול התהילה הקצרצר של אופנת הרחוב, ואותו מוכנים לשלם כל מי שמחכים בחירוף נפש לתיעוד של טומי טון, סקוט שומאן, וכמובן ביל קנינגהאם. שלא לדבר על האינסטגרם כמובן.
מה כן מחמם ביום שכזה? התצוגה של מייקל קורס כמובן! יש משהו בתצוגות שלו שמצליח לרגש בפשטות, בכנות בלתי מתפשרת שאומרת "באתי להלביש אתכן, ולא לעשות לכן הצגות.
לצלילי השיר בלו מון של בק יצאו אל המסלול בשיער פרוע שהתארגן בקפידה נבחרת הדוגמניות של החורף הבא, והן הביאו איתן, לעומת הבלגן של הרחוב, עידון ותחכום שמרגיש נכון כל כך עכשיו. בכל זאת, צריך לזכור לקורס את העובדה שהוא היה המעצב המקורי שהוביל את בית סלין אל התהילה, וזרע את זרעי המינימליזם המדויק שעל כנפיו המריאה פיבי פילו.
אם להיות ריאליסטיים לרגע, למרות שמדובר היה בקולקציית חורף, גם על המסלול לא היה אף לוק שהיה עובר את הטמפרטורה האכזרית ששררה בחוץ. אבל היה בה משהו מעודד ואופטימי.
ועל שמלת הזהב המופלאה הזו אני פשוט לא יכולה להפסיק לחלום.
אווה צ׳אן, העורכת של המגזין Lucky וגם סוג של סלב, שאלה את קורס בריאיון באותו יום, איך לעזאזל מתלבשים בכפור כזה ועדיין נראים טוב. וומייקל ענה: ״תעטפי את עצמך עם טון של צעיפים. אל תעצרי באחד!״.
מעודדת מהטיפ החמוד של מייקל יצאתי אופטימית החוצה אל הקור המקפיא עם שני צעיפים ענקיים שעוטפים אותי בחום.
לפי מייקל קורס, את החורף הזה כבר ניצחתי.
את הקולקציה של מייקל קורס ניתן יהיה להשיג בחורף הבא בחנויות פקטורי 54 בישראל.
