השבוע תכנית המערכונים המצוינת "סאטרדיי נייט לייב" חגגה 40 שנה. התכנית הוציאה מתוכה קומיקאים ענקיים כמו ביל מאריי, אדי מרפי, קריסטין וויג, אדם סנדלר, ג'וליה לואיס דרייפוס, טינה פיי ועוד, אבל אף אחד מהם לא הצליח לשלב בין טירוף, הומור ואינטליגנציה כפי שעשה זאת ג'ון בלושי.

 

בלושי היה בצוות המקורי של התכנית שעלתה ב-1975. הוא השתתף בארבע עונות ומת ממנת יתר כשהוא בן 32 בלבד. המערכונים שלו הפכו לקלאסיקות ובקרוב ייצא סרט על חייו בכיכובו אמיל הירש. זה בדיוק הזמן לבדוק איזה סודות יש בחייו של האיש הכל-כך משוגע הזה.

 

1. הוא לא ממש ידע לשיר

 

על פניו נראה שבלושי, בנוסף לכישרונו להצחיק, היה זמר מצוין. הרי את רוב פרסומו הוא חב לסרט "האחים בלוז", בו הוא גילם את ג'ייק בלוז שיחד עם שותפו, אלווד בלוז (השחקן דן אקרויד) עושה גרסאות כיסוי לעשרות להיטי סול, פאנק ובלוז. יותר מכך, שנים לפני צאת הסרט יצאו השניים במסע הופעות עם להקת האחים בלוז. ובכל זאת, כשאקרויד הגדיר את יכולת השירה של בלושי הוא סיכם אותה במילה "בסדר".

 

בלושי אהב לשיר ורצה לשיר, ואפילו עשה ב"סאטרדיי נייט לייב" חיקוי אדיר לג'ו קוקר (כה אדיר שפול מקרטני הזמין לשיר איתו במסע ההופעות שלו), אבל עוד כשהיה צעיר וחבר בלהקת "העורבים", חבריו ללהקה לא התלהבו מרצונו להפוך לסולן. "אולי תשיר שיר של רינגו", הם נהגו לומר לו, כשכוונתם היתה ששיר של רינגו סטאר, מהחיפושיות, הוא קל יותר לשירה מאשר אלו של פול או ג'ון או ג'ורג'.

 

אז איך בכל זאת הוא עמד בחזית להקת בלוז? כי הוא היה פרונט מן מצוין, פרפורמר אדיר. "אלפא מייל של אילינוי", הגדיר אותו אקרויד. מה שמוכיח שלפעמים היכולת שלך היא לא העניין, אלא הביטחון והדרך בה אתה מציג את עצמך.

 


 

2. הוא היה מיזוגן

 

מעבר לבדיחות הפרועות, "סאטרדיי נייט לייב" התפרסמה גם בכך שנתנה במה מצוינת לנשים מצחיקות, אך לפי ג'יין קורטיין, אחת הכוכבות הראשונות של הסדרה, בלושי עשה כל שביכולתו כדי להרוס את זה.

 

קורטין השתתפה במערכונים רבים (ביניהם המערכון המצוין והקלאסי קונ-הדס שהפך גם לסרט) ואף הגישה את מבזק החדשות, אך למרות הצלחתה תמיד חשה כי בלושי מנסה לחבל ברעיונות שהיא עצמה הציעה, או שהוצעו על ידי נשים אחרות.

 

"הוא פשוט חשב שנשים אינן מצחיקות", היא חשפה בראיון לאופרה ווינפרי. בהמשך דבריה סיפרה כי בכל פעם שאישה כתבה מערכון ובו תפקיד לבלושי, הוא קרא אותו לא בקול מלא, אלא בלחש, ולא נכנס לגמרי לתפקיד. "הוא פשוט חש שזו חובתו להרוס קטעים שנכתבו על ידי נשים", היא סיכמה. לדבריה, היו עוד גברים בצוות שלא תמכו ואף פגעו במערכוני נשים, אבל בלושי היה הבולט מכולם.

 

3. הוא ממש, אבל ממש, אהב קוקאין

 

כל מי שקרא או שמע משהו על בלושי יודע שהבחור עשה הרבה סמים, עד שאלו הרגו אותו, אבל מעטים יודעים עד כמה הוא אהב קוקאין.

 

"הוא הרגיש שהקוקאין נותן לו כוחות על", סיפר אקרויד. "אחרי שהוא עשה כמה שורות הוא רק רצה לדבר וליהנות מהתחושה שהוא יכול להציל את העולם". בצילומים ל"האחים בלוז" היה אפילו תקציב מיוחד לקוקאין. אמנם כולם עשו שורות בצילומי הלילה, אבל אף אחד לא אהב את הקוקאין כמו בלושי.

 

בשנות ה- 80 , כשהקריירה שלו דשדשה, הוא הוציא 2,500 דולר בשבוע על השד הלבן. הוא עשה גם סמים אחרים- משככי כאבים, מסקלין, אמפטמינים, LSD, אבל הוא הכי אהב את השורות. "זה עושה אותי למי שאני", הוא אמר.

 

לא פעם, כשהוא לא היה מסטול, הוא היה עייף מאוד ועצבני. כשצילומי "האחים בלוז" התארכו והתקציב רק עלה, הבמאי ג'ון לנדיס, גילה אצל בלושי ערימת קוקאין ענקית, סטייל טוני מונטנה מ"פני צלקת". הוא זרק את כולה לשירותים. בלושי בתגובה החל לריב איתו ואז לבכות. בהתייעצות עם המפיק, צילומי הסרט נמשכו כרגיל.

 

גם לצילומי "סאטרדיי נייט לייב" הוא הגיע פעמים רבות כשהוא גמור אחרי לילה פרוע במיוחד. ערב שישי אחד הוא בילה עם קית' ריצ'ארדס מהאבנים המתגלגלות והגיע מתנדנד לצילומים בשבת. הרופא בסט אמר ללורן מייקלס, מפיק התוכנית, כי אם בלושי יעלה להופיע, ישנם סיכויים של 50% שהוא ימות. לורן מייקלס חשב, הבין שהוא חייב את בלושי, ואמר "אני יכול לחיות עם הסיכויים האלו". כמה שנים אחר כך, האחוזים של בלושי ירדו לאפס.

 

4. הוא נע על הגבול שבין חמוד למביך

 

לא היה ולא יהיה כבלושי. הבחור פשוט נהנה מההצלחה שלו. אחרי שהסרט "בית החיות" בו כיכב הפך להצלחה, בלושי יצא לטיול עם אקרויד וביקש ממנו לעצור ליד בית ספר יסודי. הוא יצא מהרכב, ודפק על כל החלונות. בתגובה כל בית הספר הוציא את הראש וצעק "בלוטו! בלוטו!" על שם הדמות של בלושי מבית החיות.

 

במקרה אחר, הוא ואקרויד הגיעו לאצטדיון בייסבול, נכנסו לשירותים ובלושי פשוט צעק לכל המשתמשים במשתנות לקחת צעד אחורה. הם עשו זאת, הוא עשה את שלו, ואז אמר "אוקיי, יכולים לחזור!"

 

במהלך צילומי "האחים בלוז", בלושי נהג כמה פעמים לקחת טרמפ עם מכוניות משטרה. הוא פשוט צעק להם, הם עצרו בחיוך ואספו אותו.

 

אבל לא כולם ראו את השובבות שלו בעין יפה. ערב אחד בצילומי "האחים בלוז", בלושי נעלם. אחרי חיפושים ארוכים מצאו אותו בחווה לא רחוקה ממקום הצילומים.

 

בעל החווה סיפר שהוא דפק בדלת, נכנס, אכל מהמקרר ונרדם על הספה. בגלל מקרים כאלו דן אקרויד כינה אותו "האורח של אמריקה". היום , כנראה, היו שולחים אותו לגמילה והסתכלות.

 

5. הוא רצה שייקחו אותו קצת יותר ברצינות

 

אחרי ההצלחה של "בית החיות", הוליווד סימנה את בלושי בתור השמן המצחיק. הוא מצידו, קיווה שזה ייגמר.

 

בראיון למגזין פיפל, סיפרה אשתו ג'ודית כי פעמים רבות בלושי ניסה להתמודד עם עודף המשקל שלו, ממנו סבל. לדעתה, הסמים היו הדרך שלו להתגבר על הקשיים הנפשיים הללו.

 

בלושי לא התחיל את הקריירה שלו כשמן, אלא השמין במהלכה, והוא ניסה להתמודד עם ההשמנה גם באמצעים רגילים כמו דיאטות וכושר. למעשה, היה זה מאמן הכושר שלו שמצא אותו מת.

 

הוליווד, כאמור, דווקא העדיפה אותו כשמן. בלושי ניסה לעשות תפקידים פחות מוטרפים, כמו בסרטו "Continental Divide", קומדיה רומנטית בה גילם עיתונאי החוקר פרשיות שחיתות. חוסר ההצלחה של סרטים מסוג זה הביאה את הוליווד להמשיך להציע לו תפקידים קומיים מוטרפים, או מה שהם חשבו כמוטרף.

 

אחד הסרטים האחרונים שבלושי ניסה לדחוף היה "Noble Rot", סרט אותו כתב, ובו רצה לשחק בן למשפחת ייננים. כשניסה לדבר עם מפיקים שונים על הפרויקט, הוא התעצבן לגלות שהם מעדיפים שישחק בסרט בשם "האושר שבסקס". בסצנת הפתיחה של הסרט הוא היה אמור להופיע בחיתול ענק. כאמור, מצחיק בעיני המפיקים, מרגיז מאוד בעיני בלושי.

 

6. דה נירו אשם במוות שלו

 

אוקיי, לא בדיוק. בספרו "דה נירו: חיים", מספר שון לוי כי רוברט דה נירו היה האחרון שראה את בלושי בחיים. הם היו באותו מלון אחרי שחגגו יחד פעמים רבות.

 

גם דה נירו אהב אז קוקאין, וכשהוא נכנס לחדר של בלושי, הוא ראה שיש שם ערימת קוקאין, לקח לעצמו קצת ויצא. בחדר הוא ראה את בלושי יחד עם סוחר ההרואין והקוקאין שלו, אבל לא ייחס לכך חשיבות. למחרת סיפרו לו שבלושי מת.

 

אבל ההקשר של דה נירו לא נגמר שם.

 

לפי לוי, דה נירו ידע שבלושי רצה לשחק כוכב רוק שעושה הרואין ורצה להיכנס לתפקיד כמו שדה נירו היה נכנס לתפקידים - על ידי היטמעות בתוכו. כדי להרגיש איך זה לעשות הרואין, בלושי החליט ממש לעשות הרואין, סם שלא היה חלק מרפרטואר הסמים הקבוע שהוא נהג לעשות. למעשה, חבר של דה נירו סיפר כי באיזו שיחה, מסטולית כנראה, דה נירו ובלושי הסכימו שכדאי לבלושי לנסות הרואין לפני התפקיד. בלושי עשה יותר מדי ממנו, וזה הרג אותו. דה נירו אף העיד על מותו של בלושי במשטרה, אבל תדמית הילד הבעייתי מעולם לא דבקה בו, רק בחברו המשוגע.

___________________________________________________________

 

 

עוד באותו נושא:

  • מרלן דיטריך: אהבה גם נשים ותכננה להתנקש בהיטלר