הדפסה
לכתבה באתר
מאת נעמה ריבה
סצינת האדריכלות העולמית לא הספיקה להתאושש מיצירתו של פרנק גרי בפריז – מוזיאון לואי ויטון ביער בולון, שנחנך באוקטובר ועורר ביקורת שהצליחה להרגיז את המתכנן – והנה פורצת סערה חדשה בביצה, אף היא בזכות האדריכל הקנדי-אמריקאי בן ה-85.מדובר באייקון נוצץ וטרי מבית היוצר של גרי, אך הפעם על אדמת אוסטרליה, שם הוא מתכנן בפעם הראשונה. סידני, שסמלה העולמי הוא בית האופרה, מתהדרת כעת בנקודת ציון חדשה שעשוי להתחרות במבנה המפורסם. מדובר בבית הספר לעסקים באוניברסיטה הטכנולוגית של סידני, שאי-אפשר כנראה להישאר אדיש אליו לפי התגובות המיידיות שהוא מחלץ.
לטוב ולרע, אין בניין של גרי שלא זכה לשלל כינויים וקונוטציות – אם זה מוזיאון גוגנהיים בבילבאו שהזכיר סירת מפרשים, או "הבניין הרוקד" בפראג שעוצב בהשראת צמד הרקדנים ג'ינג'ר רוג'רס ופרד אסטר. בהתחלת שנות ה-90 הבניינים של גרי היו נראים כמו הכינוי עצמו שהוענק להם: פסל בצורת דג בנמל ברצלונה ובניין משרדים בצורת משקפת בלוס אנג'לס.
כבר בטקס חנוכת המבנה החדש לא התאפק מושל אוסטרליה, פיטר קוסגרוב, ואמר שבניין האקדמיה הוא "שקית הקניות החומה המעוכה היפה ביותר שנראתה אי פעם". הציטוט אומץ מיידית בעשרות מגזינים בשבוע האחרון, אלא שהחריפים יותר כינו את הבניין "שקית הקאה", כמו זו שמסתתרת במושב הנוסעים במטוס.
האוניברסיטה הודיעה לפני חמש שנים כי היא מפקידה בידיו של אדריכל-העל את פרויקט התכנון של בית הספר, שתקציב הקמתו היה 180 מיליון דולר אוסטרלי (כ-540 מיליון שקל) – שישית מהסכום נתרמו על ידי איש העסקים הסיני, צ'ו צ'אק ווינג, שבנו למד עיצוב פנים באוניברסיטה הזו, וכעת הוא זוכה שבית הספר ייקרא על שמו. ההוצאה פחותה בהרבה מתקציב ההקמה של בית האופרה, מבנה אהוב שאף הוא לא זכה לפטור מכינויים מגחיכים, ובראשם "נזירות בראגבי" (Nuns in a Scrum).
הבניין בן 16 אלף המטרים הרבועים מיועד לשמש כ-1,300 סטודנטים, ואינו רחוק מהמרכז העסקי של סידני. הוא מחופה ב-320 אלף לבנים, שהונחו בזו אחר זו, ומיתמר לגובה של 12 קומות. אי-אפשר להתבלבל: המעטפת היא יצירה מובהקת של גרי, ומזכירה את המבנים הקודמים שלו. אלא שהאדריכל טוען כי מדובר ביצירה אחרת: "לא הייתי עושה את הבניין הזה בשום מקום אחר", הצהיר גרי בטקס הפתיחה, והסביר שהחומריות וגוון החול מזכירים את הבניינים הבריטיים-קולוניאליים המקומיים. "בנייני המאה ה-19 בסידני הם הנגישים והאנושיים ביותר, בעוד שהבניינים העכשוויים קרים או מרתיעים", תקף גרי את סביבת האקדמיה.
"אולי מבחוץ הבניין דומה לשקית חומה", הזדרז האדריכל ליטול את העוקץ מהביקורת כלפיו, "אבל מבפנים הוא גמיש. יש סוגים שונים של חדרים והזדמנויות לשינויים".
כמו בבניינים אחרים של גרי, החלל הפנימי אינו מחויב להיראות כמו החזית, ובמקרה הזה הוא מעוצב בהשראת בתי-עץ. האלמנט הבולט במבואה הוא גרם מדרגות מנירוסטה מבריקה, כשגופי תאורה דמויי-עננים מאירים את החלל. בין השאר, כולל המבנה שתי כיתות אליפטיות שמוסגרו ב-150 קורות עץ מסיביות, אודיטוריום ל-240 איש וחדרי מחשבים וסמינרים. ריהוט הפנים מגוון ומכיל שולחנות עגולים, מלבניים, אלכסוניים וגליים.
חלקים נרחבים מהמבנה מחופים זכוכית, כולל בית הקפה שמציע ליושביו חזית שקופה. 160 חניות אופניים, לעומת 20 מקומות חניה בלבד למכוניות, מסמנים את האג'נדה הסביבתית של האוניברסיטה.
בראיונות שונים נשמעו אנשי האוניברסיטה נלהבים מהבניין החדש. בעיתונות האוסטרלית התרגשו פחות, והעדיפו להדגיש את חדירת ההון הפרטי למוסדות האקדמיים. העיתון "סידני מורנינג הראלד" ציטט את נאומו של שר החינוך, כריסטופר פיין, שהכריז כי האוניברסיטאות האוסטרליות צריכות לשאוף לככב בראש טבלת האוניברסיטאות הטובות בעולם, שם הן נשרכות הרחק מהמתחרות הבריטיות והאמריקאיות.
באותו עיתון ספג גרי ביקורת חריפה מהעיתונאית אליזבת פארלי (Elizabeth Farrelly), שכתבה כי אדריכלות של אקדמיות לא צריכה לשאוף ל"תחרות בכדורים גדולים ומשומנים" או ל"ספרות ב-50 גוונים". הביטוי "כדורים גדולים ומשומנים" התייחס לידוענית האמריקאית המתפשטת קים קרדשיאן, שמזכירה לכותבת את פרנק גרי: "קרדשיאן של עולם האדריכלות", היא תקפה אותו, "הרבה קימורים בלי תוכן".
אסוציאציות ואסתטיקה בצד, בעוד כמה שנים יתברר אם בית הספר הוא סיפור הצלחה תכנוני. בניגוד למוזיאונים המצליחים של גרי, מבני האקדמיה בתכנונו - כמו מרכז סטייטה ב-mit בבוסטון – אינם ידועים בהכרח בחללי לימוד מוצלחים שקיימים בהם.
שדה תעופה חדש של זאהה חדיד
ועוד משהו בענייני סטארקיטקטים: אחרי שסומנה כמתכננת אצטדיונים אופנתית (מרכז השחייה באולימפיאדת לונדון,
אצטדיון המונדיאל בקטאר ואצטדיון
אולימפי בטוקיו – שני האחרונים מעוררים ביקורת חריפה), מסמנת זאהה חדיד מטרה חדשה: שדות תעופה.
בהמשך לתכנון טרמינל חדש בשדה התעופה בזגרב ומבנה בשדה התעופה של ציריך, עומדת כעת חדיד לתכנן שדה תעופה חדש בבייג'ין – שיהיה הגדול ביותר בעולם.
מדובר בטרמינל שיוקם בפרוורי הבירה הסינית על שטח של 700 אלף מ"ר, בתקציב המתקרב ל-14 מיליארד דולר עוד לפני תחילת העבודה. אם לא יחולו עיכובים בלוח הזמנים, ייחנך המבנה (שעשוי להזכיר יצור ימי עם שש זרועות) ב-2018 וישמש חלופה לשדה התעופה החנוק של בייג'ין.
המבקרים ממשיכים לבקר, המחאות על חדיד וגרי שמנותקים מהצרכים האמיתיים של רוב האנושות ממשיכות להישמע, והשיירה ממשיכה קדימה: שניהם, יחד עם שאר הכוכבים העכשוויים של האדריכלות העולמית, ממשיכים לשגשג לפי שעה.
