הבקשה הבסיסית של בני הבית הזה הייתה פרטיות: הם ביקשו שיתוכנן כך שדבר מהמתרחש בו לא ייראה מבחוץ. את החזית שפונה אל הרחוב ביקשו להשאיר סגורה ככל הניתן, אולם בפנים ביקשו ליצור בית מלא אור טבעי, מרחב פתוח שאפשר להביט לאורכו ולרוחבו.

 

שטחו של הבית 480 מ"ר, והוא נבנה על מגרש בגודל דונם ברחוב שקט בהרצליה עבור בני זוג ושלושת ילדיהם המתבגרים. התכנון החל במשרדו של האדריכל פיצו קדם, שם גובשו הקונספט האדריכלי, תוכניות המבנה והחזיתות. בהמשך בחר קדם להעביר את העבודה לאדריכל אחר, והלקוחות, בהמלצתו, בחרו במשרדה של מאיה כדיר להמשך התכנון המפורט ולהוצאת הפרויקט לפועל.

 

מהחזית שפונה לרחוב אי אפשר לנחש מה קורה מאחור: תוכננה בה חניה ש"נבלעת" בתוך הבית ויוצרת מראה נקי, ומשמאלה דלת כניסה לחדר עבודה, שמוגפת בתריסי רפפה שחורים ומופרדת ממפלס הגינה באמצעות מרפסת-במה מבטון. בקומה העליונה שובץ בחזית חלון סרט, ואת הקומה התחתונה מסמנים פסים שנחרצו בטיח עד לגובה של שלושה מטרים.

   

דלת הסטודיו מופרדת ממפלס הגינה באמצעות במה מבטון, וכך הוגדר מקום עבודה שאינו קשור לבית (צילום: שי אפשטיין)
דלת הסטודיו מופרדת ממפלס הגינה באמצעות במה מבטון, וכך הוגדר מקום עבודה שאינו קשור לבית (צילום: שי אפשטיין)

 

מאחור הבית נראה שונה לגמרי: לא קובייה אטומה כי אם משחק של קוביות בגדלים שונים, שכמו ממוסגרות במסגרת עבה ובולטת, המצלה על חלונות הבית ועל פינת הישיבה החיצונית, שאליה יוצאים מהסלון. 

 

לדלת הכניסה מוביל שביל שעשוי אבני מדרך מבטון, ומסביבו עצים וצמחים. הוא מתחיל מימין לחזית שפונה לרחוב ונכנס לעומק המגרש פנימה.

 

מבט מכיוון דלת הכניסה אל השביל שמוביל אליה (צילום: שי אפשטיין)
מבט מכיוון דלת הכניסה אל השביל שמוביל אליה (צילום: שי אפשטיין)

 

בתוך הבית נמשך הניקיון הצורני שמאפיין את החזיתות. שלוש הקומות חופו בפרקט עץ אלון טבעי, החלונות מוסגרו בפרופיל בלגי שחור, ופריטי הריהוט הם בגוונים טבעיים ובהירים. מכיוון הדלת נמשכת העין אל הפטיו שנבנה במרכז הבית, שתוכנן בצורת האות ח' (ראו תוכניות בסוף הכתבה). הפטיו מקשר בין המטבח והסלון, וצופה אליהם באמצעות קירות זכוכית. הקיר השלישי של הפטיו משותף לחדר העבודה, והוא אטום, מלבד חלונות אופקיים בחלקו התחתון. 

 

הפטיו צופה לסלון ולמטבח באמצעות חלונות גדולים. יש גם קיר משותף עם חדר העבודה, שבחלקו התחתון חלונות אופקיים (צילום: שי אפשטיין)
הפטיו צופה לסלון ולמטבח באמצעות חלונות גדולים. יש גם קיר משותף עם חדר העבודה, שבחלקו התחתון חלונות אופקיים (צילום: שי אפשטיין)

 

בפטיו, שכמו החצר האחורית רוצף בבטון מוחלק, מוקמה פינת אוכל לישיבה בחוץ, הכוללת שולחן מאלומיניום לבן וכיסאות אימס אפורים. מול השולחן נשתל עץ, שכאשר יגדל יצל על השולחן בלי צורך בגגון בנוי.

 

פינת הישיבה בפטיו כוללת שולחן עגול מאלומיניום לבן וכיסאות אימס אפורים. העץ שמשמאל יספק צל ופרטיות, כשיגדל (צילום: שי אפשטיין)
פינת הישיבה בפטיו כוללת שולחן עגול מאלומיניום לבן וכיסאות אימס אפורים. העץ שמשמאל יספק צל ופרטיות, כשיגדל (צילום: שי אפשטיין)

 

בסלון נבנתה על כל הקיר ספרייה שתוכננה וחולקה לפי פריטים שהיו ברשות בעלת הבית, והיא ביקשה להניח על המדפים. בפינת הישיבה הוצבו זו מול זו שתי ספות מרופדות בבד אפור, וביניהן שלושה שולחנות צד מזכוכית ורשת לבנה וכיסא "TOM" של רון ארד, על רגלי נדנדה מעץ.

  

הסלון וחדר העבודה תוכננו זה מול זה, משני עברי הפטיו (צילום: שי אפשטיין)
הסלון וחדר העבודה תוכננו זה מול זה, משני עברי הפטיו (צילום: שי אפשטיין)

 

בין הסלון למטבח הוצבה פינת האוכל: שולחן עץ מלא בצבע שחור, דומה לגוון שבו נצבעה דלת הכניסה הסמוכה, וסביבו כסאות מרופדים בבד אפור. על הקיר נתלו עבודות אמנות שאספו בני הזוג במשך השנים. החלל מואר באמצעות מנורות צמודות-תקרה, שלא מאפילות על האמנות. מאחורי הקיר שעליו תלויות היצירות נבנה מזווה.

 

מעל פינת האוכל מאירה מנורה צמודת-תקרה, שלא מאפילה על יצירות האמנות שנתלו על הקיר (צילום: שי אפשטיין)
מעל פינת האוכל מאירה מנורה צמודת-תקרה, שלא מאפילה על יצירות האמנות שנתלו על הקיר (צילום: שי אפשטיין)

 

המטבח כולל חזית ארונות גבוהה, ארונות נמוכים שמעליהם ארון תלוי, אי עם כיור, שולחן ''נומוס'' עם פלטת זכוכית בעיצוב נורמן פוסטר וכסאות אימס צהובים. הארונות נצבעו בגוון מוקה והונח עליהם משטח אבן קיסר בצבע אפור כהה:

 

למטבח נבחר גוון מוקה (צילום: שי אפשטיין)
למטבח נבחר גוון מוקה (צילום: שי אפשטיין)

 

בשעת הצורך ניתן לסגור את המטבח באמצעות שלוש דלתות נגררות מעץ, ובכך להפריד בינו לבין אזור האירוח:

 

 ניתן להפריד בין הסלון למטבח בעזרת דלתות הזזה מעץ (צילום: שי אפשטיין)
ניתן להפריד בין הסלון למטבח בעזרת דלתות הזזה מעץ (צילום: שי אפשטיין)

 

מחדר העבודה שבחזית הבית מנהלת בעלת הבית את עסקיה, ולמבקרים שמגיעים אליו יש כניסה ישירה. על אחד הקירות נבנתה ספרייה גדולה שתיכננה מאיה כדיר. במרכז החלל הוצב שולחן עבודה מעץ חום-אדמדמם, מוקף כסאות שחורים. קיר מנותק מהתקרה מסתיר אזור אחסון וחדר שירותים.

 

חדר העבודה: החלונות האופקיים הנמוכים מכניסים אור מכיוון הפטיו, בלי לפגוע בפרטיות (צילום: שי אפשטיין)
חדר העבודה: החלונות האופקיים הנמוכים מכניסים אור מכיוון הפטיו, בלי לפגוע בפרטיות (צילום: שי אפשטיין)

 

ילדים, הורים ואיורים

 

אל קומת חדרי השינה מגיעים באמצעות גרם מדרגות שנמצא משמאל לדלת הכניסה. המדרגות המרחפות נבנו מאבן טבעית אפורה, ונראות כמו תיבות. הן תחומות בשני קירות ומוארות באמצעות סקיי-לייט בגג:

 

 המדרגות לקומת חדרי השינה מוארות באמצעות סקיי-לייט בגג (צילום: שי אפשטיין)
המדרגות לקומת חדרי השינה מוארות באמצעות סקיי-לייט בגג (צילום: שי אפשטיין)

 

הקומה כוללת שלושה חדרי ילדים שפונים לכיוון הרחוב (עם שני חדרי רחצה, באחד מקלחון ובשני אמבטיה), ואגף הורים שפונה אל הגינה האחורית, עם חדר רחצה צמוד וארון קיר גדול לכל אורכו. בין אגפי הילדים וההורים מפרידה פינת משפחה, מוארת באמצעות חלון אופקי גבוה. בכניסה לאזור הילדים תוכננה מעין מבואה, שבה נתלו על הקיר איורים מספרי ילדים.

 

חדר המשפחה, מבט מכיוון אגף ההורים לאגף הילדים. משמאל המדרגות (צילום: שי אפשטיין)
חדר המשפחה, מבט מכיוון אגף ההורים לאגף הילדים. משמאל המדרגות (צילום: שי אפשטיין)

 

בחדרי הרחצה נשמרו הצבעוניות והחומרים שמאפיינים את שאר חלקי הבית. על הרצפה בשירותי האורחים נוצק בטון, כמו בפטיו ובחצר האחורית. הקיר חופה בשתי פלטות דקות של גרניט, שעליהן הורכב ארון מרחף מעץ.

 

שירותי האורחים. רצפת בטון, כמו בפטיו ובחצר (צילום: שי אפשטיין)
שירותי האורחים. רצפת בטון, כמו בפטיו ובחצר (צילום: שי אפשטיין)

 

בחדר הרחצה של ההורים נמשך חיפוי הפרקט עד לאזור המקלחון והאסלה, שם הוא הופך לבטון מוחלק. בתוך המקלחון שולב שטיח של מדרכי עץ. הקירות מחופים עד לתקרה באריחים לבנים מרובעים בגודל של 15 על 15 ס"מ, וחלון עליון מספק אור ואוויר:

 

בחדר הרחצה של ההורים נמשך חיפוי הפרקט עד למקלחון והאסלה, שם הוא הופך לבטון מוחלק. חלון עליון מספק אור ואוויר (צילום: שי אפשטיין)
בחדר הרחצה של ההורים נמשך חיפוי הפרקט עד למקלחון והאסלה, שם הוא הופך לבטון מוחלק. חלון עליון מספק אור ואוויר (צילום: שי אפשטיין)

 

קומת המרתף, ששטחה כמחצית משטחה של קומת הקרקע, מוארת באמצעות חצר אנגלית (חצר חפורה ופתוחה לשמיים) וכוללת ממ"ד, שירותים וחדר פנאי, שבו בולטת הספרייה המשתבללת של רון ארד. 

 

עוד עיצוב ואדריכלות של וילות:

>> בית במצפה בגליל, עם סטודיו לאמנים מתארחים

>> והאחוזה המשפחתית שבנו לעצמן שתי אחיות בפנסיה

 

ספקים

  • מטבח ורהיטים: ''הביטאט''
  • גופי תאורה: ''קרני תכלת''
  • פיקוח וניהול פרויקט: דודי לוי
  • חלונות: ''תובל חלונות בלגיים''
  • נגרות: נגריית קלוד
  • בטון מוחלק: ''אותנטיק''
  • כלים סניטריים: ''אלוני''
  • פרקט: ''מטרופרק''