הדפסה
לכתבה באתר
מהפקק ברחוב ז'בוטינסקי בבני ברק מצטייר מגדל צ'מפיון כעוד מפלצת בטון וזכוכית, אבל למי שעולה במעלית לקומה השישית מצפה הפתעה: גג מדושא עם עשרות עצים, שיחים, מפל מלאכותי ובריכה אקולוגית. החצר הירוקה, עם המסעדה שתוקם לצדה, יהיו מקום מפלט מרענן לעובדי המגדל ויאפשרו להם לנוח מהנוף האפור שמסביב – לא רק בט"ו בשבט.
האדריכלית אורנה פרייפלד-בסט, שתכננה את הפרויקט יחד עם ליטל סמוק-פביאן וינון לוי, נזכרת שבתוכניות הראשונות נועדה קומת הגג לשמש כמגרש חניה. למרבה השמחה, בעלי הבניין החליטו להסב את הגג לרווחת העובדים. על פני 1.7 דונם נטועים שלל עצים ושיחים, בהם רימון, אלביציה, לגרסטרמיה הודית, שזיף דובדבני, כליל החורש וערבה בוכייה. פרייפלד-בסט בחרה לעצב את הגן באופן שיחזק את הסימטריה של הגג המלבני: כך, למשל, הבריכה האקולוגית מתחילה במפל ששוטף אריחי בטון דמויי רעפים, ש"מעצימים את הפרספקטיבה" (ראו תוכנית בתחתית הכתבה).
אחד המכשולים שעומדים בפני הסבת גגות רגילים לירוקים, אומרת האדריכלית, הוא משקל האדמה. במקרה זה התקבלה ההחלטה על גג ירוק בשלב מאוחר יחסית, ולכן כבר לא ניתן היה להעמיס על הגג משקל רב של אדמה. התוצאה היא שימוש במצע פרלייט (סוג של סלע געשי) שעומקו מגיע ל-90 סנטימטר. "הוא שוקל חצי מטוף ומאפשר חלחול מהיר של מים", מסבירה פרייפלד-בסט.
>> לכתבות נוספות על בנייה ירוקה
ירוק כמו כומתה
גג ירוק נוסף שנחנך לאחרונה נמצא מעל התקרה של בית החייל בתל אביב. זהו גן אטינגר, ששטחו 700 מ"ר. "לקחנו רחבת מסדרים והפכנו אותה לגן", מחייך האדריכל אריה קוץ,
שתכנן את הפרויקט בשיתוף אדריכלית הנוף דורית שחר. הם תכננו גג מחופה-דק שבו נשזרו גבעות מלאכותיות בגובה של יותר ממטר, כשסביבן ספסלי בטון. מאחר שהגג ממוקם מעל אולם מופעים, אי-אפשר היה להעמיס עליו משקל רב, ולכן הוחלט שהגבעות יהיו עשויות מקלקר. נשתלו עליהן שיחים שונים וכן פרחי סיגליות, נרקיסים ושושנים. בכמה מקומות מוקמו עצי היביסקוס ולגרסטרמיה הודית, שבעבורם תוכננו פתחי עץ שאפשרו שימוש נדיב יותר של אדמה. באביב יטפס צמח הוויסטריה על פרגולות מתכת מעוגלות, שנותרות עירומות בחורף.
>> לכתבות נוספות על אדריכלות נוף
הגג הירוק מבבל
גגות ירוקים היו כנראה כבר בבבל הקדומה, שם העצים גדלו על הגנים התלויים וטיפסו עליהם. עדויות ממשיות יותר נמצאו ברומא, על גגות של אתרי קבורה מהתקופה הקלאסית. בימי הביניים נכנסו הגגות הירוקים לשימוש המוני במדינות סקנדינביה, בתחילת המאה ה-19 ירדו דרומה לגרמניה, ובתחילת המאה ה-20 החלה התופעה לצבור תאוצה גם ביפן ובארצות הברית. על בנייניו הציוריים של האדריכל היהודי-אוסטרי פרידנסרייך הונדרטוואסר (Friedensreich Hundertwasser) רואים גגות ירוקים רבים, גם ביצירתו המפורסמת ביותר - כפר הנופש בבאד-בלומאו.
בעשורים האחרונים אימצו מדינות שונות מדיניות שמעודדת הפיכת גגות לירוקים, תוך הצגת היתרונות הרבים שלהם בפני יזמים ותושבים. עיריית לונדון מתבלטת במיוחד במסע ההסברה שלה, שבוודאי סייע לתוספת של 326,682 מ"ר גגות ירוקים בעיר בתוך חמש שנים בלבד (2004-2009). לשם השוואה, שטחו של הייד פארק הוא 250 אלף מ"ר.
אז מהו גג ירוק
גגות ירוקים מתחלקים לשני סוגים עיקריים: אינטנסיביים, שעומק אדמתם הוא עד כמטר ושמחייבים מערכת השקיה; ואקסטנסיביים, שעומק אדמתם דק – עד כ-20 ס"מ בלבד – ואין צורך לטפח אותם על בסיס יומיומי. הגגות מהסוג הראשון מאפשרים גידול של עצים ושיחים, ובאחרים אפשר לגדל רק צמחים נמוכים. בקבוצת הגגות האקסטנסיביים נכלל תת-ז'אנר שזכה לכינוי "גגות חיים" או "גגות חומים": הצמחייה שגדלה עליהם היא טיפוסית לסביבה ואינה דורשת תחזוקה גבוהה. גג כזה נמצא מעל "בניין 8" של משרד האדריכלות הדני BIG בקופנהגן, וגם בתחנה לחקר ציפורי ירושלים (תכנון: וינשטיין ועדיה אדריכלים). גגות כאלה מתאימים ליישום כמעט בכל בניין, ואין צורך לקבל בעבורם היתר בנייה.
רוני בנין, מנכ"ל "גנרון" המקימה גגות ירוקים, אומר שהטכניקה הזו נפוצה למדי ומיושמת לא רק על גגות. "למעשה, זהו גינון רגיל, רק שהוא נעשה במצע מנותק מהקרקע", הוא מסביר. "אפשר למצוא דוגמאות לכך בכל רחבי גוש דן: כשבונים חניון מתחת לבניין, נשארים מעל הקרקע שוליים של גינון במצע מנותק". אשר לגגות, המחיר יושפע מצורתו של הגג ומשטח הגינה המבוקש. "ככל שהגינה גדולה יותר, העלות למ"ר קטנה", הוא אומר, "אבל גינה שממוקמת בגובה רב תעלה יותר. כדי להקים את הגינה על הגג של מגדל צ'מפיון היינו צריכים מנוף שירים את העצים, וזה ייקר את התהליך".
לדברי האגרונום בני נול, מנכ"ל חברת "רב-נוי" שאף היא עוסקת בתחום, טווח המחירים נע בין 450 ל-2,000 שקל למ"ר כאשר מדובר ברצועת גינון קטנה. לדעתו, כל אחד יוכל לגדל על הגג עצים ושיחים בגובה שני מטרים ואפילו יותר, גם על מצע דק - הכל תלוי בתכנון המצע ובמערכת ההשקיה. "כל עקרת בית שיש לה פנטהאוז יכולה לקבל תוצאות טובות יותר מכל גנן לא מקצועי", הוא אומר. נול, המתכנן גגות ירוקים זה 30 שנה, סבור שהמדינה אינה משכילה לנצל את הידע הישראלי בתחומי החקלאות והמים לטובת יישום גגות ירוקים. "הגרמנים טובים באיטום", אומר נול, "אבל לנו יש יתרון בגלל החיבור לחקלאות, וחבל שהוא לא מנוצל".
- התרומה לסביבה היא גם אינטרס אגואיסטי: אחד הגגות הירוקים המפורסמים בעולם נמצא על הבניין של עיריית שיקגו. בקיץ 2001 נמדדו שם טמפרטורות שנעו בין 32 ל-37 מעלות, בעוד שעל הגג הסמוך, הרגיל, זינק מד-החום ל-76 מעלות בשמש (זו לא טעות).
הנתון הזה מופיע בדו"ח שפרסם ב-2007 מרכז המידע והמחקר של הכנסת, לבקשת הח"כ דאז אופיר פז-פינס (עבודה), כדי להדגיש את חשיבותם של גגות ירוקים לצמצום ההתחממות הגלובלית. מאז פרסום המסמך התרחב אמנם השימוש בגגות ירוקים בישראל, אבל קשה לומר שהרשויות פועלות לקידום התופעה. לדברי בנין, ההקלה בעומס החום היא רק יתרון אחד של הגגות הירוקים; הוא מזכיר את צמצום תופעת איי החום העירוני (מובלעות רותחות בעיר), הארכת חיי הגג (כי הצמחייה מבודדת אותו מקרני השמש), וסיוע בספיחת מי גשמים (גגות ירוקים יכולים לספוג חלק נכבד ממי הגשמים השנתיים ולמנוע הצפות).
גינה חינוכית
האדריכלית תגית כלימור, מבעלי משרד קנפו-כלימור, מתמחה בתכנון מבני חינוך. הפרויקט הראשון במשרדה ששילב גג ירוק היה בניין הספרייה במכללת רופין,
שהדשא שלו מחפה את חלל האודיטוריום. "התכנון נבע מהייחוד של הקמפוס כמקום ירוק", היא מסבירה. "הבניין עולה מתוך הקרקע, מחזיר את מה שהוא לקח מהסביבה והופך לחלק מרצף שטחים ירוקים". לדבריה, הפתרון הזה מתאים למבני חינוך רבי-קומות,
שרבים מהם נבנים בשנים האחרונות עקב מצוקת קרקע בערים. ברוב מבני החינוך מחופות המרפסות והחצרות בדשא סינתטי או בריצוף - חומרים שמנתקים את הילדים מהטבע, לדעתה.
בבתי ספר שתכננה כלימור בהוד השרון, בראשון לציון ובקריית ביאליק (על אדריכלות הנוף חתומים, בהתאמה, טל רוסמן, צור-וולף ואב אדריכלות), הגגות הירוקים הם חלק משטחי החוץ. בבית הספר בהוד השרון - בית הספר הירוק הראשון בארץ - מגדלים מזון על הגג. בבית הספר "אור תורה" בשכונת רמות בירושלים (תכנון: אדריכל הנוף פול פרידברג ואדריכל אריה קוץ) הוסב "הגג השחור" לגג ירוק שנועד לפעילויות פנאי ולמידה. לתהליך תכנונו של הגג, ששטחו 400 מ"ר, קדמה התייעצות עם התלמידים שציירו את חזונם. התוצאה: מקום לשבת, לנוח, להתבונן בפרחים וגם לגדל צמחים.
סולארי וירוק על גג אחד
באוניברסיטת חיפה פועל בשנים האחרונות מרכז המחקר ע''ש קדס לאקולוגיה של גגות ירוקים. מנהל המרכז, ד"ר שי לוי, מסביר כי מחקר הגגות הירוקים כבר מפותח מאוד בחו"ל, אבל בישראל הוא נמצא בתחילתו. במרכז, שבראשו עומד פרופ' ליאון בלאושטיין, נערכות בדיקות שאמורות לספק מענה לשאלות הקשורות לאקולוגיה של גגות ירוקים באקלים ים-תיכוני. המידע שיתקבל יאפשר לרשויות מקומיות, ליזמים ולבעלי בתים פרטיים להרחיב את מגוון הצמחים שהם מגדלים בשטחים עירוניים ולבחור צמחים המתאימים לגג ירוק גם ללא השקיה. המחקרים נערכים בבנייני אוניברסיטת חיפה ובבתי ספר שונים בעיר, ובקרוב יתחילו לצוץ גם על גגות של מתקני חברת החשמל.
מחקר מעניין שנערך במרכז החיפאי בימים אלה בוחן את השילוב בין פאנלים סולאריים לגגות ירוקים. הוא נערך בשיתוף פרויקט "כנסת ירוקה", שמבקש להפוך את בית המחוקקים הישראלי לפרלמנט הירוק בעולם, ובמסגרתו יוקם על משכן הכנסת גג ירוק עם פאנלים סולאריים. מחקרים דומים שנעשו בגרמניה ובארה"ב הראו שגג ירוק מייצר אקלים קריר יותר, מצנן את הפאנלים ומשפר את יכולתם להפיק חשמל (מעל טמפרטורה מסוימת הם פחות יעילים).
במקום סופרמרקט
אביגיל הלר, מדריכה מקצועית ראשית בשירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות, מקדמת הקמה של ועדת היגוי לעניין הגגות הירוקים. "אספתי אנשים ממשרדי הבינוי והגנת הסביבה, מהאקדמיה ומהמועצה לבנייה ירוקה, ואנחנו מכינים נייר עמדה שאיתו נוכל לבוא למקבלי ההחלטות", היא אומרת. הלר מקווה שהמהלך יסחוף את הרשויות להעניק תמריצים למי שיקים שטח ירוק - על פני האדמה או על הגג.
"92% מתושבי ישראל גרים באזורים עירוניים", מזכירה הלר, "ויש מקומות כמו התחנה המרכזית בתל אביב שאין בהם בכלל שטחים ירוקים". מסיבה זו היא סבורה שאופנת החקלאות העירונית היא משמעותית: גינות שבהן יגדלו מזון יכולות לספק ביטחון תזונתי לרעבים. "החקלאות הקהילתית יכולה לשמש אזרחים עניים שחיים רק מביטוח לאומי", היא מסבירה. ויש לה עוד נימוק, שכבר הוכיח את עצמו במציאות: "אחרי רעידת האדמה שהייתה לפני ארבע שנים בניו זילנד, התברר שאזרחים שהפעילו גינה קהילתית שרדו טוב יותר את האסון: הסופרמרקטים היו סגורים, אי אפשר היה לקנות אוכל – אבל להם הייתה אספקה שוטפת של מזון".
