מאתמול בערב הטלפון שלי לא מפסיק לצלצל. מבול של ברכות, שאלות, תהיות, איחולים, דעות. "ואוו, מזל טוב! שמענו ששריינו לך מקום ברשימת הליכוד", "מה אני שומעת? את הולכת להיות שרה בממשלה הבא?", "שמענו שפנו אלייך מהליכוד. ואוו!" אז כן חברים, פנו אליי. אבל לא, לא ממפלגת הליכוד, אלא מהמון המון כלי תקשורת שמבקשים את תגובתי לגבי המקום ששוריין לי ברשימת הליכוד לכנסת הבאה. "את רוצה להגיב?", "את מתכוונת לקבל את ההצעה?", "באיזה מקום את הולכת להיות?", "מה את מתכוונת לעשות כשתהיי חברת כנסת?" התכוונתי לומר "אין לי מושג על מה אתם מדברים", אבל כל מה שהצלחתי למלמל מרוב תדהמה, זה רק: "אין תגובה".

איך אני כבר יכולה להגיב על הצעה בדיונית? אבל הבוקר, כשהתעוררתי ומצאתי את התמונה שלי ואת שמי מתנוססים בכתבה תחת הכותרת "הכוכב הבא", המדברת על כל מיני אנשים "ראויים" שמוצאים את עצמם מחוץ לרשימות לכנסת, לטובת שחקן כדורגל, מלכת יופי ועוד כל מיני אנשים שלדעתם פחות ראויים, כבר לא יכולתי שלא להגיב. אחרי כתבה כזו אני כבר לא יכולה להתאפק, אז הנה תגובתי:

 

לא כדאי לבדוק לפני שכותבים?

ראשית, בוא נגמור עם זה - לא ידוע לי כיצד שמי השתרבב בין שאר השמות והגיע לתקשורת. לא ניהלתי שום מגעים עם אף גורם בשום מפלגה וגם לא הצעתי את מועמדותי לשום מפלגה, אז לכל החבר'ה בחדשות - אנא, הרגיעו ועזבו אותי בשקט. שנית, תמוה בעיניי כיצד כל כך הרבה עיתונאים מעלים בתקשורת ידיעות לא בדוקות ואף דנים בשיא הרצינות בנוגע לבורסת השמות. לא מובן כיצד משווים בין שמות של מועמדים אמיתיים שנכנסו לרשימות המפלגות ושמות של אנשים ש"אולי" נכנסים ואז גם עושים השוואה הזויה לגמרי לחברי כנסת לשעבר - למי יש יותר תארים או מי עבד ובמה.

לפחות דייקו בפרטים. בגיל 17 הייתי מלכת יופי. אני כבר לא בת 17 ועשיתי מאז כמה דברים. האם בדקתם לגבי כל חבר כנסת או שר בממשלה מה הוא עשה כשהיה בן 17 או שאתם עושים את זה רק כשמדובר בהיסטוריה של מלכת יופי? האם כתבתם על כך שכחלון היה יבואן של מוצרי רכב או שראש הממשלה שלנו היה סוחר רהיטים או שאביגדור ליברמן היה בעבר סבל או שומר בבר? אז למה אתם מתעסקים בכך שאני הייתי מלכת יופי או בזה שלינור אברג'יל היתה מיס עולם? לא שיש לנו במה להתבייש, אבל מה, לא עשינו שום דבר מאז?

 

לינור אברג'יל לא ראויה?

אז ככה, גם לי וגם ללינור יש תואר אקדמי ובנוסף, שתינו עשינו לא מעט דברים במשך השנים הללו. לינור למשל, היא עורכת דין ובכלל, אישה מדהימה, שמקדמת אג'נדה חשובה שאין כמוה. אם כבר יש אדם ראוי למקום בכנסת, זו היא. ובשום פנים ואופן לא הייתי עושה השוואה בינה לבין אלי אוחנה. מה קשר ביניהם? הוא נכנס לרשימת "הבית היהודי". היא סירבה להיכנס. הוא לא עסק (לפחות לפי הידוע לי) בפעילות ציבורית כלשהי והיא כן. לינור כבר שנים עוסקת בפעילות למען נשים בכל העולם ונותנת דוגמה אישית, נפגשת ומשוחחת עם נפגעות עבירות מין ברחבי העולם. היא לא ראויה? הכנסת לא ראויה לאישה כמוה. אני באמת יכולה להבין למה היא סירבה למי שסירבה.

בנוסף, אם כבר מדברים על מה ראוי ומה לא, אז לפי דעתי, שימוש בשמות האנשים, עיוות פרטים לגביהם או הבלטה חלקית של פרט כזה או אחר לצורך ספין תקשורתי - זה מה שלא ראוי. כשאני חושבת לכתוב על נושא מסוים, אני משתדלת לבדוק אותו לעומק, לאסוף כמה שיותר מידע עליו, לפני שאני מוציאה דעה או עמדה כלשהי ואני לא עיתונאית חוקרת ולא כותבת טור חדשותי. אבל מה אני יודעת, אני רק מלכת יופי. כמו שנאמר, תהיי יפה ותשתקי.

נ.ב, עכשיו מתפרסמת ידיעה חדשה - "נתניהו ישריין שתי נשים מהעולם האקדמי". אפשר לנשום לרווחה. סוף סוף מצאו נשים לרשימה. האמת, לא יודעת כלום עליהן, חוץ מזה ששתיהן אקדמאיות, אבל די ברור לי שאף אחד לא ישאל מה הן עשו למען הציבור והאם הן ראויות לכנסת. אני תוהה עד כמה אנחנו נעולים בתוך סטיגמות שיצרנו בעצמנו.