כששואלים אותי איך הקמתי את העסק שלי, כבר לפני 12 שנה, וזיהיתי את הפוטנציאל של הצורך במומחית לדייטים בעניין שלכאורהלא היה קיים עד אז, יש לי תשובה אחת בלבד: קריסטל ואלכסיס קרינגטון.

זוכרים? שושלת. ימי ראשון בתשע וחצי. האחת בלונדינית, השנייה שחרחורת, שתיהן מושכות מאוד לאוהבי הז'אנר ומייצגות אישיות פלסטיקית ולא מורכבת שנוטה לקצה אחד בלבד של הסקאלה. או רע, או טוב. אין באמצע.

 

הכל בגללה. אלכסיס קרינגטון (צילום: gettyimages)
הכל בגללה. אלכסיס קרינגטון (צילום: gettyimages)

בשכונה שבה גדלתי שמעתי לא מעט אנשים אומרים: "יו, אם רק אלכסיס היתה קצת יותר קריסטל, הייתי הולך עליה". או "אם רק קריסטל היתה טיפ-טיפה אלכסיס, הייתי עף עליה".

לא שהיה מדובר בבחורים עם איזשהו פוטנציאל לפגוש מי מהן, אלא בבחורים פשוטים, שלימים בגרו להיות מהנדסים, אנשי צבא, יזמים, פועלי כפיים, וגם מפיק ידוע ואיש משרד החוץ. כל הגוונים וצבעי הקשת של הגברים בחברה הישראלית. ועם מי הם התחתנו לימים? חלק עם קריסטל, חלק עם אלכסיס. חלק התגרשו כי אלכסיס היתה באמת מאוד יפה אבל רעילה, וחלק התגרשו מקריסטל כי היא באמת היתה מאוד יפה, אבל מרוב שהיתה מעניקה תמידית הם איפשהו איבדו את התשוקה ואת העניין, וכבר לא יכלו לראות מה מצאו בה. ובהרבה מקרים קריסטל ואלכסיס, שלא באמת היו רק קריסטל ואלכסיס, התגרשו מהם מכל מיני סיבות, אבל על זה בטור אחר.

וככה, בשיחות בטלות על סדרת טלוויזיה, למדתי אמת חשובה מאוד: אין אמת אחת.

בטח ובטח שלא באהבה.

 

אז איך מזהים את ה-אחד

ראיתי אנשים שמתבלבלים מאוד לגבי הבחירות שלהם, ואנשים שמתבלבלים מאוד לגבי הבחירות של אחרים בהם. ובמרוצת השנים הוספתי עוד ועוד הוכחות ופיענוחים לכל העניין הזה שנקרא דייטינג ואהבה, ובמיוחד לתחום הבחירה.

איך נדע אם פלוני יבחר בפלונית, ואם היא תבחר בו? איך נדע שקשר אחד נידון לכלייה ואילו קשר אחר יחזיק מעמד ויניב חיים ארוכים? אז זהו. שלא נדע. ואת העובדה הזו קשה להרבה מאוד אנשים לקבל.

התשובה הכללית היא שחוץ מלחיות ולראות, עוד לא נולד המדד המדוייק ב-100 %, אבל בהחלט יש לי כמה וכמה אבחנות שנכונות ב-80%, וגם זה משהו.

 

וגם בגללה. קריסטל קרינגטון (צילום: gettyimages)
וגם בגללה. קריסטל קרינגטון (צילום: gettyimages)

בואו ניקח לדוגמא את נדב. הוא בן 38, יזם הייטק שנראה לא רע. יש רק מערכת יחסים אחת בעברו שאפשר לדבר עליה ברצינות. הם היו יחד שנתיים, ואז, אחרי איזה עניין עם תגובה שלה למשהו, הוא פשוט הבין שהיא נמשכת לכל מה שיש לו להציע, אבל פשוט לא אוהבת אותו, וכנראה שלעולם לא תאהב. זה היה מזמן, ומאז נדב לא היה בשום קשר. העסקים פורחים והוא מחוזר, אבל מאוד בררן וביקורתי. כל בחורה שנכנסת לפריים נבחנת מכל כיוון אפשרי, ותוך זמן מה נחתכת. ההיא לא מפנקת, ההיא לא ממש מושכת, וההיא לא ממש מחוברת.

ומה שמעניין הוא, שבחורות מתחילות קשרים איתו בפול ווליום, כאילו הנה הנה הוא עכשיו כורע ברך ומציע נישואין. הן מגיעות אליו כשהיה לו יום קשה, מביאות לו תבשילים, מחרישות כשהוא נתקע בעבודה ומחזלש את הדייט ליום אחר השבוע. ולמה? לא כי הן באמת נואשות, כמו שניתן היה לחשוב. הן פשוט לא מבינות כמה מהחוקים החשובים של המשחק.

1. אם זה הולך כמו ברווז ונשמע כמו ברווז – זה ברווז

נדב מאוד אוהב בחורות מפנקות. כשבחורה מזמינה אותו אליה לשקשוקה שהיא הכינה בדייט שני, הוא מגיע. כשהיא לא כבדה והיא זורמת אחרי הברזה, הוא מפצה אותה אחר כך. אבל האם הוא באמת מאפשר לה להיכנס לליבו? לא ממש. האם הוא יהיה שם אם היא לא תזרום ולא תפנק? כנראה שלא. ואיך נדע? לפי מידת הרצינות שהוא מראה. ומה הבעיה? שהבנות האלה מתבוננות בנדב לקבלת התשובה לשאלה האם זה רציני, והאם זה ילך, ולא מתבוננות פנימה. ואם זה לא מרגיש שהוא רציני, אז הוא לא רציני, ולא משנה כמה פעמים הוא נתן לך לנהוג ברכב שלו, כמה פעמים ישנתם אחד אצל השני, או כמה פעמים הוא בא באמצע הלילה רק בשביל לישון (פחחח) איתך.

אם זה רק היה קל כל כך במציאות. ניו מגלה שהוא ה"אחד" בסרט "מטריקס"

2. כשהתרגום בעייתי, השיחה נפגמת

בדיוק כמו שאנשי עסקים שעובדים עם ארצות זרות עובדים עם מתורגמנים איכותיים במיוחד, חשוב מאוד לשלוט בניב של בני המקום ובמנהגים שלהם, כדי להבין איפה אתה עומד ואיך אתה רוצה לעשות עסקים.

הייתה לי לקוחה, בחורה תמימה שבדיוק עברה לתל אביב, שאמרה לי לפני כמה שנים: "אמרתי לך שהוא עוד יחפש אותי? הנה. אתמול בלילה הוא סימס לי ולא עניתי". באמת? התפלאתי. לא היה סיכוי שהבחור ההוא יתקדם איתה. כן, היא ענתה בגאווה. תראי בעצמך, ונתנה לי להציץ, משתאה, בצג שלה. לא טעיתם. "ערה?" התנוסס שם בגדול. אבל מילא התרגום השגוי שלה ל"ערה?", על זה קל לכם לצחוק, אבל על עצמכם קצת יותר קשה.

נכון שכשאת פוגשת בחור שמוצא חן בעיניך, והוא מספר לך את כל מה שקרה במשרד ועם הקולגות ולפעמים אפילו עם החברים או המשפחה שלו, את מרגישה יותר בטוחה לגבי הקשר? אז זה בדיוק הקטע של התרגום. אדם שמספר לך על כל אלה, לא בהכרח חולק איתך. יתכן שהוא פשוט צריך מקום לשפוך עליו את הזבל שלו. ואז, כשהוא מרגיש נקי ומרוענן, הוא יכול להמשיך הלאה. יש הבדל עצום בין להראות את אישיותך, שזה אומר לנהל שיחה הדדית, קרובה, עם מידע ועניין הנחשפים אט אט, לבין לשפוך משהו על מישהו, בלי קשר לאופי היחסים ומידת הקרבה שהם מכתיבים באופן אותנטי.

פרשנויות שגויות נוספות יכולות להיות "היא לקחה אותי לחברות שלה". נכון, זה בהחלט מראה על כיוון של קידום לקשר, אבל שוב, הכל משמעותי רק בתוך ההקשר שלו: האם זה חזר על עצמו? והרגשת שם כמו מישהו על הכסא החם או כמו מישהו שהם כבר חיכו לפגוש?

3. והכי חשוב: תשומת לב ספציפית

ירחונים מספרים לך שרק אם הוא זוכר את יום ההולדת שלך הוא באמת רציני. אני אספר לך משהו אחר. רק אם הוא עושה מאמצים לזכור מה שחשוב לך שהוא יזכור, הוא רציני. גברים בהחלט לא חזקים בלזכור ימי מועד וחג, והם לחלוטין לא מחונכים לציין מחוות כאלה. ולכן מה שמשנה זה לא מה שהוא אמר, אלא מידת המאמץ שהוא השקיע בעשייה. נשים מתגמלות גברים בהיפתחות רגשית אליהם (וכבר ציינתי שסקס טוב הוא חלק מזה, לתשומת לבכם), וגברים מתגמלים נשים בעיקר דרך מחוות שהובהר להם שנשים מעריכות. ולכן, בחור שקיבל הבהרה לגבי מה חשוב לך לקבל, וגם דואג להתאמץ לכיוון הזה, הוא בהחלט בחור רציני לגבייך. ומי שלא, שילך לחפש. וגם את, מישהו שבאמת ירצה אותך.