תצוגת הדפסה של -- דגש מיוחד: חדר הארונות בווילה החדשה מרשים לא פחות מהסלון

זוהי וילה חדשה ובולטת בין בתים נמוכים וקטנים, באחד הרחובות הוותיקים של הרצליה פיתוח: חזיתה רשמית ורצינית – שתי תיבות לבנות וסימטריות, שממסגרות קירות זכוכית. דלת הכניסה שבמרכז עשויה מעץ סידר, והיא נבלעת בתוך קיר גבוה וצר שכוסה באותו עץ. "יש בחזית הבית נוקשות וסכמטיות שנשברת כשנכנסים פנימה", אומר האדריכל יואב אנדרמן בסיור שערכנו בבית.

החזית הפונה לרחוב רשמית ורצינית (צילום: עמית גרון)

הבית בנוי בשלוש קומות, 700 מ"ר על מגרש ששטחו דונם, ותוכנן לזוג עם שני ילדים. הוא אמנם גדול, אך בעליו והאדריכלים לא רצו שיבלוט מדי, ולכן נחפרה קומת מרתף, מוארת ומאווררת באמצעות חצרות אנגליות, כך שמבחוץ נדמה שיש לו שתי קומות. גם לכיוון הגינה האחורית הוא פוער חלונות עצומים, אך חזיתות הצד, שפונות לבתי השכנים מצפון ומדרום, מחוררות בחלונות סרט צרים, המפוזרים באופן א-סימטרי.

מבט מכיוון דלת הכניסה (צילום: עמית גרון)

קומת הכניסה תוכננה כשלושה מלבנים ארוכים ומקבילים

קומת הכניסה תוכננה כשלושה מלבנים ארוכים ומקבילים. בראשון מטבח שתוכנן גם הוא בקווים מקבילים: לצד אי נירוסטה באורך של שבעה מטרים (מבית החברה האיטלקית ''barazza'') נבנה קיר ארונות עץ שנצבעו בלבן. בנוסף לתפקידו כקיר אחסון גדול הוא מפריד בין אזור הבישול לגרם המדרגות. מולו, על הקיר החיצוני, נתלו מדפי עץ ארוכים לחפצי נוי, שנמשכים לתוך פינת האוכל.

>> מוזמנים לעשות לנו לייק בפייסבוק

מטבח בקווים מקבילים, ובסופו פינת ישיבה נוספת (צילום: עמית גרון)

במלבן המרכזי דלת הכניסה שנפתחת אל פיר המדרגות, ומאחוריו סלון עור בגוונים חומים, תואמים. גובהו כפול, וקירותיו תוחמים את מסדרונות הקומה העליונה. במלבן השלישי פינות ישיבה נוספות, במגוון צורות ואפשרויות לאירוח. חדר העבודה של בעל הבית פונה לרחוב ומופרד מהסלון באמצעות קוביית שירותי האורחים. ברחבי הבית נתלו עבודות אמנות שנרכשו בתאילנד, יחד עם רהיטים שאסף בעל הבית בספונטניות במהלך טיול. בסלון תלוי גם ציור מוארך וצבעוני שצייר איש העסקים (זכיין ג'וצי בישראל) והאמן יורם חישין, חברו של בעל הבית.

מהסלון יורדות מדרגות לגינה שעיצב הגנן חיים כהן. כמו בחזית שפונה אל הרחוב, גם מאחור החלונות שקועים מעט, והקורות שעוטפות אותם מטילות צללים עדינים. "הבית והחזיתות אמנם נראים by the book", אומר אנדרמן, "אבל ככל שנכנסים פנימה 'סיטואציות' מורכבות יותר, כמו המדרגות או החדרים".

פיר המדרגות והמעלית לא רק ממוקם במרכז הבית – הוא האלמנט הבולט ביותר. קירותיו כוסו ביריעות פח שנשטפו במלח קופרום, החלטה שהתקבלה בעקבות פגישה עם אורי גרינברג, הבעלים של חברת "קנה קש". "יש לו רקע בכימיה", מסבירה האדריכלית הדס וקסלר, האחראית על הפרויקט במשרד, "והוא הביא דוגמה מעניינת מפרויקט אחר". צוות האדריכלים החליט לאמץ את החומר ואת הטכניקה כדי לשבור את לובנו של החלל הגדול, ותיכנן פריסה מריבועים ומלבנים בגדלים שונים.

ריבועים ומלבנים של פח שחור, שנשטף במלח קופרום (צילום: עמית גרון)

המדרגות עשויות ממדרכי עץ אלון, תלויים על כבלים מתקרת הבית – פתרון שחוסך במעקות ובפרטי חיבור מיותרים. מקומת הקרקע יורדים לקומת המרתף, שבה תוכננו חניה פרטית מרווחת, שני חדרי שינה נוספים וחדרי משחקים ופנאי.

מדרכי המדרגות תלויים על כבלים מתקרת הבית (צילום: עמית גרון)

גם הקומה העליונה מתוכננת כמלבנים מקבילים, אך לא דומים: בצד אחד שלושה חדרי ילדים והשני כולו יחידת הורים גדולה. לכן החליטו האדריכלים לתחום את המסדרונות בקירות, ולא לפתוח אותם לכיוון החלל המרכזי. "רצינו להדגיש את הסימטריה בחלל הכפול בסלון", מסבירה וקסלר.

תוכנית הקומה העליונה. מימין אגף ההורים, משמאל שלושה חדרי שינה, והמסדרונות תחומים בקירות העולים מקומת הכניסה

שלושת חדרי הילדים פונים לבית השכן (לאמצעי שבהם, שאין לו כיוון אוויר נוסף, יש חלונות סרט בלבד), ולכל אחד מהם חדר רחצה צמוד.

ליחידת ההורים הארוכה שלושה חלקים: אזור שינה שפונה לגינה, אזור רחצה שפונה לכיוון הרחוב, וביניהם חלל אחסון עצום, שהמרווחים בין ארונותיו יוצרים צורת צלב (ראו בתוכנית למעלה). הארונות נבנו מעץ בצביעת אפוקסי, חופו בדיקט של עץ ליבנה והם מחולקים לארונות עליונים ותחתונים ומוארים באמצעות גופי תאורה שמוקמו בגבם. התוצאה – ספק יצירה פיסולית, ספק רהיט מושלם למשחק מחבואים – מסתירה בתוכה גם את ארון החשמל של הבית, שתוכנן כ"בית חכם" שניתן לשלוט בכל מערכותיו באמצעות שלט אחד – "או אייפד", מחייך אנדרמן.