מפלצות, חיות, גנבים, חלומות רעים: הילד מפחד? כך תעזרו לו להתמודד

אלה וגיא, ההורים של שובל בת ה-4, מבלים בכל לילה שעה ארוכה בשיחות על מפלצות ועל דרכים להיפטר מהן. שובל מתעקשת שמפלצת מתחבאת מתחת למיטה או בתוך הארון וכשמתברר שהיא לא שם, היא אומרת שהמפלצת עברה למקום אחר ותיכף תחזור. בהתחלה אלה היתה אומרת לשובל שאין דבר כזה מפלצות ושזה רק בדמיון, אבל זה לא עבד. היא שינתה אסטרטגיה והתחילה "לגרש" את המפלצות החוצה מהבית, אבל המפלצת תמיד חזרה דרך החלון. הם ירו בה, אבל היא לא מתה לגמרי. מה עושים עם הפחד הזה של שובל?

איך משווקים כשמפחדים?

ילד עלול לפתח פחדים שונים. למשל, ממפלצות, גנבים, חושך / לילה, חלומות רעים, בעלי חיים, זרים, רופאים, פחד להישאר לבד ועוד. במקרה כזה, לפי גישתי, גישת הפסיכולוגיה השיווקית, ההורים צריכים לשווק לילד את מושא הפחד, כך שייתפס בעיניו מסוכן פחות ובר־התמודדות. הורים יכולים לעשות זאת על ידי אימוץ אסטרטגיות דומות לאלה שיאמץ יצרן המציע מוצר שצרכנים חוששים לרכוש. לדוגמא, יצרן המציע מכשיר חדשני יקר להסרת שיער, העלול לפגוע בבריאות או במראה העור. יצרן כזה יוכל לגרום למוצר להיתפס כמסוכן פחות, אם למשל יספק מידע מקיף על השימוש במוצר ועל ההצלחות שהמוצר צבר בעולם; יציע מחיר היכרות נמוך במיוחד; יבטיח החזר כספי במקרה של חוסר שביעות רצון מהתוצאות; ייתן תקופת אחריות ארוכה; יציע טיפול חינם למובילי דעה ועוד. מיד אסביר כמה מהאסטרטגיות שיכולות להתאים לפחד של ילדים.

לכתבות הקודמות בנושא פסיכולוגיה שיווקית:

• רוצים שהילד יזוז מהטלוויזיה? כך תשווקו לו את הרעיון
  

• הילד מגלה אלימות? שווקו לו אופציה יותר טובה
  

חיזוק החוזקות

באסטרטגיה זו מתמקדים בנקודות החוזק שיש לחברה או למותג ומעצימים אותן, הן כדי לחזק את הביטחון בבחירת המותג והן כדי להפוך אותו למושך יותר לעומת החלופות. במקרה זה נרצה שהילד יבחר להתמודד עם מושא הפחד ושיעדיף זאת על פני החלופה "הימנעות". לשם כך נמצא בהתנהגותו או במאפייניו מוטיבים שיכולים לעזור לו להתגבר על הפחד, נעצים אותם ונשתמש בהם כמנוף להשגת המטרה.

דוגמאות:

• "אתה ילד מפתיע: אתה מצליח להבהיל את האחים שלך בקלות. אני בטוחה שתוכל להבהיל כל מפלצת או גנב שיבואו אליך ולהבריח אותם".
• "את ילדה עם דמיון מפותח מאוד. את ממציאה שירים נפלאים. אני משוכנעת שהדמיון שלך יוכל למצוא גם רעיון איך לנצח את המפלצת / החושך / החלומות הרעים".
  

אחרי אמירה כזו ההורה צריך לעודד את הילד לחשוב על דרכים להתמודד עם מושא הפחד. כאשר הרעיונות יבואו מצד הילד, יש סיכוי גבוה יותר שהוא יאמץ אותם (כאשר ההורה מציע רעיונות, יש סיכוי גבוה שהילד ידחה אותם).

אסטרטגיה זו נותנת מענה בעיקר לצרכים הבאים: טיפוח ביטחון עצמי ודימוי עצמי חיובי, כבוד והקשבה, תחושת מסוגלות עצמית, הכוונה.

שימוש בג'ינגל

באסטרטגיה זו יוצרים ג'ינגל שמטרתו לעזור למותג להיתפס ככיפי, מהנה, עדכני ומושך יותר. לפי גישה זו, המותג הוא מושא הפחד. אפשר לחבר שיר המתאר התגברות על הפחד ועל מושא הפחד. כך מושא הפחד יהפוך להיות מקושר למשהו קליל וייתפס כפחות מפחיד. אפשר להמציא מילים ללחן מוכר ואפשר להמציא גם מילים וגם לחן. דוגמא לג'ינגל תוכלו למצוא בסיום הטור.

מתן מוצר להתנסות

באסטרטגיה זו נותנים ללקוח להתנסות במוצר האמיתי וכך להבין ולחוש בדיוק במה מדובר. כך הופכים את המוצר למוּכּר יותר ומפחיתים את החשש מפניו. לפי גישה זו, צריך לתת לילד להתנסות במושא הפחד שלו: תנו לילד לשחק את תפקיד מושא הפחד (גנב, מפלצת, כלב, חלום רע ועוד) או שחקו אותו אתם ובדקו איזה פתרון יעיל יותר.

• דוגמה: כאשר מדובר בהתמודדות עם מפלצת / גנב / בעל חיים או כל אדם / גוף זר שעלול להיכנס לחדר ולפגוע בילד, הפתרון האפשרי יכול להיות — "בהלה"! הבהילו את מושא הפחד "עד מוות" או לפחות עד שיברח מביתכם: קיימו משחק תפקידים שבו הילד הופך להיות מושא הפחד (המפלצת / גנב / חיה...) ואילו אתם ממלאים את תפקיד הילד. למשל, בקשו מה"גנב" (הילד) להיכנס בשקט בשקט ולנסות לגנוב מכם שטר כסף שמונח לידכם. שבו או שכבו בשקט, אך לפני שהילד "גונב", קפצו והבהילו אותו בצעקות ובצרחות. הילד ייבהל ואף יברח. הוא כבר לא יתקיף, כי הוא הפך להיות מותקף. אחר כך התחלפו בתפקידים. היו אתם המפלצת או החיה או הגנב ותנו לילד לנסות להיות זה שמבהיל אתכם, כדי שיפנים איך זה עובד. כשהילד יראה שמושא הפחד פוחד בעצמו, הוא יוכל להרגיש שיש לו דרך להתמודד עם הפחד ולהירגע.
  

באופן דומה תוכלו לצייד את הילד בחרב מאיימת, שכאשר היא מונפת בפתאומיות אל עבר התוקף, היא מבריחה אותו. גם זאת תרגלו במשחקי תפקידים.

אסטרטגיה זו נותנת מענה בעיקר לצרכים הבאים: תחושת ביטחון, אהבה ותשומת לב, טיפוח ביטחון עצמי ודימוי עצמי חיובי, תחושת מסוגלות עצמית, להתנסות בדברים חדשים.

מתן מידע מקיף ומלא על המוצר

באסטרטגיה זו נותנים ללקוח מידע מלא על המוצר, כדי שירגיש שהוא יודע עליו הכול וכדי להעלות את רמת הוודאות והביטחון במוצר. לפי גישה זו, ה"מוצר" הוא מושא הפחד. צריך לעזור לילד להכיר היטב את מושא הפחד. הדרך לעשות זאת היא לגרום לילד לתאר אותו באופן הכי מדויק ומלא שאפשר. כשזה יקרה, מושא הפחד שבהתחלה נראה משהו לא מוגדר או מופשט ועצום, יהפוך למוּכּר יותר. המעבר לאפיון קונקרטי יצמצם את מידת המפלצתיות המקושרת למושא הפחד ויעזור לילד לתפוס אותו כפחות מאיים.

דוגמאות:

• שאלו את הילד על תכונות מושא הפחד שלו, למשל: מה גודלו, מה הצבע שלו, מה מפחיד בו, איך הוא פועל, מה יכול למשוך את תשומת לבו, מה יכול להפחיד אותו ועוד. אמרו לילד שגם אתם מכירים את מושא הפחד ויודעים משהו על ההעדפות שלו ועל מה שמפחיד אותו, או באילו מקומות הוא אוהב להסתובב ובאילו מקומות לא.
• גנב (או מפלצת) אינו מגיע למקום מואר כי הוא פוחד שיראו אותו. אפילו טיפת אור מבריחה אותו. לכן אם בבית יש אור, אפילו קטן, הגנב לא ייכנס לבית הזה. בשלב הבא תנו לילד להיכנס לבית וללכת רק למקום שבו שורר חושך מוחלט. אפשר לכסות את עיני הילד כדי שיחוש חושך מוחלט. מאחר שאין דרך ללכת בחושך מוחלט, הילד יישאר לעמוד בכניסה ולא ייכנס לבית. לא תהיה לגנב ברירה אלא ללכת לחפש בית אחר.
• אמרו לילד שמושא הפחד (מפלצת / גנב או כל ישות אחרת) אינו יכול לשאת ריחות מסוימים. אם הוא יריח ריחות כאלה, הוא יברח. הַחליטו למשל שדבר ידוע הוא שמפלצות אוהבות רק ריחות לא נעימים. אם הן יריחו ריח נעים, הן יעברו למקום אחר. רססו בחדר או בבית ריח נעים (של מטהר אוויר או בושם), במידה שתספיק לילד להבחין בו.
• במקרה של פחד מרופא / מכאב, שחקו משחק תפקידים, שבו פעם אתם ופעם הילד משחקים את תפקיד הרופא ועושים את מה שצפוי להתרחש בחדר הרופא. כך ירגיש הילד ודאות וביטחון בעתיד להתרחש. ברגע האמת בביקור אצל הרופא אתם יכולים לבקש מהרופא לעשות לכם קודם את כל מה שהוא רוצה לעשות לילד, כך שהילד יראה בדיוק במה מדובר. אם מדובר בזריקה, אפשר תחילה לדקור אתכם בקיסם וגם את הילד, כדי שיקבל את התחושה של מה שצפוי לו - שזה אמנם משהו לא נעים, אך משהו שאפשר לעמוד בו.
  

אסטרטגיה זו נותנת מענה בעיקר לצרכים הבאים: תחושת ביטחון, אהבה ותשומת לב, תחושת מסוגלות עצמית, הדרכה ודוגמא אישית, ציפיות הוריות ריאליות, סבלנות וסובלנות.

יצירת אג'נדה חדשה

באסטרטגיה זו מפסיקים לעשות את מה שעשינו קודם והוכח כלא יעיל ועוברים להציע משהו חדש, שונה. במקום להתמקד בשאלה אם יש מקום לפחד או מה הפחד אומר על הילד, קבלו את ילדכם עם הפחד והפכו את האג'נדה להיות - איך להתמודד עם מושא הפחד. הורים רבים רק מודיעים לילד שאין ממה לפחד או שאין דבר כזה "מפלצות" וכך משאירים את הילד להתמודד לבד עם פחדיו. מאחר שאצל ילדים הדמיון יוצר את הפחד, הוא גם זה שיכול להתגייס להתמודדות עם הפחד.

דוגמאות:

שאלו את הילד ממה פוחד מושא הפחד או אמרו לו שאתם יודעים שמושא הפחד פוחד מ... למשל: בקבוק עם נוזל אדום, כי זה מזכיר לו דם ולכן לא יתקרב למי שיש בביתו או בחדרו בקבוק כזה. לאחר הבירור, ציידו את הילד בכלי שמושא הפחד פוחד ממנו.

רססו בחדר תרסיס (מטהר אוויר, בושם) שמסוגל לדחות כל גנב / מפלצת.

שימו ליד מיטת הילד פנס, כך שכאשר הוא מאיר על הגנב / מפלצת, מושא הפחד בורח או מתכווץ...

אסטרטגיה זו נותנת מענה בעיקר לצרכים הבאים: אהבה ותשומת לב, טיפוח ביטחון עצמי, תחושת מסוגלות עצמית, הכוונה, ציפיות הוריות ריאליות.

אל תאמר דברים שליליים על היריב. אמור דברים חיוביים עליך

גישה זו מתאימה לקמפיינים פוליטיים או כשיש תחרות בין שני מוצרים דומים. השמצת היריב מביאה לכך שהמשמיץ עצמו נתפס גם כלא אמין, מאחר שהוא מאמץ התנהגות לא אתית. לפי גישה זו, הימנעו מללגלג על הילד או על הפחד שלו. בהתנהגות כזו רק תחלישו את הביטחון העצמי שלו ותלמדו אותו שהוא אינו יכול לסמוך עליכם כעל גורם תומך. לכן במקום לקרוא לילד "פחדן", הציעו עזרה, או אמרו לו שאתם שומרים עליו ולא תיתנו לאף אחד לפגוע בו.

ברוח זו נסו למצוא שינויים ולו קטנים ביותר שהילד מצליח לעשות בהתמודדות עם הפחד שלו, והחמיאו לו על כך. גישה כזו תעזור לילד לאמץ גישה מתמודדת יותר עם מושא הפחד.

דוגמא: כאשר ילד שפוחד ממפלצות מצליח בסוף להירדם במיטתו, תנו לו חיזוק על היכולת שלו להתגבר על הפחד ואמרו לו שאתם גאים בו על כך, במקום להתמקד בקושי שהיה לו טרם נרדם.

∞ אסטרטגיה זו נותנת מענה בעיקר לצרכים הבאים: טיפוח דימוי עצמי חיובי, תחושת מסוגלות עצמית, הכוונה, סבלנות וסובלנות.

חיקוי של מוביל דעה (סֶלֶבּ)

באסטרטגיה זו מראים דמות נערצת או מוערכת של ידוען צורכת את המוצר, כדי שלקוחות יחקו את הידוען ויאמצו גם הם את המוצר. בגיל הרך הילד מחקה את ההורה. לפי גישה זו, במקרה של פחד מבעל חיים נהגו כך: הרימו את הילד כך שירגיש בטוח, גשו לחיה ולטפו אותה. אחרי שהילד יראה אתכם עושים זאת שוב ושוב, הוא יבין עם הזמן שאין ממה לחשוש ובשלב כלשהו סביר שיהיה מוכן לנסות גם בעצמו ללטף את החיה או להתקרב אליה. חכו לפחות עשר פעמים לפני שתציעו גם לילד ללטף אותה. אם תציעו לו מיד ללטף אותה, הוא יבין שאתם עושים את זה בשבילו או בגללו ועלול לא לשתף פעולה. רק אחרי שהילד יראה איך אתם מתנהגים ויפנים שאין ממה לפחד, הוא יוכל לגעת בחיה בעצמו. גישה זו יכולה להיות יעילה גם במקרה של פחד מזרים.

החיקוי עובד גם בהעברת פחדים: הורים שפוחדים עלולים להעביר את מושא הפחד שלהם לילדם. לדוגמא: הורה שפוחד מכלבים עלול ליצור גם אצל הילד שלו רתיעה מכלבים. לכן מוטב שהורים כאלה יטפלו קודם בפחד שלהם ואחר כך יפתחו ציפיות לגבי הפחד של ילדם.

אסטרטגיה זו נותנת מענה בעיקר לצרכים הבאים: תחושת ביטחון, כבוד והקשבה, הדרכה ודוגמא אישית, ציפיות הוריות ריאליות, סבלנות וסובלנות.

שמירה על פרופיל נמוך

לפי אסטרטגיה זו, כאשר מתגלה כשל, מאמצים תגובה עניינית קצרה ואז שומרים על פרופיל תקשורתי נמוך כדי לתת לרוחות הרעות להירגע. לפי גישה זו, כשהילד פוחד, תנו לגיטימציה קצרה לתחושת הפחד שלו ועשו ניסיון אחד לעזור לאדם כזה להתמודד עם מושא הפחד. אם זה לא מצליח, הפסיקו להתעסק בנושא ורק הפגינו אמפתיה לקושי שלו. המשך שיחה על הפחד או על הילד הפוחד בדרך כלל רק יעצים את הפחד.

• דוגמא: "אני מבין שאתה פוחד מחלומות רעים. זה באמת לא נעים. יש לך רעיון איך אפשר להתגבר על הפחד? אולי נזמין עכשיו חלום טוב על מקום שאתה אוהב להיות בו?" אם הילד אינו מתרצה, רק חזרו מדי פעם על האמירה: "כן. זה באמת לא נעים לחלום חלום רע" או "אני רואה שאתה פוחד". עצם התחושה שמבינים אותו, שמקבלים ואוהבים אותו עם הפחד, תקל על הילד להתמודד עם הפחד.
  

אסטרטגיה זו נותנת מענה בעיקר לצרכים הבאים: אהבה ותשומת לב, טיפוח דימוי עצמי חיובי, כבוד והקשבה, ציפיות הוריות ריאליות, סבלנות וסובלנות.

ומה עלה בגורלה של שובל בת ה-4? האם המפלצות נעלמו? הוריה ניסו שיטות שונות מבין המוצעות כאן, כולל היכרות מעמיקה עם המפלצת, מה שמה ובירור של מה מפחיד אותה. הם גילו למשל ש"גה-לה" המפלצת מפחדת מזריקות. כך הם המציאו את הג'ינגל שבהמשך, שגרם לכל המשפחה ללגלג על גה-לה, לגה-לה זה גרם להפסיק להגיע לבית שלהם ולשובל להפסיק לפחד ממנה.

הג'ינגל של שובל

(לפי מזויקת השיר "עשר אצבעות לי יש")

יש לי כוח וגם ראש ,

מותר לי גם לחשו־וש.

מפלצות הן מפחידות,

אך גם פוחדו־ות.

יש אחת ושמה גה־לה,

היא ממש־ממש גדולה־לה.

אם נדקור אותה ביד,

היא תברח מפה מיד.

ד"ר אלי שגיא , ד"ר לפסיכולוגיה, מטפל פרטני, זוגי ומשפחתי ומדריך הורים, מחבר הספרים "ילדים זה שמחה" ו"הורות עכשיו ", מתוכו לקוחים התכנים לכתבה.