אדריכלות, אמנות ונדל''ן נפגשים בווילה בסביון למשך שבוע בלבד

לא בכל יום אפשר להיכנס לווילה מרשימה בסביון, ששטחה הבנוי 450 מטרים רבועים על מגרש בן 1,750 מ''ר. עכשיו, ולמשך שבוע בלבד, נפתח בית כזה. מלבד העניין האדריכלי והעיצובי יש כאן גם היבט אמנותי וצרכני בחסות אינטרס נדל"ני.

האדריכל פיצו קדם תכנן את הבית לאחד מלקוחותיו, שהעדיף בסופו של דבר להישאר בתל אביב מסיבות אישיות, וכעת הווילה עומדת למכירה. כחלק מתהליך השיווק הזמין קדם את קרן בר-גיל, אוצרת ויועצת לרכישת אמנות, לפתוח בווילה "סלון חורף" זמני שפירושו תצוגת אמנות הפתוחה לקהל הרחב. וכך, לא חייבים להתעניין ברכישת הווילה כדי ליהנות מהצצה לאדריכלות יוקרה עכשווית.

עבודות שמוצגות ב''סלון החורף''. בעיקר אמנים ישראלים צעירים (צילום: מיכאל יעקובסון)

"בית הקורטן", מכנה קדם את הבית שהושלם לאחרונה (אדריכליות אחראיות: אירנה גולדברג והילה וייס), בגלל השימוש הדומיננטי בפלדת הקורטן העוטפת את הבית בחלקו העליון. לקורטן, שהומצא באמצע המאה הקודמת, יש גוון חלוד והוא ניחן בעמידות גבוהה יחסית לאורך שנים וללא תחזוקה, מה שמסביר את השימוש השכיח בו בייצור גשרים.

בכירי הפסלים המקומיים התלהבו מפלדת הקורטן ויצרו באמצעותה, בעיקר בשנות ה-70 של המאה שעברה, כמה מנקודות הציון הבולטות במרחב הישראלי: שלושת העיגולים שמרכיבים את פסלו של מנשה קדישמן, "התרוממות", ברחבת הכניסה לתיאטרון הבימה בתל אביב; "אנדרטה לשואה ולתקומה" של יגאל תומרקין בכיכר רבין, שהיא פירמידת קורטן הפוכה; ו"אנדרטה לזכר בני קריית טבעון" של חיליק ערד בגן המרכזי של קריית טבעון, המורכבת משלוש קורות ענק הנשענות זו על גבי זו. לפני כחמש שנים הצטרף לרשימה מוזיאון העיצוב חולון, בתכנונו של רון ארד, עם מעטפת הקורטן החלודה שהפכה לסמלו המסחרי של המוסד.

התרשמו מהבית דרך הסרטון שצולם אתמול, ביום הראשון של ''סלון החורף'':

באמצעות לבני קורטן שהוזמנו ממסגרייה בטבעון והושחלו על מוט עץ פשוט באופן סדרתי, יצר קדם פרשנות למשרבייה האיסלאמית. אותו פריט בנייה מזרח תיכוני, שחוצץ בין פנים וחוץ תוך טשטוש המבט מבלי לחסום אותו, ומאפשר לאוויר ולאור לחדור פנימה, מייצר גם כאן את אותו אפקט תוך שהוא הופך למרכיב עיצובי בולט.

נכנסים דרך מבואת ביניים, שמתחילה ברחוב ומסתיימת בבית עצמו. המבואה ספק סגורה ספק פתוחה, והיא מורכבת מגינון מזערי (התכנון נעשה בשיתוף מעצב הגנים שרון נובט) של קקטוסים שצורכים מעט מים וטיפול, שביל שעשוי פלטות בטון באורכים שונים, ומצע חצץ כהה שמכסה את הקרקע. מימין לשביל יש מסך זכוכית רחב המשקיף אל חניון המכוניות, וקורות בטון רחבות שסוככות על המבואה ויוצרות רצועות אור וצל שזזות לאורך שעות היום.

סקלת צבעים סולידית במטבח (צילום: עמית גרון)

דלת רחבה מובילה אל הבית, המורכב משני אגפים עיקריים: אגף ציבורי פתוח, ובו סלון המתנשא לגובה שתי קומות עם גלריה, ושדרכו נחשף כבר בכניסה מבט ישיר אל החצר עם בריכת השחייה; ואגף פרטי הכולל מטבח, חדר עבודה וחניה מקורה במפלס הכניסה, שני חדרי שינה בקומה העליונה וחדרים נוספים עם מטבחון בקומה החפורה. הקומה החפורה מוארת ומאווררת באופן טבעי, הודות לשיקוע החצר המקיפה את המגרש כולו מבלי לקטוע את רציפותה, ובאמצעות בריכת נוי פנימית המקשרת בין שלושת מפלסי הבית.

בכל רחבי הבית מודגשים שלושה צירי מבט ותנועה הקושרים את החדרים בינם לבין עצמם, ואת פנים הבית עם החצר המקיפה אותו. ציר אחד קושר בין חדרי האגף הפרטי; ציר שני קושר בין האגף הפרטי לאגף הציבורי; ציר שלישי, אנכי, מחבר את שלושת המפלסים.

גרם מדרגות קושר את 3 המפלסים של הבית (צילום: עמית גרון)

ממסגר את המבטים

פיצו קדם, בוגר בית הספר לאדריכלות AA בלונדון, פתח את משרדו בשנת 2000 ומתמחה בתכנון בתים פרטיים. הוא אוהב למסגר את המבט בבתים שהוא מתכנן, בעיקר את מבטיהם של הדיירים עצמם, תוך התבססות על חומריות קרה או חמה, חזות קשה או רכה, חלקה או מובלטת, על יחסים בין שקיפות ואטימות, סגירות ופתיחות, משחקים של אור וצל, הסתרה וחשיפה. גם כאן נעשה שימוש בכל אותם כלים, אלא שהפעם קדם קיבל חופש פעולה רחב יותר, כנראה הודות לאמון שנתן בו הלקוח.

חצר אנגלית בקומה התחתונה (צילום: עמית גרון)

מעל 100 עבודות הוצבו ברחבי הבית, וזה כולל את חדרי השירותים והרחצה, כשחלקן עושות שימוש באדריכלות המבנה כמו גם בפרטי הריהוט שעיצב קדם, ובמיוחד בשתי הספריות הגדולות. למרות הקהל העשיר המתבקש שמצאנו בשעות הראשונות לפתיחת האירוע, אפשר למצוא כאן גם עבודות לא יקרות. המחירים נפתחים ב-600 שקל תמורת עבודה של אמן הגרפיטי עדי סנד, ונוסקים ל-40 אלף שקל בתמורה לעבודה של האמן הברזילאי המתוקשר ויק מוניס, שתערוכת ענק שלו הוצגה לא מזמן במוזיאון תל אביב. רוב האמנים המשתתפים בתצוגה הם ישראלים צעירים: טל מצליח, גיא גולדשטיין, אוהד מטלון, חיימי פניכל (שמפסל בבלוקי בטון), נטע ליבר שפר ורונן שהרבני.

עבודה של עדי סנד. המחירים מתחילים ב-600 שקל (צילום: מיכאל יעקובסון)

מחירים לדוגמה. לא חייבים לרכוש (צילום: מיכאל יעקובסון)

לדברי קרן בר גיל, ל"סלון החורף" יש מטרה כפולה. היא נועדה לחשוף את הקהל לבית הייחודי, תוך כדי התבוננות באמנות והאופציה לרכוש אותה (יחד עם הבית או בלעדיו).