14 מיליון שקל הושקעו בשיפוץ והעיצוב מחדש של בניין ''WeWork'' הראשון בישראל, שפתח את דלתותיו החודש ברחוב דובנוב בתל אביב. 420 עמדות עבודה להשכרה בארבע קומות - ''אופן ספייס'' גדול ועוד 120 משרדים בגדלים שונים ובעיצוב אחיד. יום לפני הפתיחה המקום עדיין נראה כמו אתר בנייה, אך למחרת כבר מילאו את החדרים שוכרים. כאן מעדיפים לקרוא להם "חברים": חברים ברשת העולמית, שהקים אדם נוימן, יזם ישראלי בן 35, יחד עם שותפו, האדריכל מיגל מקקלווי.

 

החברה משכירה משרדים מעוצבים לטווח קצר (ההתחייבות היא מדי חודש בחודשו) ומספקת מענה  - מדויק, לפי הצלחתה - לצרכי קהילה גדולה של סטארט-אפיסטים ועצמאים. אבל לא פחות מכך, ואולי בעיקר, זוהי חברת נדל''ן. לרשת יש היום 23 בניינים - חלקם שלה, חלקם בשכירות לשנים ארוכות. רובם המכריע בשמונה ערים גדולות בארה"ב, אך בחודשים האחרונים הפרישה העולמית מתרחבת: לפני חודשיים נפתח בניין בלונדון, לפני חודש באמסטרדם, והבניין ברחוב דובנוב הוא הראשון מבין שלושה שאמורים להיחנך השנה בישראל (הבאים בתור הם במתחם שרונה ובהרצליה פיתוח). בכתבות הרבות שהתפרסמו על נוימן באחרונה הוערך "שוויו" במיליארד דולר. אין ספק, מדובר במפעל מצליח לעת עתה.

 

הבניין ברחוב דובנוב 7 שימש במשך שנים כבניין תנועת "בני עקיבא" והנהלת הקיבוץ הדתי. היו בו גם משרדים של מפלגת המפד''ל ובית כנסת. הוא תוכנן בצורה שמזכירה ספר תורה פתוח בידי האדריכל יוחנן רטנר, איש הגנה לשעבר, שתיכנן מוסדות ציוניים נוספים כמו בית ברל, מדרשת בן גוריון והכפר הירוק. ל-WeWork, שרגילה להסב מפעלים ובנייני משרדים ''רגילים'' לשעבר, היה כאן אתגר. יחד עם שותפתה העסקית בישראל, חברת הנדל''ן ''אמפא'', שכרה את המבנה ל-25 שנה, ושיפצה אותו כליל. מבחינה חיצונית, לבד ממסגור החלונות באלומיניום שחור, הוא נשאר כשהיה, רק חודש: 

 

בניין בני עקיבא והקיבוץ הדתי, שתוכנן בידי יוחנן רכטר בצורה שמזכירה ספר תורה פתוח (צילום: מיכאל יעקובסון)
בניין בני עקיבא והקיבוץ הדתי, שתוכנן בידי יוחנן רכטר בצורה שמזכירה ספר תורה פתוח (צילום: מיכאל יעקובסון)

  

לאחר השיפוץ. המקום הבולט של ארון הקודש בחזית נשמר, ומאחור נראה מגדל G החדש (צילום: שירן כרמל)
לאחר השיפוץ. המקום הבולט של ארון הקודש בחזית נשמר, ומאחור נראה מגדל G החדש (צילום: שירן כרמל)

 

מבפנים אין להכיר את המקום. בתחרות התכנון של הפיכת הבניין לסניף של הרשת זכו האדריכליות רות פקר, רונה לוין ונעמי קטן: הוא חולק למשרדים וחדרי ישיבות בגדלים שונים, פינות ישיבה נינוחות, וספק מטבחונים-ספק ברים (שבכל אחד מהם, מלבד מקרר, מיקרו, משטחי עבודה וקפה/תה יש גם ברז בירה לשימוש חופשי). חלל בית הכנסת הגבוה חולק לשלושה מפלסים של משרדים. בארון הקודש לשעבר עוצבה פינת ישיבה קטנה, ומה שנשאר מסניף המרכז של בני עקיבא, שהיה בקומה התחתונה, הן שתי כתובות קיר, האחת ציטוט של הרצל והשנייה של הרב קוק:

 

הציטוט של הרב קוק, שריד למורשת בני עקיבא, נשאר על הקיר (צילום: שירן כרמל)
הציטוט של הרב קוק, שריד למורשת בני עקיבא, נשאר על הקיר (צילום: שירן כרמל)

 

"העיצוב הוא עניין בסיסי, בשורשי החברה", אומר מנכ"ל WeWork בישראל, בנג'י זינגר, איש עסקים ומסעדן לשעבר. הוא מסביר שבכל סניפי הרשת אפשר להתמצא בקלות, משום שכולם עוצבו באותה ''שפה'' ועל פי אותם עקרונות: רצפת עץ, תקרה חשופה, פרופילי אלומיניום שחור וקירות זכוכית שמפרידים בין המשרדים (בכולם פס זכוכית אטומה, כך שכאשר העובדים יושבים נשמרת פרטיותם, וכאשר הם עומדים ''הם הופכים לחלק מהקהילה'', כדברי זינגר). בכל אחד מעשרת חדרי הישיבות טפט שונה, כדי להקל על ההתמצאות, ומקום בהם מזמינים באמצעות אפליקציה. כלומר, חבר WeWork בישראל, שיטוס לשיקגו וירצה לערוך שם מצגת, יוכל לשמור מקום בחדר הישיבות בעזרת אותה אפליקציה שהוא מכיר (הוא גם יוכל לעבוד בכל אחד מסניפי הרשת בחללים המשותפים, פינות הישיבה והברים).

 

פינת ישיבה סלונית, למי שרוצה לצאת מקיוביקל (צילום: שירן כרמל)
פינת ישיבה סלונית, למי שרוצה לצאת מקיוביקל (צילום: שירן כרמל)

 

עיצוב הפנים מפוקח בכל הסניפים

 

בנוגע לעיצוב, זינגר מציין כי למרות שעל הדגשים בפועל אחראים מעצבים In-house מטעם הרשת (האדריכלים כפיר שקד והילה טייס), העובדה ששותפו של נוימן הוא אדריכל היא משמעותית: צוות שלם מפקח על העיצוב בכל הסניפים. "בכל המשרדים שלנו תמצאי את אותם כסאות, שולחנות ומנורות", מציין זינגר. הגיוון הוא בפינות הישיבה, הברים, הטפטים ושאר קישוטים, ובעיקר במה שהאנשים מביאים איתם: החפצים האישיים, הפוסטרים, הכלבים (הכניסה לחיות מחמד מותרת). על הדימיון העיצובי בין משרדי WeWork לבין מתחמים דומים שנפתחו השנה בתל אביב, כמו "מיינדספייס" בשדרות רוטשילד, אומר זינגר בחיוך: "הם העתיקו את המודל, וזו המחמאה הגדולה ביותר''. לא בטוח שהם יסכימו איתו.

 

אותם כסאות, שולחנות ומנורות בכל משרדי WeWorkבעולם (צילום: שירן כרמל)
אותם כסאות, שולחנות ומנורות בכל משרדי WeWorkבעולם (צילום: שירן כרמל)

 

מקום בחדרי הישיבות מזמינים באמצעות אפליקציה (צילום: שירן כרמל)
מקום בחדרי הישיבות מזמינים באמצעות אפליקציה (צילום: שירן כרמל)

 

ובכל אחד מהם טפט שונה, כדי להקל על ההתמצאות (צילום: שירן כרמל)
ובכל אחד מהם טפט שונה, כדי להקל על ההתמצאות (צילום: שירן כרמל)

 

המשרדים גנריים למדי. פינת הישיבה בסוף המסדרון הזה, אגב, הייתה פעם ארון הקודש של בית הכנסת בבניין (צילום: שירן כרמל)
המשרדים גנריים למדי. פינת הישיבה בסוף המסדרון הזה, אגב, הייתה פעם ארון הקודש של בית הכנסת בבניין (צילום: שירן כרמל)

 

החלל הגדול ביותר הוא ה''אופן ספייס''' בקומה התחתונה, שמוקף במשרדים קטנטנים, המיועדים לעובד אחד. זהו החלל החשוך ביותר (כמעט ואין לו חלונות), ופיצוי מסוים ניתן ליושבים בו בזכות קיר עצום, שכוסה בציור של המקעקע אבי ונונו. מכאן אפשר לצאת למדרגות החירום המתכתיות שנוספו לבניין משני צדיו, מרחב שהוא גם חברתי (כאן מעשנים), לחניית האופניים הגדולה ולשתי מקלחות חיצוניות העומדות לרשות השוכרים. 

 

מבט מקומת הבניים אל ה''אופן ספייס'' (צילום: שירן כרמל)
מבט מקומת הבניים אל ה''אופן ספייס'' (צילום: שירן כרמל)

 

  • כמה זה עולה: שולחן בחלל המשותף עולה אלף שקל לחודש, שולחן במשרד סגור עולה 2,000 שקל. שעות בחדר הישיבות מקבלים לפי גודל המשרד ששוכרים: ככל שהוא גדול יותר יהיו עובדיו זכאים ליותר שעות חינם, ומעבר לסף המוגדר כבר צריך לשלם. הדיירים החדשים שאותם שאלנו על מידת שביעות הרצון שלהם הגיבו בקורת רוח, כשהערה אחת חזרה: החלונות לא נפתחים, ואין אוורור טבעי. כדי לשאוף אוויר צח צריך לצאת למדרגות החירום.

 

חדר המדרגות בלוק תעשייתי חשוף (צילום: שירן כרמל)
חדר המדרגות בלוק תעשייתי חשוף (צילום: שירן כרמל)

 

המשרדים המוצלחים ביותר נמצאים בקומת הגג. שני חללים גדולים שתקרתם מקומרת - זוהי תקרתו לשעבר של בית הכנסת. מהם אפשר לצאת לגג שעליו פינות ישיבה, וליהנות מנוף המגדלים שמקיפים את הבניין, חלקם ותיקים (כמו בניין המגורים מעל הלונדון מיניסטורס) וחלקם חדשים (כמו מגדל G).

 

עוד בסדרה על עיצוב  המשרדים החדשים: 

>> ביקור ב''מיינדספייס'' בשדרות רוטשילד, שחנכו החודש קומה נוספת

>> ומשרדי ''SOSA'' בדרום תל אביב, שמכניסים רוח חדשה ללב התעשייה הישנה