הדפסה
לכתבה באתר
מאת: מלי זיידמן
שימו רגע בצד את כל מה שאתם יודעים על דייטים. הניחו את המסקרה והשאירו את העקבים המחודדים בארון. אלכוהול? ממש לא, אולי שייק פרוטאין. הטרנד הלוהט שמגיע אליכם היישר מהוליווד הוא ה"הייקינג דייט", והוא כולל טיול רגלי מאומץ שיגרום לכם להזיע יחד כבר בפגישה הראשונה.
ההייקינג, הליכה אתגרית בטבע, הפך בשנים האחרונות לתחביב לאומי בקרב ההוליוודים בכל גיל. כולם עושים את זה - מנערות בנות 20 שרק הגיעו לעיר הסרטים בדרכן לכבוש את המסך, ועד קשישי הוליווד, מתוחי פנים וצרי גזרה, העוסקים בפעילות גופנית נמרצת שהייתה משאירה אתכם לאכול אבק מאחור.
עכשיו הדביקו לזה גם רומנטיקה. אחרי הכל, אין פעילות גופנית שמתאימה יותר לאקשן זוגי: יש טבע, נוף ושקט, יש קצב נשימות מוגבר, ואם לא לוקחים את זה לאקסטרים, אפשר גם לדבר על הדרך, אבל יש גם תירוץ טוב לשתוק מדי פעם.
הפארק "קניון רניון" בלב הוליווד, לא אטרקציה תיירותית מוכרת אבל לוקיישן אהוב מאוד על המקומיים, הפך להיות המוקד ל"הייקינג דייטס". זוגות־זוגות הם מתייצבים שם, חמושים בנעלי הייקינג ובבגדי ספורט, ויוצאים לדרך. אפשר לבחור מסלולים שונים, בין שעתיים לשש שעות הליכה. בסיום הטיול האתגרי בני הזוג יורדים אל בית הקפה הממוקם בפארק ומסיימים את הפגישה במיץ פרוטאין או אפילו - אצל חסרי הרסן מבחינה קלורית - בארוחה אמיתית. רוב הדייטים האלה נקבעים בשעות מוקדמות בהרבה מאלה של הדייט הקונבנציונלי. רבים מהם מתרחשים על הבוקר, לפני שעות העבודה. מכאן ממשיכים הביתה, מתקלחים ומתייצבים במשרד כדי לספר לכל החברות איך היה.
יציאה מחוץ לשגרה
"הייקינג הוא הליכה אתגרית בטבע", מסבירה עדנה בוקשטיין, מרצה במכללה האקדמית בווינגייט ומחברת הספר "פשוט ללכת". "בשונה מהליכה ספורטיבית שבה אתה יוצא מהבית וצועד בשכונה בשטח מישורי, בהייקינג הטיפוגרפיה משתנה ויש רמות שונות של קושי. יש גבעה או טיפוס על הר, יש סלעים קטנים, חול וחלוקי נחל שמקשים על ההליכה, ירידות תלולות, ויש שינוי במאמץ ובקצב הדופק. זו הליכה מתוכננת ברמת הציוד, הביגוד והמסלול. מעבר לכך קיים כאן גם עניין היציאה אל הטבע, אל מחוץ לשגרה, וזה מאוד נחמד. החיבור לטבע ולנוף וההתרחקות מהציביליזציה גורמים לאנשים להרגיש יותר טוב".
לדברי בוקשטיין, הטרנד מגיע כעת גם לישראל באיחור אופנתי. "באירופה זה קיים כבר שנים, בעיקר בגרמניה, ובארצות הברית זה נעשה טרנדי מאוד בשנים האחרונות. שם לא קיימת כמעט התופעה הישראלית הזאת של אנשים שיוצאים מהבית וצועדים בשכונה. שם או שהולכים לצעוד בהליכון בקאנטרי, או שיוצאים להייקינג. עכשיו ההייקינג קורה גם בישראל ותופס תאוצה. שביל ישראל הוא מוקד רציני להייקינג. אגב, חשוב לזכור שזה משהו מאוד עתיק. הייקינג עשו כאן כבר מזמן. כל העליות לרגל, העלייה מאתיופיה דרך סודן, צעדת ארבעת הימים לירושלים - כל אלה הן הייקינג".
זה מתאים לכולם?
"אני לא ממליצה לעשות הייקינג לפני שמתרגלים הליכות אורבניות, כי זה קשה. אבל אחרי הכל זו הליכה, ולעומת ענפי ספורט אחרים, כמו רכיבה על אופניים למשל, זה יכול להתאים לכל גיל. פעם הליכה הייתה נחשבת לספורט של נשים ושל אנשים מבוגרים יותר, אבל הסטטיסטיקה מראה שגיל ההולכים בעולם הולך ויורד, ומספר הגברים שהולכים הולך ועולה".
כמה קלוריות אפשר לשרוף בדייט כזה?
"קשה לומר, כי זה נורא תלוי בקצב, אבל אפשר לומר שלעומת הליכה ספורטיבית רגילה, זה שורף בערך פי 1.5 יותר קלוריות. אפשר כמובן גם להגביר את שריפת הקלוריות על ידי האצת הקצב דווקא בעליות ובמקטעים של 'רטרו ווקינג' שהיא הליכה אחורנית".
איך מתכוננים להייקינג?
"הציוד חשוב מאוד. אם בעיר אפשר ללכת בנעלי ספורט, אז כאן חייבים להצטייד בנעלי טיפוס הרים מגינות ובטוחות, יותר מסיביות ועם בולמי זעזועים, שאוחזות טוב את כף הרגל. חשוב להגיע עם בגדים ארוכים כדי להימנע משריטות ומקוצים, כובע רחב שוליים, משקפי שמש, מסנני קרינה, חטיפי אנרגיה ומים במנשא על הגב. חשוב מאוד גם להקפיד על הבטיחות. מומלץ תמיד לעדכן מישהו ולומר לו שאתה יוצא, לדעת לאן הולכים, לקחת מפות, להביא שקית לאיסוף הזבל, ולא לרדת מהשבילים המסומנים למרות שלפעמים זה נורא קורץ".
אין אפשרות להימלט
האם לדייט מסוג זה יש סיכוי? האם לא נגזר על דייט באור יום, ללא מחטב, שמלה עם מחשוף וכוס יין ביד, לחרוץ את דין הדייט ככישלון ידוע מראש? האם באמת אפשר להמיר את חשכת הבר בגרסה המוארת ועמוסת האנדורפינים שלנו?
ד"ר סוזי קגן, יועצת פסיכולוגית בכירה באוניברסיטת בר אילן, חושבת שכדאי לחכות עם דייט שכזה לשלב מאוחר יותר. "אני רואה בזה כמה חסרונות", היא חורצת. "מי שעושה הייקינג כדייט מאמין שבאזורי אי נוחות אפשר לגלות ביתר קלות את פרצופו האמיתי של האחר, כי כשנפגשים בבית קפה אחרי מקלחת, זה מקום שקל להעמיד בו פנים. הם רוצים לראות את התנהגותו של האחר במצבי משבר, והייקינג זו סימולציה לקושי, זה 'מיני הישרדות'. יש חום או זבובים או צוק שמאוד קשה לעבור אותו. אנחנו קוראים לזה 'סביבה טבעית', אבל בעצם עבורנו היא מאוד מלאכותית. זו לא השגרה שלנו, אנחנו לא מטפסי הרים ביומיום, וזה לא בהכרח נכון שמצב לחץ כזה, שילוב של הסביבה והאדם החדש שמולנו, יוציא מאיתנו את המיטב, ובטח לא בהכרח את 'פרצופנו האמיתי'.
"מעבר לכך, כשמישהו מציע לך הייקינג, יש פה כבר אמירה: 'אני אוהב טבע וספורט'. זה כבר מנפה אוכלוסייה שלמה שלא עומדת בקריטריונים האלה, אבל אלה לאו דווקא נשים שלא מתאימות לך. זה שגבר לא חולק איתך את אותם תחביבים, בטח כשהם מבוססי טרנד חולף, זה לא אומר שאתם לא יכולים להיות זוג מצוין. אתה יוצר פה אלימינציה של אנשים על בסיס טרנד, ואז עוברת תקופת הטרנד, ואתה מגלה שהבחירה בעצם לא הייתה שקולה. אם תגיע הבחורה שתסכים לעשות איתך הייקינג ותקרטע אחריך כי היא לא בכושר, אתה עשוי לפסול אותה, למרות שהיא יכלה להיות אשת חלומותיך".
מה לגבי אורך הדייט? הוא נקבע מראש.
"זה יכול להיות חיסרון ויכול להיות גם יתרון. דייט עירוני נמשך בדרך כלל גג שעה, לפעמים אפילו קצר יותר, ופה הוא בהכרח ארוך יותר. המסע בדרך כלל ייקח לכם לפחות שעתיים, ויש אפשרות לבלות עם האדם זמן. בדייט רגיל הרבה אנשים נמצאים בסטרס מאוד גדול ולא מצליחים להוציא את המיטב דווקא כי זה קצר כל כך. פה ניתנים להם מסגרת זמן ושהות להירגע ולהוציא חלקים טובים יותר מעצמם. מצד שני זה עשוי להיות חיסרון גדול מאוד, מכיוון שזה מסלול ידוע מראש ואין אפשרות להימלט. לאנשים שנמצאים בחרדה ויוצאים למסע של שעתיים־שלוש, זה נראה אינסופי וזה עשוי להיות מכשול רציני".
מה עם זה שאנחנו לא מאופרות? ומזיעות? כמה זה יכול להועיל לנו בשלב הזה?
"כאן דווקא יש יתרון ניכר, כי יש אפשרות לגילוי מוקדם של חלק מאוד משמעותי במשיכה בין בני זוג, וזה ריח הגוף. כשאתה בפעילות ובמצב של הזעה, ריח הגוף מוגבר, שלא כמו בבר, שם אתה מקולח ומבושם, וזה יכול לחדד את העניין של המשיכה המינית. בלי להיות מודע אתה יכול להעריך טוב יותר אם אתה נמשך אל האדם השני או לא. עוד משהו שאין בדייט רגיל הוא היכולת של האישה לבדוק את מידת האבירות של הגבר. היא יכולה לראות כמה יכולות יש לו להיות שם בשבילה ולעזור לה כשהיא צריכה. כשהוא נותן לה יד בעליות, מוציא לה קוץ ומרים אותה מעל השלולית, זה עשוי להצביע על אבירות, וההפך".
נשמע מנצח.
"לדייט שלישי או רביעי אני מאוד ממליצה על זה. אני חושבת שלא כדאי לקבוע הייקינג כדייט ראשון. החיסרון הכי משמעותי בזה הוא שאתה נכנס מראש לחוויה רגשית לפני שיש מוכנות והיכרות, ואני לא בעד. זה לכפות סיטואציה אינטנסיבית ואינטימית שכוללת גם מגע לאורך טווח בלתי ניתן לשינוי, וזה יכול מאוד לאיים על צד אחד ולהביא אותו לסבל. כדאי לדחות את זה לשלב מאוחר יותר, אחרי כמה פגישות שבהן נוצרות היכרות ומציאת תחומי עניין משותפים וחיבה. אז זה יכול להיות מאוד נחמד, בהנחה שזה מתאים לשני הצדדים".
אם כבר הלכנו על זה, מה יכול לשפר את הסיכויים שלנו?
"לבחור מסלול קצר, שלא יעורר חרדה בגלל אורכו; לבחור מסלול קל, אפילו אם שני בני הזוג הם למודי טרקים, כדי לאפשר מיקוד בשיחה ובקשר ופחות בקשיים; ולקבל את זה שבן הזוג לא מגיב לתנאי השטח בדיוק כמוכם. לא להיות שיפוטיים".
