"לפני כמה שנים הכרתי בחור במסיבה במועדון במרכז הארץ. הגעתי עם חברה. לא היה מקום לזוז, סיגריות, דחיפות, מרפקים, מה לא. כל מה שרציתי זה לברוח משם. בתוך כל הבלגאן הזה ניגש אליי בחור שלא נראה מתאים לנוף המקומי: בלונדיני, גבוה יחסית, רזה מאוד ולא שרירי. בקיצור, חננה.

 

"הוא הציג את עצמו ואמר שאני נראית כמו בחורה שהוא היה רוצה להכיר. הודיתי לו על המחמאה אבל לא לקחתי אותו ברצינות. אחרי כמה דקות החלטתי לפרוש הביתה. ממש ביציאה הופיע שוב האדון המכופתר והמשיך לדבר אליי. שכנעתי את עצמי שלא יקרה כלום אם אנסה פעם משהו אחר ונתתי לו את מספר הטלפון שלי.

 

"במוצאי שבת הוא התקשר ושאל אם התגעגעתי אליו. אמרתי שכן על אף שלא זכרתי ממש איך הוא נראה. קבענו להיפגש באמצע השבוע. שאלתי איפה הוא גר, והוא אמר: 'תנחשי'. זה היה מוזר, אבל לא לחצתי.

 

"קבענו להיפגש בפאב. כשנכנסנו, הרגשתי פתאום שהוא נותן לי טפיחה לא נעימה למטה מן המותניים, מה שגרם לי להרגיש קצת כמו פרה שמקפצת אל המרעה. התיישבתי בלי להגיב, אבל המקום לא מצא חן בעיניי. הבחור קלט את אי הנוחות שלי והציע ללכת למקום אחר. גם ביציאה מהבר קיבלתי שוב טפיחה-דחיפה קלה. תהיתי אם כדאי להעיר לו או להבליג עוד קצת. כשניגשנו אל המכונית שלו הוא דווקא פתח לי את הדלת בג'נטלמניות, אלא שאז הוסיף בלי למצמץ: 'אל תתרגלי!'

 

"המשך הערב היה מוצלח יותר. טיילנו לאורך המרינה בהרצליה, השיחה קלחה והוא קנה לי גלידה. התיישבנו מול המים, היה רומנטי, והתעוררה בי תקווה קלה, אבל לפני שהספקתי לסיים את הגלידה הוא קם בפתאומיות והחליט שאנחנו הולכים. לא הבנתי מדוע אי אפשר להישאר עוד קצת בשקט, אבל מצאתי את עצמי נדחפת שוב לעבר האוטו בטפיחות קלות. הפרה שבי התחילה להתעצבן.

 

"הצעתי שנשב במקום נחמד שאני מכירה ליד הים. אמרתי לעצמי שאולי הרוח והגלים יצילו את הדייט הכושל הזה. הוא הסכים. הזמנתי לנו אבטיח עם גבינה בולגרית, ושוב התחילה שיחה נעימה. אמרתי לעצמי שאולי בכל זאת יש בו משהו, אבל אחרי עשרים דקות הבחור שוב היה בלחץ לזוז. התחלתי לחשוש שאולי רודפים אחריו. חשבתי: אולי בעצם אני יוצאת עם סוכן מוסד? ביקשתי שנישאר, אבל הוא התעקש והוביל אותי לכיוון החוף וגם עשה סימנים שהוא רוצה נשיקה. לא התחשק לי לעשות מסע כומתה על החול וגם לא להתנשק, והחלטתי לחתוך.

 

"אחרי שלושה ימים שלא שמעתי ממנו, קיבלתי שוב טלפון. מר כפתור שאל אם ארצה להיפגש שוב. לא רציתי, אבל לא יצאתי הרבה זמן לדייטים, והסכמתי בהיסוס.

 

"את הדייט השני עשינו בפארק רעננה. הוא אסף אותי מהעבודה באמצע השבוע והיה נחמד מאוד, חייכן ומנומס. בדרך דיברנו וצחקנו ושוב חשתי תקווה. אלא שברגע שיצאנו מהאוטו שוב הרגשתי באותה טפיחה מוכרת מאחור. בבית הקפה, למרבה הפלא, היה לנו כיף, אלא שאיך שהכנסתי את חתיכת הרביולי האחרונה לפה, הוא כבר היה שוב על הרגליים. הלכנו. התיישבנו על ספסל מול האגם, ואז, אחרי דקה של שקט, הוא שאל אותי פתאום: 'תגידי, אפשר לומר שאנחנו יחד?'

 

"פקחתי עיניים בבעתה. מה פתאום יחד? מאיפה הוא הביא את זה? הסברתי לו שאנחנו לא משדרים על אותו גל ושזה לא ילך. הסברתי לו שלא נהוג לדחוף בחורה וגם לא לעבור עשרים מקומות בדייט אחד.

 

"הסיפור שהוא סיפר לי הצליח להפיל אותי מהספסל. מתברר שמר כפתור הוא בוגר של קורס לאמנות החיזור, אותו למד בכיתה עם מורה, ועוד שילם על זה. הוא סיפר שזה שינה את חייו ושלפני כן לא היה מסוגל לגשת לבחורה. לבסוף הוא גם האשים אותי שאני בחורה מקולקלת, כי על כל האחרות זה עבד.

 

"על זה אומרים: לא ידעתי אם לצחוק או לבכות. נפרדנו באיחולי הצלחה לבביים ואני רצתי הביתה למחשב כדי לגלות שאכן קיים קורס כזה לחיזור, שמסביר בפרטי פרטים את כל תסריטי הדייטים שלנו. לדחוף בחורה קדימה - משמע, אתה הגבר המוביל. לא לספר לה איפה אתה גר - משמע, אתה מסתורי. לדלג בין מקומות בדייט אחד - מעורר את הרגשנות הרומנטית, והיו עוד הרבה הצעות איך להתנהג. חלקן, כמובן, מגוחכות להפליא. אפילו נושאי השיחה שלנו הוזכרו שם, הביטוי המוזר 'אל תתרגלי', הצחוקים - הכל היה כתוב ומתוזמן על הדקה. אפשר לומר שהבחור הכין היטב את שיעורי הבית שלו".

 

השורה התחתונה:

 

"כי זה יכול לקרות לכל אחת, וצריך ללמוד לזהות את הסימנים. דייט זה לא מתכון לעוגה. מה שבטוח, יש אהבה בעולם והיא פשוט מחכה לזמן הנכון כדי להתגלות. אני מאמינה שהיא בדרך אליי"‭.

__________________________________________________________________________________________________________________________________________

 

 

ומה הסיפור שלכם?

אם גם לכם יש חוויה מיוחדת שעברתם, אירוע שאתם מתים לשתף בו אחרים, או משהו אישי ששמרתם בבטן ועכשיו אתם מוכנים לספר עליו- צלצלו אלינו ל: 03-6386951 או שלחו מייל: farkash33@gmail.com

____________________________________________________________________________________________________________________________________

 

לכל אדם יש סיפור: