חשופה: דירה תל אביבית בת 90 מ''ר עוצבה מחדש עם חומרי הבניין הישן

בני זוג צעירים עם מודעות אופנתית (שניהם עוסקים בתחומי עיצוב שונים), רכשו לפני כשנה דירת 90 מ''ר ברחוב שלמה המלך בתל אביב, בבניין שנבנה בשנת 1936. הדירה לא שופצה מעולם, המבנה שלה היה מיושן, והם ביקשו להתאימה לטעמם ולצרכיהם כהורים לשני ילדים, בני שלוש ושנה: לשוות לה תחושה של פתיחות ומרחב ולאפשר קשר עין בין חלל המרכזי של הסלון והמטבח לחדר הילדים וחדר ההורים, כך שלא יהיה ניתוק בין הפעילויות השונות בבית.

מעצבות הפנים הילה גל ואנה וייל ("סטודיו מטקה") שינו לחלוטין את מבנה הדירה. בחלוקה המקורית נפתחה דלת הכניסה אל מבואה, שסביבה היו דלתות לסלון, למטבח, לשני חדרי השינה ולחדר הרחצה. וייל וגל חילקו את הדירה לקווים ארוכים, מקבילים: דלת הכניסה נפתחת היישר לחלל ארוך ופתוח, שבו מטבח לאורך הקיר, סלון, פינת אוכל ופינת עבודה. אין בדירה מסדרון, ושני חדרי השינה – של ההורים ושל הילדים – נפתחים אל הסלון. במקום דלתות רגילות הותקנו דלתות הזזה כפולות ורחבות, כדי ליצור מעברים פתוחים במיוחד ולמקסם את זרימת האור והאוויר בדירה. כשהן פתוחות הדלתות אינן נכנסות לכיסים בקיר, אלא מכסות את מדפי הספרים והמדיה הפתוחים לסלון, כך שנשמר איזון וניקיון במראה.

מעטפת הדירה עוצבה בסגנון תעשייתי: הרצפה כוסתה בבטון מוחלק, עמוד תומך וקורה הושארו חשופים, והקירות נצבעו בלבן בוהק, למעט הקיר שבגב המטבח, שהופשט מטיח וחושף את הבלוקים שעשויים מכורכר, במראה גס ומודגש בכוונה.

מימין לדלת הכניסה יצרו המעצבות מעין גלריה מאולתרת משני פסי עץ שעליהם תלויים צילומים של הילדים. תחתם יש שרפרף ושידה קטנה שהמעצבות יצרו ממיטה ישנה שפירקו, צבעו באפור והוסיפו רגליים. שם אפשר לשבת כדי לחלוץ נעליים ולהניח את המפתחות והטלפון.

המטבח, שתוכנן לאורך קיר ארוך ונטול חלונות, הוא פס של ארונות נמוכים צבועים בגוון מנטה, שיושבים על רגליים חשופות מברזל צבוע בלבן. משטח העבודה עשוי מקוריאן לבן, ועל קיר הלבנים נתלתה רשת מברזל לבן שמשמשים במקור כחומרי גלם בבנייה. המעצבות בחרו להשאיר אותם לא מעובדים ותלו על הרשת מחבתות וסירים. מאחורי דלת הכניסה משמשת הרשת לתליית תיקים ומעילים, ומתחתיה הוצב שולחן נמוך.

עם הגב למטבח, במרכז הסלון, מוקמו רהיטים שהיו ברשות בני הבית. "אנחנו נמנעות מלעשות עיצוב שמריח עיצוב, ומעדיפות לא לקנות רהיטים חדשים, אלא לחדש את מה שיש", מסבירות וייל וגל. בפינת הישיבה ספה מרופדת בבד אפור כהה, כורסה שרופדה בבד בצבע חרדל ושני שולחנות שרפרף שתוכננו על ידי המעצבות – פלטת עץ בהירה שנשענת על רגליים לבנות ושחורות.

פינת העבודה ליד קיר שחור, פינת האוכל ליד חלון בהיר (צילום: גדעון לוין)

ממול, בתוך נישה רחבה שבין דלתות החדרים, הותקנו מדפים שנצבעו בלבן ומסך טלוויזיה. את החלל מאירים גופי תאורה עשויים מסגרת ברזל בצורת טרפז שנצבעו בשחור. משמאל לסלון נסגרה המרפסת המקורית בוויטרינת זכוכית, המדרגה שהייתה במקור חופתה בעץ, היא נמשכת לתוך המרפסת ויוצרת משטח אחיד מחופה בדק שמפריד בין פנים לחוץ. מול החלון מוקמה פינת אוכל שכוללת שולחן שנקנה בשוק הפשפשים וצופה בפורמייקה בצבע אפור בהיר וכסאות פלסטיק בכתום, שחור, אפור ולבן ("טולמנ'ס").

קשר עין בין המטבח ופינת העבודה לחדר הילדים (צילום: גדעון לוין)

מול הכניסה לחדר הילדים תוכננה פינת עבודה - שולחן אינדונזי מעץ על רגלי ברזל ("פרימיטיב") וכיסא שחור בסגנון אימס - נשענת אל קיר תומך שנצבע בצבע לוח. בחדר הילדים נצבע אחד הקירות בגוון אפור והוא משמש רקע למיטת עץ לבנה. ארון בגדים ישן שופץ ונצבע בצבע מנטה, מעט כהה יותר מזה של ארונות המטבח. את החדר מאירה מנורת "פורמטקה", בעיצוב הסטודיו. חלון העץ המקורי לא הוחלף, במטרה לשמור על תחושה אותנטית ולשלב בשיפוץ אלמנטים שהיו בדירה המקורית. כך נשמרו גם חלק מהדלתות המקוריות וארון הבגדים שהיה בחדר ההורים ושנצבע במסגרת השיפוץ לגוון אפור-כחלחל.

חדר ההורים, עם ארון קיר גדול שלידו כניסה לחדר רחצה (צילום: גדעון לוין)

המיטה הזוגית מורכבת מפלטה על גלגלים ומזרן, ושתי שידות צד של "איקאה" נצבעו בוורוד עתיק. גם את החדר הזה מאירה "פורמטקה", בדגם קטן יותר. חדר הרחצה הצמוד רוצף באריחי בטון בצבע אפור כהה ("גלוסקא") וארון הכיור נצבע בצהוב. בחדר הרחצה השני חופתה הרצפה באריחי קרמיקה בלבן ושחור, ורהיט ישן משוק פשפשים הוסב לארון עם מסגרת ברזל, שעליו הונח כיור לבן.

רהיט ישן משוק הפשפשים עבר הסבה לארון כיור (צילום: גדעון לוין)

עוד עיצוב פנים של דירות בשטח של עד 90 מ''ר:

>> פתרונות מעשיים בדירת 87 מ''ר