פנטזיה תל אביבית: שתי דירות ישנות אוחדו לדירה משפחתית בת 200 מ''ר

חמש שנים ארוכות של חיפושים עברו על האדריכל מעוז פרייס עד שהגיע לבית הזה. התהליך היה ממושך ומתיש משום שפרייס, אשתו ושני ילדיהם (בני שבע וארבע) חיפשו בית מסוים מאוד, ולא הסכימו להתפשר: הם רצו חלל גדול, במפלס אחד, בבניין ישן במרכז תל אביב; הם גם קיוו למצוא דירה במצב גרוע, שאפשר יהיה לשפץ אותה, עם תקרות גבוהות, מרפסות גדולות – וכמובן, חניה.

לפני כשנה מצאה אשתו של פרייס את מה שקיוו לו - שתי דירות צמודות, האחת קטנה והשנייה גדולה, שהוצעו למכירה בבניין שנבנה בשנות ה-50 ופונה לאחת השדרות המרכזיות בעיר. בני הזוג איחדו אותן לדירה אחת ששטחה 200 מ"ר, והחליטו לחלקה לשלושה לשלושה ''אזורים'': במרכז מרחב פתוח משותף לסלון, מטבח ופינת אוכל, ומשני צידיו חדרי שינה: בצד אחד לילדים ובשני להורים. החלוקה התבססה על התכנון המקורי של שתי הדירות הישנות (ראו תוכניות בסוף הכתבה).

להחזיר את המרפסת

דלת הכניסה נפתחת אל מסדרון שמוביל לחלק המרכזי של הדירה, שרצפתו כוסתה בבטון מוחלק. מימין בולט עמוד בטון שנחשף בשיפוץ, והושאר כפי שהוא (עמודים דומים נמצאים בחדר הרחצה של הילדים ובמרפסת הגדולה). לצד העמוד יש דלת זכוכית ממוסגרת בפרופיל ברזל שחור, והיא מובילה לאגף ההורים, שמכיל פינת עבודה עם ספרייה, חדר רחצה, חדר ארונות וחדר שינה עם מרפסת צמודה.

העמוד נחשף בשיפוץ והושאר כפי שהוא. דלת הזכוכית מובילה לפינת העבודה באגף ההורים (צילום: עוזי פורת)

פינת העבודה צרה ומוארת בפס תאורה שחור שצמוד לתקרה. פלטת אלון גושני משמשת כשולחן ארוך, ומולה ספרייה ממדפי עץ שביניהם מחיצות ברזל שחורות. כך זה נראה מהצד השני:

הדלת בקצה נפתחת למבואת הדירה, ופינת העבודה מפרידה בינה לבין חדר השינה של ההורים (צילום: עוזי פורת)

מול פינת העבודה נמצא חדר הרחצה של ההורים, שרוצף באריחי פסיפס אפורים. על רגלי עץ אלכסוניות הוצבה פלטה מבטון, ועליה הונח כיור מלבני. החדר מואר באמצעות חלון שנמתח מהרצפה עד התקרה: חלקו התחתון עשוי זכוכית חלבית, והעליון מזכוכית שקופה.

בחדר הרחצה של ההורים חלון שמשלב זכוכית חלבית ושקופה (צילום: עוזי פורת)

במקלחון אריחים בצורת לבנים, ושני ראשי טוש:

שני ראשי טוש במקלחון (צילום: עוזי פורת)

מסדרון מוביל לחדר ההורים, שסגנונו פשוט, כמעט נזירי: מיטה באפור כהה, מנורות קריאה שחורות, תלויות, וכיסא נדנדה לבן. הקירות לבנים ועל הרצפה פרקט מעץ אלון, בצורת אדרת דג (Fishbone).

המסדרון המוביל לחדר ההורים מפינת העבודה וחדר הרחצה. מימין: דלת לחדר הארונות (צילום: עוזי פורת)

חלון זכוכית גדול מפריד בין החדר למרפסת חצי סגורה שצופה לרחוב קטן שיוצא מהשדרה. האור מסונן באמצעות קיר לבנים במראה שתי וערב, שאופייני לבנייה התל אביבית של שנות ה-50 ולוקח השראה מהמשרבייה האסלאמית.

אפור-לבן-שחור - ועץ (צילום: עוזי פורת)

את הסלון מלווה מרפסת ארוכה, שפונה אל השדרה. בעלי הדירה הקודמים סגרו אותה בחלונות, אבל פרייס החליט לפתוח אותה מחדש, כמרחב-ביניים שמטשטש את ההפרדה בין הבית לרחוב. במרפסת הותקנו צלונים, שמאפשרים לשלוט במידת הפרטיות של היושבים בה. הוויטרינה שמפרידה בינה לסלון מוסגרה בפרופיל אלומיניום שחור, ומעליה תעלת מיזוג אוויר תעשייתית, שחורה גם היא.

מרפסת הסלון "לפני", סגורה בחלונות

ו"אחרי". בין הפנים לחוץ מפרידה ויטרינה ממוסגרת בשחור, ומעליה תעלת מיזוג אוויר חשופה, שחורה גם היא (צילום: עוזי פורת)

המטבח תוכנן בצורת האות ר'. על הקיר מול המרפסת הורכבו ארונות גבוהים בצבע אפור-גרפיט. על הקיר שלצדו, מתחת לחלון, יש ארונות נמוכים בצבע לבן, עם משטח עבודה מאבן קיסר שחורה. במרכז המטבח הוצב אי, שמורכב מארון צבוע בשחור ועליו משטח משיש בהיר. האי כולל כיריים ומקום ישיבה לארבעה סועדים, ומעליו תלויה יחידת מידוף מאלומיניום עם קולט אדים:

שחור ולבן גם במטבח, ודלת הכניסה בעומק התמונה (צילום: עוזי פורת)

את שולחן האוכל שליד המרפסת תיכנן פרייס מפלטת עץ שמונחת על רגלי איקס מברזל לבן, וסביבו שישה כסאות אימס לבנים. על הקיר הסמוך תלויות עבודות אמנות קטנות.

על הקיר מימין: ציור של מוש קאשי (צילום: עוזי פורת)

הרהיט המרכזי בסלון הוא ספת עור חומה. לצידה הוצבו שולחן קפה, שתי כורסאות שהיו בבית סבו של פרייס ועברו שיפוץ וריפוד מחדש, וכן כורסת אימס המפורסמת, עם הדום לבן תואם. על שידת עץ ישנה מול הספה הונח מסך טלוויזיה, ועל הקיר מאחוריה תלויות יצירות אמנות. 

בסלון יש ספת עור, שולחן קפה, שתי כורסאות ששופצו, כורסה והדום לבנים בעיצוב ריי וצ'רלס אימס. מול הספה: שידה וטלוויזיה (צילום: עוזי פורת)

מפת העולם בחדר הילדים

גם לאגף הילדים מובילה דלת זכוכית ממוסגרת בשחור. משמאלה נמצא חדר הרחצה, שרוצף באריחי פסיפס צהובים. על ארון עץ צבוע בלבן עם רגליים וידיות מברזל, הונחו משטח בטון ושני כיורים. האמבטיה חופתה באריחים לבנים בצורת לבנים, ונישה שנוצרה בקיר חופתה באבן קיסר שחורה.

אגף הילדים מורכב משלושה חדרים בשורה, שנפתחים זה אל זה. המרכזי הוא חדר משפחה וטלוויזיה, והוא נטול חלונות. מצדו האחד חדר שינה שבו שתי מיטות ילדים, המתחברות בראשן באמצעות קוביית אחסון לספרים. מעל אחת המיטות הודבק על הקיר טפט של מפת העולם בצבעי אפור ולבן - כצבעי החדר כולו - ומולו נבנה ארון צבוע לבן.

חדר השינה של הילדים "לפני"

ו"אחרי". טפט מפת העולם הוזמן מחו''ל (צילום: עוזי פורת)

מצדו השני של חדר המשפחה נמצא חדר משחקים. בין החדרים מפרידות דלתות הזזה לבנות וגדולות, עם ידיות מגרעת שנצבעו בשחור. הרצפה כוסתה באותו סוג של פרקט שיש בחדר ההורים. מבנה האגף מאפשר לתת לכל ילד חדר משלו, כשיגדלו.  

פרייס למד אדריכלות בניו יורק. לפני כחמש שנים חזר לישראל ופתח משרד עצמאי, "פרייס אדריכלים", שמתמקד בבנייה ציבורית. בין השאר תיכנן המשרד את עיצוב הפנים של מטה אלקטרה בתל אביב, את בניין המשרדים אינטרגרין בפתח תקווה ואת מתחם המגורים טוכולסקי ביפו.

עוד עיצוב פנים של דירות משפחתיות:

>> ואיך הפכה דירת 3 חדרים לדירה משפחתית בת 5 חדרים?