הדפסה
לכתבה באתר
תושבי השכונה הוותיקים ופעיליה המסורים יתקשו בוודאי לכבוש עכשיו את כעסם, או מרמורם, ובצדק. עוד לפני שאוכלסו שלושת הבניינים החדשים בקצות הרחובות לוינסקי, מרכולת ומטלון, וכבר יש בחצרם האחורית המשותפת גינת משחקים מטופחת. הדירות עדיין ריקות, אף ילד עוד לא בכה כאן, ומתקני השעשועים הנוצצים כבר ניצבים, ברחבה גדולה, מוקפת צמחיה ומוגנת מפני תנועת מכוניות בכביש סמוך.
הגינה לא נראית מרחוב לוינסקי. סביב הבניין עדיין נעשות עבודות להשלמת בנייתו. רק אם מעזים להיכנס מצדו הצפוני-מערבי של הבניין, ולהתקדם במורד השביל המרוצף:
נחשפת גינת מעמד הביניים כהפתעה מרעישה:
רחבה גדולה מרוצפת, במרכזה נקודת החן, מוקפת משלושה כיוונים בבנייניים חדשים הנישאים עד לשמיים, ויוצרים תחושת מתחם סגור, המציע חיים נטולי עבר מקומי באווירת הכל כלול:
לתושבים הוותיקים בשכונה לא מחכות הפתעות אינסטנט כאלה. הם נאלצים להיאבק ברשויות העירוניות על כל דבר כמעט; כמו למשל נגד הריסת גינת דרויאנוב ובעד הקמת גינה חלופית לגינת דרויאנוב שהוחרבה:
אלה החיים, יאמרו השבעים. ולצערנו, הם לא טועים. רק שהם לא יודעים מה הם מפסידים. מצדה המערבי של גינת מעמד הביניים החדשה והאפורה, הוקמה גדר אבן שתבודד אותה מהבתים הישנים ברחוב גבולות הגובל בה:
מעבר לחומה, אם מחדדים מבט, מציצות עיניים:
יש מי שזוכר שלפני שלוש שנים הן היו יותר מעיניים, הן היו ציור גדול של אמן הרחוב קלון:
ויש גם מי שלא שוכח את ניצולה הציני של תרבות הגרפיטי בשיווקו של הפרויקט השיכוני הזה, "סביוני Tlv" שמו, ומזהה את הפניית העורף להבטחה הסגנונית הזו:
ואם כבר מתמרמרים, אז לא רק זאת, גם זאת: בחצר הבניין החדש והעצום, מאחורי גדר גבוהה, נשלמת ההקמה של מה שנראה כחצר גן ילדים, או שאולי זו ה"גינה הפנימית הייחודית", המובטחת לרוכשי הדירות באתר האינטרנט של החברה הבונה את הפרויקט. כך או כך, בני הטובים, כמו שקוראים להם, יצטרכו, אם וכאשר יתגוררו כאן, רק לרדת במעלית:
בשעה שהילדים שכבר גרים בחלקה הוותיק של השכונה נדרשים להרחיק עד לגינה הציבורית ברחוב אליפלט, או להסתפק בגינת החלוצים הקטנטנה:
אל גן הילדים הממלכתי בשכונה, גן "צנובר", מוביל שביל חסום בגדרות:
והילדים משחקים ולומדים בשולי אתר הבניה של בית הספר האזורי:
אמנם בקרוב, כפי שמספרת הגננת החביבה, עתידים הגן והילדים לעבור למקום חלופי, אבל עדיין לא ידוע לאן ומתי בדיוק. בינתיים, יש להודות, נעשה מאמץ להקל עליהם עם פיסה ירוקה:
מסקנות? הכיוון שאליו מובלים הרחובות שלנו ברור: עוד שיכון עירוני סטנדרטי, עם ריח של הבדלי מעמדות. זה חבל. מצד שני, יש גינת משחקים חדשה, אז למה לקרקר כמו תרנגולת בגינה של מעמד הביניים?
