הדפסה
לכתבה באתר
באמת? הייתכן שעד היום לא כתבתי פוסט על טפטים?
אני בטוחה שהזכרתי אותם בהרבה פוסטים אחרים, אבל עד כמה שזכור לי לא יצא לי להקדיש להם פוסט נפרד. ואני באמת, באמת אוהבת טפטים. אז אנסה לשרטט לכם מדריך מקוצר, ובעיקר לשכנע אתכם שזה מעולה. לכולם.
למה?
ייתכן שעבור חלק מכם המלה "טפטים" מעוררת מחשבות על דירות מעופשות או מלונות דביקים. אין ספק - פעם טפטים היו באופנה. אבל היום טפטים הם משהו אחר - בעיקר אפשרות בלתי מוגבלת.
אם המונח "הלבשת הבית" חביב עליכם, הרי מה נחשב יותר להלביש מאשר להדביק דוגמה על קיר? טפט יכול להיות נקודת התחלה טובה לעיצוב ושדרוג הבית - הוא יכתיב את הסגנון וסקלת הצבעים לפחות לאותו החדר, ולמה לא להיתלות באילנות גבוהים, כלומר חברות ותיקות עם מעצבים מובילים שיבחרו את כל אלה עבורכם?
כנהוג בטקסטיל, גם טפטים מגיעים לרוב בקולקציות, ובכל אחת מנעד גוונים מסוים ודוגמאות באותה השראה. החברות הגדולות מייצרות גם בדים תואמים, וכך אפשר להלביש חדר שלם בצורה מתוחכמת ומתאימה, אבל לא מתאימה מדי. הנה למשל קולקציה חדשה בשם ''All about me'', של חברת הרלקין הבריטית:
למרות מחירו (פרטים בהמשך), אפילו קיר אחד עם טפט הוא השקעה טובה יחסית להשפעה שלו על החלל. קל לנקות אותו, הוא נפגע פחות מצבע על קיר ויש טפטים שמתאימים אפילו לחדרי רחצה ומטבחים. המגוון כל כך עצום שאם מה שאתם מחפשים הוא ייחודיות - טפט יעניק לכם אותה. גם אם יש לכם סלון כמעט ריק, ובו רהיטים חסרי ייחוד או אופי - ארבעה או שישה מטרים רבועים של דוגמה יכולים לשנות את כל התמונה.
טפט יכול להיות נקודת פתיחה לבחירת צבעי קיר ווילונות
הנה, לדוגמה, פינת האוכל בבית שלי, שנמצאת בין חלון מקסים לגינה והמעבר הראשי לחדרים ולמדרגות. מכיוון שזה חלל גדול וריק, שמלבד השולחן והכסאות אין בו חפצים כמעט, הקירות הלבנים תרמו לתחושה של ניכור:
הטפט על הקיר הקטן שבצדה חימם את החלל ועזר "לעגן" את פינת האוכל.
ואגב - כן, זה בית שכור. אין לי ספק שהשוכרים אחרי יאהבו את הטפט, וכן, הוא היה שווה את ההשקעה. קיר אחר ליד פינת האוכל צבעתי בירוק, וכך גם "גנבתי את ההצגה" מהרצפה המכוערת וגם הקטנתי את החלל, כי לא תמיד גדול יותר זה טוב יותר, בעיני.
איפה, איך וכמה?
אם אתם משוטטים באתרים של חברות טפטים, ודאי שמתם לב שהמחירים זולים בהרבה בחוץ לארץ. מה לעשות, יבוא הוא עניין יקר ולא תמיד משתלם להזמין גלילים אונליין, כי עוד תשלמו על זה משלוח ומכס. מניסיון. גליל או שניים זה סיפור אחר, שעשוי להשתלם, אבל זה סיכון מסויים, ולא רק מבחינת המחיר: כשהזמנתי את הטפט לחדרם של הילדים שלי הייתי בטוחה לפי התמונות שהגוון בו הוא אדום. התברר שהוא הרבה יותר כתום. טפט צריך לראות כדי לבחור, כדאי גם למשש - לרבים יש מרקם מיוחד או גוונים שנראים אחרת מזוויות שונות.
מחירם של טפטים, כמו כל מוצר אחר, משתנה בהתאם לאיכות שלהם (עובי הנייר והרכבו, הצבעים ועוד), בהתאם למותג ולמעצבים שלהם. טפט זול יעלה סביב 250-300 שקל לגליל, והיקרים יגיעו בקלות גם ל-900 ומעלה. טפטים שבהם עושים שימוש במלונות ומסעדות יעלו עוד הרבה יותר.
את חישוב כמות הגלילים אנא השאירו למקצוענים. טפט רגיל מגיע ברוחב של 52 ס"מ ואורך של 10 מטרים, אבל בגלל החזרה של הדוגמה לא כל גליל מספיק לחמישה מטרים רבועים של קיר. חשוב להגיע עם מידות הרוחב והאורך של הקיר, עדיף שרטוט שלו (ראו בהמשך), והמוכרות בחנות יחשבו כמה גלילים צריך. קיר ממוצע של חדר ממוצע בדרך כלל מצריך שלושה, עם שארית. עם השאריות אפשר לשחק: לעטוף קופסאות בחדר, למסגר אותן או להדביק כרקע בתוך ארונות, מגירות או ספריות פתוחות, למשל.
עובדה מצערת שנגזרת מכך שאנחנו מדינה קטנה מוקפת אויבים: אילו גרנו באנגליה יכולנו להזמין דוגמאות הביתה בדואר, ואפילו בחינם, אבל בארץ החנויות לא נותנות דוגמאות. זה מבאס אבל רובם הגדול של הטפטים אינם במלאי ומזמינים אותם במיוחד. דוגמה עוזרת, כמובן, מפני שאפשר כך להתאים צבעים אחרים לטפט (בעיקר אם השתמשנו בו כנקודת התחלה עיצובית, זוכרים?), לבדוק איך הוא נראה ליד רהיטים קיימים או באור שנופל על הקיר המיועד. אני מתמודדת עם זה בעזרת מניפות צבעים - מנסה, עד כמה שזה אפשרי, לדגום את הצבעים הדומיננטיים מהטפט ולהשוות אותם בחדר. אפשר לצלם, אבל רצוי תמיד עם כף ידכם בפריים כנקודת התייחסות, גם לגודל הדוגמה וגם לגוון שלה (אם הצילום יצא צהוב מדי, תוכלו לראות זאת בעזרת השוואה עם היד).
בשנים האחרונות יש בארץ יותר ויותר חנויות שמתמחות בטפטים, חוץ מהחנות הוותיקה בבוגרשוב. באיזור השרון יש כמה חנויות, כולל אחת שמספקת הצצה טובה גם בחנות האונליין שלה (אבל עדיף לסור לשם לבחור, באמת), ועוד חנויות בדים, ריפודים ורהיטים רבות, שיש להן אגף נפרד לטפטים. חפשו בגוגל ותמצאו מישהו שמוכר טפטים באיזור שלכם, אני בטוחה.
ככל שאני מתמקצעת כך אני יודעת לסמוך יותר על בעלי מקצוע, ואני לא ממליצה להדביק טפטים לבד, למרות העלות. העבודה עולה 250-300 שקל לגליל, והדייקנים עובדים על זה שעות, בדיוק ובהקפדה של מנתחי לב. חשוב להקפיד להדביק ישר, בלי רווחים, בלי בועות, להתאים את הדוגמה (הדפס גיאומטרי על קיר עקום עם פינות או נישות הוא אתגר לא קל), ובאופן כללי - אם כבר החלטתם להשקיע בטפט - השקיעו עוד 750 שקל בהדבקה מקצועית. זה ישתלם לכם.
להדבקת טפט רצוי להכין קיר חלק (ולא עקום או מחוספס מדי), שיש עליו שכבת שפכטל ושכבת פריימר על בסיס מים - צבע מקשר (או "בונדרול" בעגת הקבלנים), שיעזור לטפט להידבק טוב יותר. כדאי תמיד להסיר כל מה שיש על הקיר, ממפסקים ועד גופי תאורה, למרות שאנשי טפטים מנוסים יצלחו כל מכשול. אם המפגש עם התקרה אינו ישר אפשר להדביק בחיבור קרניז פשוט (ואולי להמשיך ולהקיף איתו את כל החדר). כמו בצביעת קירות - מפגשים בין משטחים שונים חשובים למראה נקי ומרשים של העבודה.
מיקום בחדר
שתי מילים חשובות לפני שאתם יוצאים לחנות: קחו תוכנית.
עם מידות רוחב וגובה, או בקנה מידה. באופן כללי, כשאתם יוצאים לבחור משהו שקשור לבית (גופי תאורה, רהיטים ועוד) קחו איתכם תוכנית של הבית, כי הכל קשור לגודל החלל, לזווית ממנה רואים את הפריט ולמרחק ממנו רואים אותו. לעתים מה שיעשה את ההבדל בין שני גלילים לשלושה הם חלון או דלת באותו הקיר. אם אין לכם תוכנית פשוט מדדו את הקיר וצלמו אותו מכמה זוויות. תנו לאנשי החנות לעזור לכם.
רוב הישראלים שמגיעים לחנות טפטים הם הורים טריים, שמחפשים לקשט את חדר הילדים. למרות הנטייה לבחור טפט עם דוגמה (בדרך כלל מתאימה מגדרית למין הילד או הילדה), אני מעדיפה תמיד טפטים נייטרליים גם בצבע וגם בסיפור. לחדרם של הילדים שלי חיפשתי בלי כוונה מסוימת ופשוט אהבתי את הדוגמה ואת שילוב הצבעים הלא שגרתי: שחור, לבן, תכלת, ירוק מנטה ומה שהתגלה מאוחר יותר ככתום:
והנה אותו הטפט בסקלת צבעים אחרת, גם היא יפהפייה ויוצאת דופן לטעמי (מקווה בקרוב לצלם בחדר ילדות של לקוחות):
מבט בתוכנית יעזור גם לבחור את הטפט: יש הבדל בין טפט על קיר ברוחב שני מטרים בחדר סגור לבין טפט על קיר ברוחב שלושה מטרים, שרואים גם מהמטבח וגם מהסלון. בחדר קטן נוכל להתרחק מהטפט מקסימום עד הקיר שמולו, בעוד שבסלון נוכל לפעמים לראות אותו גם ממרחק של שישה מטרים. כמובן שזה ישפיע על הבחירה שלנו: לקירות גדולים שנראים מרחוק עדיף לקחת דוגמאות גדולות ולא קטנות, שעלולות לרצד או להיראות כמו משהו אחר לגמרי.
כמו כל אלמנט שמונח מהתקרה לרצפה (ספריות, וילונות) טפט יוצר אשליה של תקרה גבוהה יותר, ולכן דווקא בחדרים נמוכים אל תהססו לבחור בטפט (כהה אפילו). כזה עם אלמנט אנכי ולא אופקי יעזור בכך.
ונשאלת תמיד השאלה, למי נועד הטפט - לנו או לאורחים? בגדול אני סבורה שבבית שלנו הכל נועד לנו, ולכן לא תמיד חייבים להדביק טפט על הקיר שמול הדלת (בחדר הילדים שלי הטפט מודבק על הקיר שהם רואים מהמיטה, וצריך להיכנס לחדר כדי לראות אותו). בחדרי שינה טפט יוסיף יופי וצבע בקיר שמעל למיטה. למרות שאתם לא תראו אותו מתוכה, ראש מיטה עם טפט מאחוריו ייראה מעולה כשתיכנסו לחדר.
בחדרי ילדים נהוג להדביק טפט עד חצי גובה הקיר, ואחריו "בורדר"- פס תוחם. אישית אני פחות אוהבת את הסגנון הזה, מפני שהוא הופך למשהו קישוטי במקום משהו ארכיטקטוני יותר בחלל, שמסמן קיר שלם כחטיבה, אבל הוא פרקטי (אפשר לנקות את הלכלוך מהידיים של הילדים), רומנטי וגם חסכוני יותר. יש שילובים משגעים של בורדרים וטפטים.
הנה קולקציה של המאייר הבריטי הנודע קוונטין בלייק עבור הרלקין:
גודל, צבע ודוגמה
אפשר לבחור את הטפט לפי החדר או את החדר לפי הטפט. אפשר לבוא עם רעיון מדויק (טפט גיאומטרי בגודל בינוני בגוונים של אפור-לבן) או בראש פתוח (משהו צבעוני עם דוגמה גדולה). כדאי לחשוב על מה שקורה בחדר בו נמצא הקיר המיועד: טפטים צעקניים יותר, עם קונטרסט גדול, למשל, אפשר להדביק בחדרי מדרגות או במסדרון. אנחנו לא ישנים שם, או קוראים או מנסים לראות טלוויזיה, אלא רק עוברים - ולכן אפשר להתפרע. אותו כלל נכון לטעמי גם בחדרי שירותים. זה מקום שקל מאוד להרשים בו, הוא לא גדול, ובאופן כללי אנשים פחות "כבדים" כשזה מגיע להחלטה לגבי שירותי אורחים מאשר הסלון או חדר השינה שלהם.
בחדרי שינה או חדרים ששוהים בהם הרבה זמן, יש שיעדיפו להימנע מדוגמה דומיננטית או צבעונית מדי. לא מומלץ להדביק טפט רועש בקיר שיש עליו מסך טלוויזיה, זה עלול להפריע לצפייה.
חשוב למצוא הדגמה של מראה הטפט על קיר שלם. בכל קטלוג יש צילומים של הדמיה כזו, ואם אינה מספיקה - הביטו בטפט ממרחק ושימו לב: האם הדוגמה מרצדת? האם מרחוק היא נראית כמו משהו אחר? האם צבע מסויים בולט יותר מאחרים והאם זה הצבע הרצוי? טפט שמורכב בעיקר מצבע אחד יהיה ברור, אבל טפט עם ערבוב של צבעים עשוי להיראות שונה לחלוטין ממרחק.
גם טפט עם שני צבעים ודוגמה גיאומטרית יוסיף תחכום לכל קיר. לרוב בכל קולקציה יש כמה צבעים, החל מניגוד חזק של כהה-בהיר, וכלה בקונטרסט עדין של בהיר על בהיר. שחקו על פי מה שנראה לכם נכון.
בכל טפט יש חזרה של הדוגמה שלו, המכונה Repeat. מה שמקרוב נראה כמו בלגן רנדומלי עלול להיראות מרחוק כדוגמת פסים אלכסוניים. עיגולים, אפילו גדולים, יכולים להיות מאוד דומיננטיים ממרחק מסוים. העין האנושית מתקבעת על עיגולים. דוגמה קטנה תיראה ממרחק כמו גוון אחיד יחסית, ובחדרים שבהם אנחנו עומדים קרוב יותר לקיר אפשר לבחור בטפט עם דוגמה עדינה וקטנה, שרואים גם מקרוב. יש מבחר גדול של טפטים שנראים כצבעים חלקים - ועדיין יהיה קשה להגיע לאפקט של עומק הגוון עם צבע קיר פשוט, מה גם שרוב הטפטים מודגשים בטקסטורה מסויימת, לפעמים דמויית בד. וגם אם בטפט יש רק שני גוונים עדינים בלי ניגוד גדול - הוא עדיין יוסיף לחדר רוך:
אם מתחשקת לכם זריקת צבע מאסיבית יש טפטים עם המון גוונים, שאפשר להדגיש חלק מהם, בעזרת רהיטים למשל. כשאני מחפשת טפט שיגדיר לי סקלת צבעים אני תמיד מעדיפה כאלה עם יותר מארבעה גוונים, כך שאוכל עדיין להחליט אילו מהם אני בוחרת להדגיש.
הצהוב שולט בטפט הזה של סטודיו "פיפ" ההולנדי והמגניב, כך שדי ברור שאין מה לצבוע עוד קיר בחדר בצהוב. אבל יכול להיות יפה להוסיף פריטים בצבעים אחרים מתוכו: לבן, אדום, ורוד, תכלת או אפילו ירוק - כפי שעשו בסטיילינג של התמונה הזו. בקיר ממול, למשל, אפשר לצבוע אלמנט מסוים, אחר, באותו צהוב.
התקרה היא הגבול
במסגרת המגמה של חומרים שמתחפשים לחומרים אחרים, טפט הוא לעיתים קיצור דרך אל חיפוי קיר שונה לגמרי - לא חלק, לא ישר ולפעמים בכלל לא נוקשה: יש טפטים שנראים כמו קירות בטון, אבנים, מדפי ספרים, חיפוי עצים, קני במבוק, ציורי חול (כולל טקסטורה עבה!) לבנים ואפילו ריפוד רך.
ועוד אחד:
משחקי אור וצל, טקסטורה
אם אתם מייעדים לטפט קיר שנופל עליו אור טבעי, כמו קיר שנמצא ליד חלון (ולא הקיר של החלון, שיהיה לרוב הקיר החשוך בחדר) - יש טפטים רבים שמשלבים אלמנט מטאלי - זהב או כסף עדינים ממש. זה מוסיף הרבה עושר ויופי, וגורם לקיר להיראות אחרת בכל שעה משעות היום. בדירה בתל אביב הדבקתי על קיר הסלון טפט שהיו בו שלושה צבעים ושני עומקים שונים: לבן, תכלת וזהב עדין. החזר האור ממנו היה מקסים בבוקר ובערב.
טפטים רבים משחקים על אשליה של תלת-ממד, ונראים כאילו הטפט קצת בולט.
והעיקר - לא לפחד כלל
לסיום, הכי חשוב לזכור: יש המון טפטים. וכמו שלכל סיר יש המוני מכסים, יש המון טפטים שתאהבו. ממליצה ללכת עם תחושת הבטן, ואם ראיתם טפט שממש מצא חן בעיניכם, הדליק ושימח אתכם ומתאים לתקציב - פשוט הזמינו אותו. אם תמשיכו לחפש עוד ועוד אתם עלולים ללכת לאיבוד ולהתחמק מהחלטה. ובבקשה אל תשלפו לי את השאלה "ומה אם זה יימאס עלי"? אם הולכים על משהו שממש אוהבים זה לא נמאס כל כך מהר. קודם כל אתם תהיו בכזה "היי" מהטפט ומהמחמאות (על האומץ להדביק נייר על הקיר, רחמנא ליצלן), שייקח כמה חודשים או שנים עד שתרדו משם. שנית, דברים בסוף נמאסים. גם קירות לבנים.
ואם כבר יצאתם, בחרתם, הזמנתם והדבקתם - אל תפחדו לעשות שימוש בקיר. הקירות הכי יפים הם אלו שיש עליהם גם טפטים וגם תמונות, או מדפים, או עוד דברים.
אם הטפט עוזר להגדיר את סקלת הצבעים של החדר, אפשר להעצים אותה על ידי שימוש באביזרים או תמונות באותם הגוונים. לי תמיד נראה שהטפט נראה טוב יותר כשתלויים עליו דברים, דווקא משום שהוא הופך להיות קצת פחות העיקר. יש בזה משהו נונשלנטי יותר.
אם גם אתם נדבקתם אתם מוזמנים לצלם את הטפטים שלכם בבית ולהעלות בתגובות. בלוח הטפטים שלי בפינטרסט תמצאו עוד המון דוגמאות, רובן של חברות שמיובאות לארץ. רוצו להדביק!
