הבית הירוק של ישראל: כך ייראה המבנה האקולוגי שינדוד ברחבי הארץ

לא מעט שכונות בישראל משווקות בשנים האחרונות כ"שכונות ירוקות". היזמים מוכנים להישבע שמדובר בעסקה רווחית שתחסוך לרוכשים כסף בהוצאות האנרגיה, ואמנם הבניינים מחופים בחומרים מבודדים, הגגות בלוחות סולאריים ויש גם מערכות לסינון מים אפורים. כל זה טוב ויפה, אבל לא ממש ירוק: השכונות החדשות זוללות שטחים פתוחים ונבנות על קרקעות בתוליות מחוץ לערים הקיימות, תוך השקעה של משאבים אדירים בהקמתן. על שכונות ירוקות בתוך הערים הקיימות, באינספור המגרשים הריקים שרק מחכים שישמישו אותן – אין בינתיים מה לדבר.

מהסיבות האלה, ומאחר שהמושג "בנייה ירוקה" כן חלחל לשיח הציבורי אך מחכה לשיפור אמיתי ביישום שלו, יזמו קק"ל והמועצה לבנייה ירוקה את התחרות הפומבית "לגור ירוק בישראל". ביוזמתה של ד"ר אור קרסין ובריכוזה של האדריכלית גלית שיף, התבקשו צוותים משולבים של אדריכלים, אדריכלי נוף, מעצבים, יזמים ויועצים להציע מרכז מבקרים "ירוק", שיוכל גם להיות בית נודד ומשוכפל שמוקם בתוך "חורים" קיימים בערים שונות. התחרות התקיימה בשני מסלולים נפרדים - לאנשי מקצוע ולסטודנטים – ותוצאותיה מתפרסמות כעת.

במקום הראשון זכתה הקבוצה של חנן פרץ, גל גבריאל, יקיר למדן, עמית זילברשטיין, שגב נחום, מייקל הידרי, דן מלובני ודוד מלובני. הם זכו בחוזה התקשרות עתידי להקמת המבנה, ובפרס בסך 20 אלף שקלים. הפרויקט הזוכה נקרא Pre Pab-ulous. הוא פועל בשלושה קני מידה: בשלב הראשון יהיה זה מרכז מבקרים; בשלב השני תותאם יחידת המגורים כך שתוכל להשתלב בכל מקום; ובשלב השלישי עוצבה ההצעה לעיר ספציפית – קרית גת. מרכז המבקרים מורכב ממודולים שניתנים להרכבה: מדרגות – 3.60 מ' על 1.60 מ'; סטודיו 3.60 מ' על 2.80 מ'; חדר שינה רגיל או מודולרי 3.60 מ' על 2.80 מ'; חדר שינה להורים 3.60 מ' על 3.20 מ'; מרפסת 3.60 מ' על 1.80 מ'; יחידת מגורים 3.60 מ' על 9.28 מ'; ויחידות שירותים. אפשר להשתמש בכמות לא קבועה של יחידות, לפי הצורך.

ההצעה הזוכה. יחידות שמאפשרות גמישות (באדיבות תחרות 'לגור ירוק בישראל' של קק''ל בשיתוף המועצה הישראלית לבניה ירוקה)

ההצעה הזוכה (באדיבות תחרות 'לגור ירוק בישראל' של קק''ל בשיתוף המועצה הישראלית לבניה ירוקה)

האלמנטים התעשייתים שמהם ייבנה המבנה מגיעים מוכנים לשטח. בניגוד למכולה, שיש לה יחידות מידה קבועות ומגבילות, האדריכלים מייצרים כאן יחידות מידה  גמישות שמאפשרות לתכנן דירות בגדלים שונים - ליחיד, לזוג או למשפחה - כשאפשר גם לשלב עבודה מהבית.

היישום האורבני יהיה, כאמור, בקרית גת. זאת, בהתאם לדרישת התחרות להתמקם בסביבה עירונית בדרום או בצפון. בניגוד לתוכניות הגרנדיוזיות של מינהל מקרקעי ישראל, הכוללות תוכניות מצפון וממערב לעיר, מציעה הקבוצה למקם את המבנה בשטח ריק בין שטחי הבינוי הקיימים ממילא. זה יהיה מבנן מרקמי המכיל יחידות דיור בגדלים שונים, עם גג ירוק וחצר גדולה לגידולים חקלאיים.

מקום ראשון במסלול הסטודנטים

במקום הראשון במסלול הסטודנטים זכתה קבוצת סטודנטים מהטכניון: חלי הרשקוביץ, מור פינקו, תום שגב, יבגני פינסון ונועה שרמן (פרס בסך 12 אלף שקלים). הצעתם, בהנחייתו של פרופ' גדי קפלוטו, נקראת "תמ"א 38 ירוקה" והיא מתמקמת בבנייני שיכון בקרית אליעזר בחיפה. הם מציעים לשלוף את מערכת התנועה הקשיחה, לצורך אוורור הבניינים ותאורתם. במקום מערכות התנועה הישנות, הם תכננו מערכת תנועה ש"מטיילת על החזית" ומעודדת הליכה ברגל. על גבי הקונסטרוקציה החדשה הם מציבים חממות שבהן אפשר לגדל צמחים לאורך כל ימות השנה.

מקום שני-שלישי במסלול אנשי המקצוע

במקום השני במסלול אנשי מקצוע זכו יאיר שוורץ, אמליה גליקמן, מאיה אסיף אשכנזי, מיכאל לוי, מיכל ויטל ברון, דבורה לרר, ואלון רוזנברג (פרס בסך 18 אלף שקלים). ההצעה מתמקמת בבנייני שיכון בקרית גת, והשופטים התרשמו מהיישום של עקרונות פנים וחוץ, שטחים ירוקים והחממות הקהילתיות. בתוך הבית שולבו קיר ארובה - הבנוי ממסה תרמית, מסה תרמית ברצפת הבית, חממה קומתית, קיר תרמי וארובה לאוורור טבעי.

במקום השלישי במסלול אנשי מקצוע זכו חן שליטא, היידי ארד, הדס פאר, יוליה ליפקין, שירן בוסקילה, אבנר וישקין, דדי קדישביץ, ג'רום סבג, יגאל רודניק, נועה חביב, ארוין שילינגר ושאול ששון (פרס בסך 15 אלף שקלים). מרכז מבקרים הזה מתמקם בבאר שבע, על מגרש בן 1.2 דונם ברחוב גוש עציון פינת רחוב רוטנברג. הבחירה בבירת הנגב נומקה בהרצון להציע מגורים שצורכים אפס אנרגיה במסגרת המעבר של בסיסי צה"ל לנגב. הפרויקט מכונה C" בחזקת 3" – Core, Cost, Consumption – ריכוז מערכות בגרעין, עלות נמוכה לדיירים וחיסכון באנרגיה.

למרכז המבקרים נכנסים מעל גשר, ובמרפסת הסמוכה למבואה יוצג טקסט המסביר את עקרונות התכנון. השירותים יוקפו בקיר שקוף שיציג את מערכות המיזוג והאינסטלציה. במרכז – ליבת הבית שמכילה את כלל המערכות. הבית משוכפל ומצטבר לכדי בניין-קומות, כשאוסף הליבות שמונחות זו על זו יכולות לחסוך אנרגיה ומקום. את הבית עוטפת קונסטרוקציה גמישה, שעליה גדלים צמחים ועל חלקיה העליונים מותקנים לוחות סולאריים. הקונסטרוקציה יכולה להשתנות בהתאם למספר יחידות הדיור, לגובה או לרוחב.

כיצד נקבעו הזוכים

בתחרות השתתפו כ-100 מתכננים שהגישו עשרות הצעות. שיף, רכזת התחרות, אמרה ל-Xnet כי קיבלה סוגים שונים של עבודות - חלק מהמשתתפים טיפלו במבנים קיימים, חלק תכננו מבנים חדשים, היו שהתייחסו למרקם עירוני קיים, והיו שהעדיפו להתעלם ממנה. לדבריה, השופטים ניקדו כל פרויקט בהתאם ל-10 הקריטריונים שנקבעו: עמידה בתקן בנייה ירוקה, שיקולים אסתטיים, ישראליות ומקומיות, יחסי גומלין בין היחידה למרחב העירוני, התאמה לאוכלוסייה מגוונת, ישימות תפעול ותחזוקה, ורב תחומיות. חשוב היה לשופטים שההצעה הזוכה תוכל לתפקד גם כמרכז מבקרים וגם בצורתה כמודול בסיסי לבינוי עירוני.

יו"ר המועצה לבנייה ירוקה, מיכל ביטרמן, אמרה ל-Xnet כי השופטים חיפשו הצעה ש"אינה מנכרת, ניתנת לשכפול בקלות, מייצגת עירוניות קלאסית, רלוונטית לישראל ועומדת בקריטריון המחיר, ובעיקר מייצרת מודל שהקהל הרחב יוכל לבוא לראות, כי בנייה ירוקה זה אפשרי וככה אפשר לעשות זאת".

חבר השופטים: יו"ר הוועדה לפיתוח בר קיימא, ד"ר אור קרסין; מנהל מחלקת התכנון בקק"ל, פנחס כהנא; אדריכלי הנוף תמר דראל-פוספלד וליאור לוינגר; אדריכלים פרופ' עדנה שביב, תגית כלימור, אורי דה-בר, דן זוהר; וסמנכ"לית תכנון וקיימות מהמשרד להגנת הסביבה, גלית כהן.