לסיפור של גיא בן צבי קשה להאמין, ואנחנו גם לא ממליצים להסיק ממנו מסקנות מעשיות ולנסות אותן בבית. ממש לא (ראו תגובות בסוף הכתבה). בן צבי מספר על הבן שלו, שבגיל שש וחצי אובחן כסובל מתסמונת טורט – הפרעה נוירו-פסיכיאטרית הגורמת לטיקים מוטוריים וקוליים – ואחר כך נרפא לחלוטין, והיום ממלא תפקיד יוקרתי ביותר ביחידה מובחרת בצה"ל.

 

התגובה הראשונית לסיפור היא השתאות. כשהוא מוסיף שהתרופה שריפאה את בנו היא בסך הכול גלולה צהבהבה של אומגה 3, בסך הכול שמן דגים – הסיפור הופך לבלתי נתפס. אבל הסיפור של בן צבי התרחש במציאות, ובנו, שלא ניתן לחשוף את שמו בגלל היחידה שבה הוא משרת, אמיתי גם הוא.

 

הילד הזה נולד ב-1991 בקיבוץ רמת יוחנן, בן למשפחה של חמישה ילדים, ואביו מספר שכבר בהתחלה היה ברור שהוא חריג. "אשתי אורנה אומרת שכבר מהרגע שהוא נולד היא ראתה שהוא שונה", מספר בן צבי. "הוא היה תינוק מאוד עצבני והיפר-אלרגי: הגוף שלו היה בוער מכל דבר. בשנים הראשונות הוא חי על סטרואידים ואנטי-היסטמינים. ככל שהוא גדל, הוא נעשה היפראקטיבי. קראו לו אנרג'ייזר, כי אי אפשר היה לעצור אותו".

 

"זה מעין התקף פסיכוטי. הילד מאבד קשר עם הסביבה ונכנס לאטרף, מקלל וצועק. לא מתוך כעס או עלבון: הטריגר לא ידוע. הדרך היחידה להתמודד עם זה היא להחזיק אותו בכוח עד שזה יעבור"

לאט-לאט הפך לילד עצבני שנתקף התפרצויות זעם. "זה מעין התקף פסיכוטי", מסביר האב. "הילד מאבד קשר עם הסביבה ונכנס לאטרף, מקלל וצועק. לא מתוך כעס או עלבון: הטריגר לא ידוע. הדרך היחידה להתמודד עם זה היא להחזיק אותו בכוח עד שזה יעבור. וכשזה עבר, הוא בכלל לא זכר שהייתה התפרצות זעם. פתאום הוא הפך למלאך.

 

"בהתחלה זה קרה פעם בשבוע לחמש דקות, ואנחנו כעסנו עליו וחשבנו שהוא מתנהג לא יפה. אבל כשזה הגיע למצב שזה קורה כל יום במשך 40 דקות, הבנו שזה חריג. לקחנו אותו לאבחון פסיכולוגי ואמרו שאין לו שום בעיה: הילד היה מתרכז מצוין, פותר תרגילים בחשבון. האבחנה הייתה שהוא פשוט היפראקטיבי עם התקפי זעם".

 

בתקופת גן החובה המצב החמיר. "התפרצו לו טיקים, שזה דבר נורא מפחיד: הוא התחיל לזרוק את הידיים והרגליים ולסובב את הראש. לא ידענו מה זה, לקחנו אותו לבית חולים, והפסיכיאטר אמר שמדובר בטיקים. הלכנו לנוירולוג, שמיד איבחן את זה כתסמונת טורט".

 

איך התמודדתם עם האבחון הזה?

"חלק גדול מהמשפחה נכנס לפאניקה מזה. אמרו: 'אל תגלו לאף אחד, אל תספרו'. אבל הוא עלה לכיתה א', והיינו חייבים לספר למה הילד מתנהג ככה".

 

לילד נרשמה התרופה הלידול, ששייכת למשפחת התרופות הנוגדות פסיכוזה. "התרופה הפכה אותו לזומבי", אומר אביו. "מנמר הוא נהיה ארנב. מילד ספורטיבי הוא לא הצליח לעשות שום דבר. לא היה לו כוח. התרופה דיכאה לו את היכולות המוטוריות. מילד שהצליח לפתור תרגילים בחשבון לפני כיתה א', הוא לא הצליח לחשב כמה זה שתיים ועוד שלוש. הרגשתי שהילד אבוד. התרופה לא עשתה שום דבר חיובי, והרופאים לא ידעו מה להגיד לנו".

 

זהירות, "קן הקוקייה"

 

בן צבי (55) הוא אדם ריאלי, ששירת כטייס מסוקי קרב בחיל האוויר ובעבר היה מנהל פיתוח במפעל של הקיבוץ. הוא לא בדיוק הטיפוס שיאמין ברפואה אלטרנטיבית. "כמדען לא הבנתי איך זה יכול לעבוד", הוא אומר. "אבל אשתי רצתה, וזרמתי איתה. ניסינו הכול: הומאופתיה, ריפוי במגנטים, פרחי באך, פסיכולוגיה, אבל שום דבר לא השפיע עליו. במקביל, התיישבתי מול המחשב והתחלתי לחקור את האינטרנט. מצאתי פורום תמיכה לתסמונת טורט מטעם בית הספר לפסיכיאטריה של אוניברסיטת הארוורד, וכתבתי שם את הסיפור שלנו".

 

המגיבים האחרים בפורום מיהרו להזהיר את בן צבי מהתרופה שנרשמה לבנו. "אמרו לי: 'ראית את הסרט 'קן הקוקייה'? ככה הילד שלך יהיה אם תמשיך לתת לו את זה'. אמרתי: 'מה לעשות?' ענו: 'תזונה: תפסיק לו סוכר, תפסיק לו מזון מעובד ותן לו אומגה 3'. סוכר נשמע לי הגיוני, כי ראיתי שהתפרצויות הזעם שלו חמורות יותר אחרי כוס מיץ או ממתק. מזון מעובד הרגיש לי גם כן הגיוני, אם כי לא הבנתי בדיוק למה. אומגה 3 – פשוט לא ידעתי מה זה. התחלתי לקרוא מחקרים ודיברתי עם הורים שאמרו לי שהם עשו את זה עם הילדים שלהם, וזה עבד'".

 

בן צבי החליט לנסות. הוא גמל את הילד מהתרופה הפסיכיאטרית בהדרגה: הפחית עשרה אחוזים מהמינון והוסיף גלולה של אומגה 3. "אי אפשר היה להפסיק את התרופה בבת אחת, כי הוא היה הופך לבלתי נשלט. התחלתי לתת לו קפסולה אחת ליום של אומגה 3 במשך שבוע. אחר כך עברתי לשתי קפסולות ביום וראיתי שתופעות הלוואי של התרופה הפסיכיאטרית עולות: הוא נעשה יותר זומבי. זה היה בשבילי סימן שאפשר להוריד עשרה אחוזים מהתרופה. ככה המשכתי להעלות את המינון של האומגה 3 ולהוריד את המינון של התרופה, עד שהגעתי למצב שהמינון של התרופה היה אפס. אחרי שלושה חודשים עם אומגה 3 הוא עדיין לא היה בריא לגמרי - עוד היו לו התפרצויות זעם - אבל הוא הוא היה נשלט. הוא לא התנהג כמו ילד מטורף, אלא כמו ילד שובב".

 

לא חששת לצאת נגד מה שרשמו הרופאים?

"אני לא פחדתי, אבל אשתי כן פחדה. אני עבדתי עם התוצאות, והתוצאות של התרופה הפסיכיאטרית היו שליליות. לא חשבתי על הרופאים; הייתי מרוכז רק בלנסות להציל את הילד שלי".

 

לשנות דרך החולה

 

התהליך שעבר בנו של בן צבי היה הדרגתי. הוא לא נרפא ביום אחד, אלא באיטיות. לדברי אביו, עד הבר מצווה הוא כבר היה בריא לגמרי. "בסופו של דבר עשיתי כל מה שייעצו לי בפורום: הורדתי לו מהתפריט סוכר, עמילן ומזון מעובד ונתתי לו שמן דגים. זה ריפא אותו".

 

אחרי ההחלמה הפיזית החל תהליך של צמצום פערים. "בסוף כיתה ח' הוא הבין שהוא אחרון בכיתה בהכול", מספר האב, "אז הוא לקח את עצמו בידיים והתיישב ללמוד. בשלב הזה היה לי ברור שהוא כבר בריא - אבל ברדקיסט. הוא התחיל ללמוד, השלים את כל מה שהחסיר, ובסוף סיים תיכון עם תעודת הצטיינות. הוא גם הצטרף לתחרויות רובוטיקה, והקבוצה שלו הגיעה לחו"ל". אחר כך הוא התגייס לצה"ל, עבר בהצלחה את אחד הקורסים הקשים והיוקרתיים ביותר בצבא, והיום הוא ממלא תפקיד שרבים וטובים נושאים אליו עיניים. 

 

"המטרה שלי היא לשנות את עולם הרפואה מלמטה, דרך החולה ולא דרך המטפל; לא דרך שרת הבריאות או קופות החולים. היום יש מהפכת מידע: אותי האינטרנט הציל"

השמועה על הילד שהבריא מטורט והפך לחייל מצטיין עברה מפה לאוזן, ולאט-לאט התחילו להתדפק על דלתה של משפחת בן צבי אנשים עם ילדים שסובלים מבעיות שונות: טורט, אוטיזם, דיכאון, חרדה, הפרעות קשב וריכוז. הם שמעו גם שבן צבי לא קונה את גלולות האומגה 3 בבית המרקחת, אלא מייבא בעצמו מהיצרן, וביקשו שימכור להם. "הייתי מביא שמן דגים מארצות הברית, חוזר עם מזוודה, וממלא את המגירות התחתונות של המקרר ב-5,000 קפסולות. כשאנשים ביקשו לקנות, החלטתי להקים חברה".

 

החברה, "אומגה 3 גליל", על שם מקום מגוריה הנוכחי של המשפחה – היישוב שכניה בגליל – נותרה קטנה במשך הרבה זמן. בינתיים הקים בן צבי סטארט אפ, מכר אותו והפך למנכ"ל חברת צייס, המתמחה בפיתוח התקני לייזר לתעשיית הסיליקון. "לפני חמש שנים החלטנו שאנחנו רוצים להגדיל את החברה ולהפיץ את הבשורה. לקחנו משווקים, והתחלתי להעביר הרצאות לתזונאים ולהורים לילדים עם הפרעות פסיכיאטריות".

 

אתה נאבק ברפואה הקונבנציונלית?

"לא. העולם של הרפואה הוא עולם סגור עם עצמו ועם הדוגמות שלו. אני לא נאבק בו. המטרה שלי היא לשנות מלמטה, דרך החולה ולא דרך המטפל; לא דרך שרת הבריאות או קופות החולים, כי זה עולם שלא ניתן לחדור לתוכו - הוא מאוד אליטיסטי. אבל היום יש מהפכת מידע: אותי האינטרנט הציל. אני מאמין שצריך לאפשר להורים למצוא את הפתרון דרך האינטרנט. הם יכולים להגיע אליי כשהרפואה הקונבנציונלית לא נותנת פתרון".

 

לדבריו, עד היום נעזרו בעצותיו כ-150 איש, כשבכל שבוע פונים אליו עוד שניים-שלושה. "85 אחוז מהם עברו מדירוג איכות חיים שלילי לדירוג חיובי. זה אחוז הצלחה מאוד גבוה".

 

איך הבן שלך מגיב לכך שאתה מספר את הסיפור האישי שלו בפני אנשים?

"הוא רואה בזה שליחות גדולה. הוא גם מוכן לדבר עם ילדים שעוברים את התהליך. הוא לא מתבייש, הוא גאה. הוא מבין שזה הציל לו את החיים".

 

תגובות:

 

משרד הבריאות: "אומגה 3 הינה קבוצה של חומצות שומן אשר נמצאות במזון מן החי ומן הצומח. כמות חומצות שומן זו הולכת ופוחתת בשל שינויים בצריכת מזון של חלק מבעלי החיים שאנחנו ניזונים מהם. בשנים האחרונות קיימות עדויות מחקריות המצביעות על התועלות האפשריות שבשימוש בחומצות שומן אלה למגוון גדול של מחלות ותופעות שונות, בין היתר לתופעות המצוינות בכתבה, אך יש צורך בביצוע מחקרים נוספים, אשר יבססו או ישללו את ההשערות הללו. בכל מקרה חשוב לציין כי לא ניתן לעשות הכללה ממקרה אחד או ממקרים בודדים לגבי ציבור גדול של חולים בשלב זה".

 

ד"ר נועה בן ארויה מילשטיין, פסיכיאטרית מומחית לילדים ונוער ומנהלת המרפאה הנוירו-פסיכיאטרית לטיקים ולתסמונת טורט במרכז הרפואי שניידר:

"תסמונת טורט הינה הפרעה של תנועות חוזרות ומהירות ושל קולות. התסמונת מערבת אספקטים פסיכיאטרים ונוירולוגים ומופיעה באחוז אחד מהאוכלוסייה. כשילד פונה למרפאתנו, אנו מעריכים את הטיקים וחומרתם ובנוסף את ההפרעות הנלוות מהן הוא סובל.

 

"ככלל, רוב הילדים עם טיקים לא יטופלו תרופתית כיון שתרופות אלו אינן מרפאות ויש להן תופעות לוואי רבות. כשהטיקים הם חמורים, לעיתים תרופות יעזרו והיעילות מביניהן הן התרופות האנטי-פסיכוטיות. תופעות הלוואי הינן עייפות, השמנה ותסמונת מטבולית. תרופות אנטי פסיכוטיות מהדור הראשון בשימוש פחות כיום בשל תופעות לוואי נוירולוגיות כגון כאבי שרירים, רעד ועוד.

 

"מאחר ומדובר מחלה של גילאי הילדות, אצל רוב המטופלים בערך בסביבות גילאי 15-16, יש הקלה והטבה. עד סוף העשור השני לרוב הילדים תהיה הפחתה ניכרת בטיקים. חשוב להבין כי קשה לנבא מה יהיה מהלך התסמונת.

 

"בהפרעות טיקים יש פניה לאלטרנטיבות, תוצאת התסכול שחלק מהמשפחות חוות עקב הטיקים. ברפואה הקונבנציונלית אנו ממליצים על טיפולים מבוססי עדויות מחקריות בלבד. יש לציין שמחקר על אומגה 3 מתבצע כעת בבי"ח איכילוב, ובעבר נערך מחקר נוסף שפורסם. עם זאת, אין כיום הוכחות מספקות שתוסף מזון זה יעיל בהפחתת טיקים. אין לנו בדרך כלל התנגדות לרפואה אלטרנטיבית כל עוד הדברים מפוקחים על ידי משרד הבריאות או על ידי רופא משפחה".

 

___________________________________________________________________________________________________________

 

 

עוד באנשים: