הדפסה
לכתבה באתר
ביום חמישי הקרוב צרפת תבער. ואלרי טרירוויילר, זוגתו לשעבר (והנבגדת) של הנשיא פרנסואה הולנד הבטיחה למרר את חייו בביוגרפיה שערורייתית, וככל הנראה, אלא אם כן יהיה שינוי של הרגע האחרון, היא גם תקיים.
קטעים מהספר כבר דלפו (או הודלפו, תלוי איזו גרסה אתם מעדיפים) לעיתונות, וזו, מצידה, חוגגת. שלל ציטוטים לוהטים על מעלליו של הולנד מסעירים את צרפת, והנשיא, שכם ככה סובל מתמיכה ציבורית נמוכה במיוחד, עלול למצוא את עצמו על הקרשים.
>> הורידו כאן את האפליקציה של Xnet לאייפון או לאנדרואיד
טרירוויילר אולי קובעת סטנדרט חדש של ביוגרפיות חושפניות, אבל היא בוודאי לא המאהבת הפגועה הראשונה שהחליטה להעלות את זכרונותיה על מדפי הספרים. הנה עוד כמה מפורסמים שניהלו רומן עם האדם הלא נכון, בלשון המעטה.
גורדון רמזי
בואו נגיד את זה ככה: לא היינו רוצים לעמוד במטבח ליד גורדון רמזי כשהוא עצבני (או בכלל), אבל ממש ממש לא היינו רוצים להיות בסביבה הקרובה שלו - או, נניח, אפילו באותה עיר - כשהוא גילה שהמאהבת והאקסית שלו, שרה סימונדס, כותבת עליו בביוגרפיה שלה.
וגילה גם שלא, היא לא מתכוונת לחסוך מהקוראים שום פרט.
הביוגרפיה "זכרונותיה של מאהבת: הזמן שלי עם השף הלוהט של בריטניה" שפכה לא מעט שמן למדורה, אם כי בואו נודה באמת: זה לא שרמזי ממש צריך ספר כזה או אחר כדי להסתבך בצרות או למשוך אליו אש ודעת קהל שלילית.
השניים נפגשו בשנת 2001, לטענת סימונדס, במועדון לילה בשעות הקטנות של הבוקר. ״עד היום אני לא מבינה מה גורדון, שמציג את עצמו בכל מקום כאיש משפחה נאמן ומאושר, חיפש במועדון בשתיים בלילה״, אמרה בראיון לדיילי מייל על הספר. ובכן, שרה, הוא חיפש צרות - וככל הנראה, הוא מצא אותן.
הביוגרפיה כללה לא מעט סיפורים מביכים על רמזי, אך מעל כולם בלט הגילוי שסימונדס הייתה מכנה את גורדון בפני חבריה ״פלאש גורדון״ (גיבור על אשר ידוע בתרבות הפופולרית בעיקר בשל מהירותו) בעקבות ביצועיו במיטה, ואנחנו ניתן לכם להבין לבד למה הוא זכה לכינוי הזה.
פרסום הביוגרפיה באוקטובר 2010 לא הגיע בעיתוי טוב מדי לרמזי, שבדיוק נאלץ לכבות שריפה אחרת במערך יחסי הציבור שלו עת נסגרה מסעדת ״מייז״ שלו בקייפטאון, ורגע לפני שפתח את מסעדת ה״סאבוי גריל״. אגב, בראיון איתה הציעה סימונדס בבדיחות הדעת ש״אם המסעדה שלו נפתחת באוקטובר והספר שלי יוצא באוקטובר, אולי נוכל לצאת יחד במסע השקה משותף״.
איכשהו, רמזי לא קיבל את ההצעה. מוזר, אנחנו יודעים.
למרות שסדקה לו לא מעט את התדמית (נסו למצוא כתבה בנוסח ״חמישה דברים שלא ידעתם על גורדון רמזי״ בלי שסימונדס תוזכר בה, נראה אתכם), יצויין שהאישה, איך נאמר את זה בעדינות, היא לא בדיוק המקור הכי אמין. סימונדס מציגה את עצמה כ״מאהבת מקצועית״ שכבר ניהלה מספר רומנים עם גברים נשואים בעבר, והיום מתפרנסת מקבוצות תמיכה אנונימיות למאהבות, כמו גם מדריכה נשים כיצד בעליהן לא יבגדו בהן. נחמד שיש פרנסה לכולם.
הרומן, על פי סימונדס, נגמר רק ב-2008, ובגלל שסירב להזמין אותה לגמר של תוכנית הטלוויזיה ״מטבחי הגיהנום״. רמזי, ככל הידוע לנו ולעיתונות העולמית, עדיין נשוי, עדיין מנחה ועדיין נחשב לאחד האנשים השנויים במחלוקת באנגליה, והביוגרפיה הזו בוודאי שלא עזרה לו. תגובתו של רמזי לעניין, אגב, הסתכמה במשפט אחד: ״בחייכם, אם הייתי רוצה לנהל רומן, זה לא היה עם האישה הזאת״.
פרנק סינטרה
למרות שהביוגרפיה הזו, שראתה אור ב-1986, לא נכתבה על ידי מאהבת אלא דווקא על ידי העיתונאית קיטי קלי, היו אלו עדויות המאהבות והנשים בחייו שניפצו לרסיסים את התדמית של מי ששנים היה אליל הבנות הנצחי, וחשפה שורה של גילויים שאותם אנחנו מכירים היום כחלק מדמותו הבעייתית של הזמר המוכשר.
מה לא היה שם? גילויים על אלימות מצידו של סינטרה כלפי נשים, בגידות על ימין ועל שמאל, ניצול מחפיר של נשים, זונות וכמובן, איך לא, הקשרים ההדוקים למאפייה, עובדה שעד אז לא הייתה ממש ידועה לציבור הרחב (אבל כן לאף.בי.איי, שעקב אחריו מאז שנות הארבעים) ובוודאי שלא הוכחה. ההוכחות הגיעו רק 12 שנה אחרי, ב-1998, עת ניאות הארגון לשחרר את התיק העצום שהחזיק על הזמר הפופולרי.
את כל ההאשמות הקשות האלו ועוד הרבה אחרות ניסה סינטרה לעצור בכל מחיר כשתבע לעצור את פרסומו של הספר, אולם בית המשפט דחה אותו על הסף (וגם את תביעת הנזיקין של שני מיליון הדולר שבאה אחריה) כשהוכח שמאחורי הכינוי ״עיניים כחולות״ מסתתר לב שחור במיוחד.
אגב, לפני כשנה, עם יציאתה לאור של הביוגרפיה של פול אנקה, התגלה שסינטרה הזמין את חיסולה של קלי, אך זה, למזלנו, מעולם לא קרה.
ג׳ון פ' קנדי
למרות שהרומן הזה התחיל ב-1962 בין כותלי הבית הלבן, הציבור התוודע אליו רק בשנת 2003, כמעט 50 שנה אחרי, בזכות מסמכים סודיים שחשף ההיסטוריון האמריקאי רוברט דאלק, ובהם 37 מילים על רומן של הנשיא קנדי עם בחורה בלתי ידועה.
עבר כמעט עוד עשור עד שמימי אלפורד - אז רק נערה בת 19 ומתמחה בבית הלבן - תשחרר את הביוגרפיה שלה ותחשוף בפני אמריקה את אחד הגילויים הקשים על הנשיא האהוב שלה: כן, זו הייתי אני. כן, היה לנו רומן. והוא היה אכזרי וכואב במיוחד.
אלפורד הגיעה לעבוד בבית הלבן כמתמחה. קנדי בן ה-45, כך היא מספרת, שם עליה מיד עין, ושידל אותה לבוא איתו לחדר השינה של אשתו, ג׳קי, במסווה של סיור בבית הלבן. ״הייתי צעירה, הייתי תמימה והייתי בתולה״, היא כותבת, ״והוא היה הנשיא. זה היה נראה לו כמו הדבר הטבעי ביותר בעולם. אני הייתי פשוט בהלם״.
מהחדר ההוא, כפי שאפשר להבין, היא כבר לא יצאה בתולה, וגם את התמימות שלה היא איבדה די מהר. הספר חשף שורת מעשים מחרידים שביצע בה הנשיא האהוב, כולל ״מתן הוראה״ לקיים יחסי מין עם חבריו (דבר שהסכימה לו) ובקשה ״לדאוג״ לאחיו הקטן טדי, הוראה שסירבה לה. עוד נחשף שהנשיא סירב לנשק אותה על השפתיים, וזה מעולם לא קרה.
הפעם האחרונה ששכבו, כך כותבת אלפורד, הייתה שלושה ימים לפני שנסע הנשיא לדאלאס. ״הוא אמר לי ׳הלוואי והיית יכולה לבוא איתי׳. משם, כפי שכולנו יודעים הוא כבר לא חזר..
אליזבת׳ הארלי
למרות שהשחקנית הבריטית האהודה ידועה לעולם בעיקר בתור זו שיו גרנט בגד עם נערת ליווי, ועל כך זכתה לסימפטיה אין סופית, הסתבר שיש גם צד שני לפרשיית האהבים הזו. ואת הצד הזה שמח מאוד לספר השחקן טום סיזמור (״להציל את טוראי ריאן״), שהיה שם עד שיו גרנט הגיע. וגם, לטענתו, אחרי שהגיע.
השניים, כך כתב סיזמור בספר הזכרונות שלו שיצא בשנה שעברה, ניהלו מערכת יחסים לוהטת למדי. ״מדי פעם היא הייתה מחליפה למשהו סקסי במיוחד, עולה על השולחן ועושה לי סטריפטיז בהפתעה. היא גם ממש ידעה לעשות את זה, היא הייתה מעולה", כתב בספר הזכרונות שלו.
מאוחר יותר, כך מספר סיזמור בביוגרפיה, השניים עברו להתגורר ביחד, עד שיום אחד נודע לו - ולא מהארלי, אלא ממקור שלישי - שלשחקנית הלוהטת יש חבר אנגלי ולא מוכר, שחקן אלמוני אחד בשם יו גרנט. ״הלב שלי נשבר״, הוא כותב, ״פשוט פרצתי בבכי. לא יכולתי לעצור את הדמעות״.
לדבריו, מרגע שהתגלה הרומן עם גרנט הפכה הארלי לחסרת סבלנות כלפיו. ״היא כל הזמן אמרה לי: ׳יו מגיע. מתי אתה חושב שתפנה את הדברים שלך מהדירה?׳".
עם זאת, לטענת סיזמור, הרומן ביניהם המשיך. ״יצאנו לטייל עם הכלב שלה, מיד אחרי שיו עזב בפעם ה-13, ושוב התחלתי לבכות. היא לא אהבה לראות דמעות, והיא רק אמרה לי: ׳טום, בבקשה תפסיק, אני מרגישה מספיק רע גם ככה׳״.
עם זאת, אמינותו של סיזמור נפגעה קשות, שכן מאוחר יותר טען שהארלי ניהלה רומן של שנה עם לא אחר מאשר ביל קלינטון, סיפור שהתגלה כשקר ובדייה. אבל זה שסיפור אחד מומצא לא בהכרח אומר שהסיפור השני לא אמיתי.
הארלי מעולם לא הגיבה על הביוגרפיה, וקשה להודות שהתדמית הזכה והטהורה שלה לא נפגעה באופן קשה בעקבות הסיפור. אנחנו, בכל אופן, עדיין מחכים לשמוע את הצד שלה.
דמי מור
לכלוכים על ברוס וויליס, לכלוכים איומים על אשטון קוצ׳ר וסגירת החשבון עם הבעל שבגד בה, כל אלו היו אמורים לככב בספר הזכרונות השערורייתי של דמי מור.
והסיבה היחידה שמעולם לא שמעתם עליו היא שהוא לא ראה אור.
ולא רק שהוא לא ראה אור, אלא הצליח להסב נזק עצום לכוכבת בדרך.
זה מקרה קלאסי של אישה נבגדת שרצתה להשיג נקמה, אבל הנקמה, במקרה הספציפי הזה, השיגה אותה.
העסקה על הספר, שרק המקדמה עליה הייתה שני מיליון דולר, נחתמה עוד לפני הבגידה של קוצ׳ר. אבל אחרי שהבגידה התגלתה הספר הפך להיות תפוח אדמה לוהט במיוחד. ״כבר היה לנו הכל מסודר״, אמר מקור בהוצאת הספרים לדיילי סטאר, ״היא הייתה אמורה לספר על ההתמכרות שלה לאלכוהול וקוקאין, ועכשיו גם הבגידה של קוצ׳ר? זה הפך להיות מפוטנציאל לרב מכר לפוטנציאל ללהיט היסטרי ומטורף״.
נו, אז מה קרה, אתם בטח שואלים את עצמכם. ובכן, למרות שהיה מדובר בזהב טהור מבחינת ההוצאה, הספר נפסל. הסיבה: הכתיבה המביכה של מור.
כן, כן, שמעתם נכון. מור התעקשה שלא לקחת כותב צללים אלא לכתוב את ספר הזכרונות בעצמה, והתגלה שהיא אולי יכולה לשחק, אבל ממש לא לכתוב. על פי ההוצאה, הספר היה ״מבולגן, לא קשור אחד לשני, עמוס במחשבות רנדומליות ופשוט בלתי קריא״, דבר שהביא ללא מעט בדיחות על השחקנית. נכון להיום הספר עדיין בעבודה, אם כי אנחנו די בספק אם הוא אי פעם יראה אור יום.
הנסיכה דיאנה
ככל הנראה הביוגרפיה השערורייתית מכולן, וככל הנראה הביוגרפיה האמיצה והחושפנית מכולן.
תחילתה של הביוגרפיה היא בספר ״דיאנה: הסיפור האמיתי״ שכתב אנדרו מורטון. מורטון סיפר כי ראיין לא מעט חברים, קרובים ובני משפחה, ויחד הצליח להרכיב את סיפור חייה העגום של דיאנה, כולל, כמובן, הנישואין האומללים שבהם הייתה תקועה. אלא שלאחר מותה התגלתה השערורייה האמיתית, שהכניס את כולם לשוק טוטאלי: המקור העיקרי של מורטון הייתה לא אחרת מאשר הנסיכה דיאנה עצמה.
ב-18 שעות של ראיונות מוקלטים סיפרה דיאנה על הכל: איך הרגישה כצאן לטבח ביום חתונתה, על הבולמיה שהתפתחה בגלל צ׳ארלס (״שבוע לפני החתונה הוא צבט לי את הבטן ואמר לי ׳את קצת שמנמנה, לא?׳. זה פשוט הדליק אצלי משהו״), על ניסיון ההתאבדות שלה, כשזרקה את עצמה מהמדרגות בחודש שלישי בהריון (״המלכה נראתה היסטרית ומודאגת באמת. לצ׳ארלס לא היה אכפת״) וכמובן, איך לא, על קמילה, האישה שאמללה והרסה את חייה.
בביוגרפיה יש פירוט על כל ריב אפשרי בין צ׳ארלס לדיאנה על המאהבת (והיום אשתו) קמילה, כולל הפעם שבה איתרה אותה בחתונה או הפעם שבה יצא לאירוע רשמי עם חפתים ועליהם האות ״סי״, מה שהוביל את דיאנה למסקנה (הנכונה) שקמילה נתנה לו אותם, והוא מצידו היתמם ואמר ״זו בסך הכל מתנה מחברה, למה את עושה מזה כזה רעש״.
עוד מספרת הביוגרפיה שדיאנה באמת אהבה את צ׳ארלס, אבל זה מעולם לא החזיר לה אהבה.
ב-1997 יצא לאור הספר ״דיאנה: הסיפור האמיתי במילותיה שלה״, ובו תמלולי ההקלטות איתה וציטוטים בגוף ראשון. רבים האשימו (ומאשימים עד היום) את מורטון בניצול ציני של מותה ובחוסר מקצועיות משווע, אבל הספר, איך לא, נמכר כמו לחמניות חמות, והפך את צ׳ארלס לאחד מאנשי המלוכה הכי פחות פופולריים בהיסטוריה הבריטית.
