תצוגת הדפסה של -- קסם דרומי: בית בן 203 מ"ר בהשראה מדברית

לקיבוץ דביר, השוכן בנגב הצפוני בין קריית גת ללהבים, נוספה לא מכבר שכונת הרחבה ובה כמאה בתים צמודי קרקע שצבועים בגוני המדבר (זית, צהבהב ולבן) ומשתלבים בחן עם הגבעות הירוקות והיער המקיפים את הקיבוץ. להרחבה עברה מעצבת הפנים שירלי רוט, הנשואה לבן הקיבוץ, יחד עם משפחתה. רוט ושני זוהר־כהן, שותפתה למשרד Design Factory, שיתפו פעולה בתכנון בית המשפחה, שלו שתי קומות ושבעה חדרים והוא מתפרש על שטח של 203 מ"ר.

השתיים אמנם תכננו יחד בתים רבים, אבל תכנון ביתה הפרטי של אחת מהן עלול היה להתגלות כקשה מתכנון ביתם של אחרים. "לשמחתי עבדנו מההתחלה בהרמוניה", אומרת זוהר־כהן. "יש לנו ניסיון בחלוקת עבודה נכונה בינינו, שהיא מאוד ברורה: אני אחראית על התכנון הכללי ושירלי על העיצוב והתכנון הפנימי. בזכות העבודה המשותפת אנחנו מתכננות החל מ'שלב החול', כלומר מהרגע שהמגרש נרכש. מכיוון ששתינו מתגוררות בנגב, חקרנו לעומק את הנושא של מזג האוויר וכיווני האור בכל שעות היום, והתוצאה מצדיקה את התחקיר: הבית מלא אור מבלי לסנוור, הפרגולה שבחוץ מצלה על הסלון כך שניתן לשבת בו בחלונות פתוחים בכל שעות היממה, וזה בית שנעים להיות בו".

>> לעוד בתים יפים, לחצו כאן

חדרי הבית

הכניסה: דלת הכניסה לבית עשויה עץ אלון ומשולב בה תריס עץ דו־צדדי. "אני תכננתי ועיצבתי את הדלת", מספרת רוט, "והיא מופיעה באתר החברה שייצרה אותה - חברת 'עץ ירוק' – בשם 'דגם שירלי'". את ההשראה קיבלה משידות ומארונות במראה דומה. "במהלך שנות עבודתי כמעצבת יצרתי לי בתוכי מעין מוזיאון פרטי של פריטי עיצוב ואדריכלות, שנותנים לי השראה ליצירה", אומרת רוט. הדלת נפתחת אל החלל הציבורי רחב הידיים של הקומה הראשונה.

החלל כולו מרוצף בגרניט פורצלן בצבע אפור־חום וקירותיו צבועים בלבן אפרפר, גוון שהמעצבות מגדירות כ"צבע חלוקי נחל". השילוב הצבעוני של אפור, חום וצבע חלוקי נחל נשמר כמעט בכל חלקי הבית. את הכניסה מגדיר ומפריד משאר החלל שטיח זיגלר בהיר. "אנחנו מרבות להשתמש באלמנטים ניידים כדי להגדיר אזורים בבית", מסבירה זוהר־כהן. "כך ניתן להשתמש בחלל בצורה גמישה והוא תמיד פתוח ומזמין". עוד בולט בכניסה הפסנתר, שנודד עם בעלת הבית מאז ילדותה.

המטבח: מיקומו של המטבח שונה מהתכנון המקורי של הקבלן. הוא הוצמד למרפסת המובילה לדק שמחוץ לבית כדי להקל על האירוח (בעלת הבית נוהגת לארח בעיקר בחוץ) מתחת לפרגולה שהשותפות מיקמו בקפידה כך שתצל על החצר ברוב שעות היממה. המטבח ממשיך את הקו הצבעוני הרגוע של הבית עם ארונות בגוון לבן־אפרפר, מקרר מנירוסטה ואי מעץ אלון מבוקע המשמש לאחסון וגם להסבה. גם שולחן פינת האוכל הסמוך למטבח עשוי עץ אלון לא מעובד, ומעליו תלויה מנורת קנים מרשימה.

הסלון: סמוכה לפינת האוכל נמצא הסלון, שבו כתם צבע זהיר בדמות כורסת תכלת שנקנתה ב"פיק־אפ בר כיסאות". הכורסה ניצבת מול ספה חומה וזוג כורסאות עור בהירות. מנגד לסלון קיר לבנים, שאליו סמוכה אח המשרתת את בני המשפחה בלילות החורף. "כשתכננו את מיקומה של האח היה לנו חשוב שהארובה תנוצל לחימום שתי הקומות, ולכן היא מוקמה כך שהארובה ממשיכה לתוך חדר השינה של ההורים", מסבירה זוהר־כהן.

כמו ביתר הבית, גם כאן החלונות חשופים ומכוסים רק בווילונות. "זהו בית נטול תריסים", מבארת זוהר־כהן. "החלונות עשויים עץ בחלקם הפנימי ואלומיניום כלפי חוץ ומצוידים בזכוכית כפולה לבידוד מקסימלי. אם יש צורך בהחשכה, אנחנו משתמשים בווילונות האפלה שנרכשו ב'וילונות הנרי' בכפר סבא".

חדר ההורים: בחדר השינה המחופה בפרקט מיטה בעלת גב מרופד בגוון ירוק־זית וחלונות המכוסים בווילונות לבנים רכים. בניגוד למקובל היום, אין כאן חדר ארונות. השותפות מאמינות שברוב הבתים חדר זה תופס מקום מיותר והפריטים המאוחסנים בו מתמלאים אבק כיוון שהמדפים בו גלויים. "במקום זאת ניצלנו את המסדרון המוביל לחדר האמבטיה שלנו ותכננו משני צידיו ארונות גדולים, המעניקים גם בידוד מפני רעש וחום", מסכמת רוט.

פינה בסלון. צבעוניות רגועה ומדברית (צילום: אבישי פינקלשטיין)

תשאירו טיפ

המעצבות נותנות עצות למי שבונה או משפץ

אנחנו ממליצות על שימוש בתאורה שקועה ללא מסגרת ("טרימלס" בשפה מקצועית) הן כתאורת אווירה והן כתאורה פונקציונלית. תאורה כזו יוצרת "שקט בעיניים" ומפנה את הבמה לגופי תאורה בעלי נוכחות. תאורה שקועה לא חייבת להיות כרוכה בהנמכת התקרה: אם מתכננים אותה מההתחלה אפשר להשתמש בקופסאות ביטון לתאורה שנבנות ישירות לתוך תקרת הבית עוד בשלב הבנייה.