ביום חמישי האחרון התייצב המפיק מוטי רייף בסטודיו של צלם האופנה תום מרשק, לטובת צילומי קולקציית הקפסולה "קולקציית האמי של רייפ" בעיצובו של מעצב האופנה שי שלום, קו נוסף ומשני מתוך קולקציית סתיו-חורף 2014-15 של המעצב, שהוצגה בשבוע האופנה גינדי תל אביב האחרון. רייף, דוגמן לשעבר, יציין 50 בסוף החודש, אבל מתנועע על סט הצילומים כמו צעיר בן 20. לדבריו, הפעם האחרונה שבה הצטלם כדוגמן היתה בשנת 1989, לפני 25 שנה. "היום זאת תקופה אחרת, ואני נבוך לעשות את זה. על אף שמבחוץ זה נראה כאילו אני עומד בזה בגבורה, מבפנים אני נבוך מאוד", הוא אומר בראיון מיוחד שמתקיים איתו על סט הצילומים, ימים ספורים לפני שהוא אורז מזוודות וטס עם לינור אברג'יל לטקס פרסי האמי שחלקו הראשון יתקיים ביום שבת הקרוב בלוס אנג'לס. רייף מועמד לפרס עם הסרט התיעודי Brave Miss World ("מיס עולם האמיצה") שביימה והפיקה ססיליה פק יחד עם שותפים נוספים, ביניהם המפיקה והעורכת ענבל לסנר. הסרט מגולל את סיפורה של מיס עולם לינור אברג'יל והאונס שעברה במסגרת התחרות.

 

עוד בערוץ האופנה

 

רייף נרגש מאוד לקראת הנסיעה. את שיחת הטלפון על המועמדות קיבל לפני כחודש על רקע האזעקות הראשונות של טילים בגוש דן. "הייתי ברביבה וסיליה ברמת השרון עם זיו לנגר (לשעבר מנכ"ל סוכנות הדוגמנות לוק, א"י) והגיע הטלפון מהאמי. התחלתי לבכות במקום", הוא נזכר. "להיות מועמד זה חלום ילדות. כשחייתי בלוס אנג'לס, חברים שלי הפיקו את גלובוס הזהב, את טקס האמי, האוסקר. תמיד הלכתי לראות את החזרות, אבל כשהתחיל הטקס הייתי עוזב הביתה, כי לכאן, אמרתי, אגיע כמועמד. היתה לי אמונה תפלה שאם אלך לטקס כלא מועמד, אני לא אגיע למעמד הזה. והיום הזה, לשמחתי, הגיע".

 

מה זה אומר להיות מועמד?

"כשאתה עושה סרט דוקומנטרי, אתה רוצה לקדם אג'נדה. במקרה הספציפי הזה, אין פלטפורמה יותר גדולה לצעוק אותה. הסרט מדבר על כך ש-85 אחוז מהנשים לא מתלוננות אחרי אונס. הרעיון של הסרט הוא לדבר בקול רם על החשיפה, הכאב והיחס המשפחתי".

 

וברמה האישית?

"אני חושב שלהגיע למועמדות מתוך עשרות אלפי סרטים, זה הישג בלתי רגיל. לי כמפיק וגם לסרט עצמו. ודאי שאני רוצה לזכות. אבל מבלי להישמע כמו קלישאה, מועמדות לאמי עם הפרויקט זו כבר זכייה מבחינתי".

 

כמי שנחשב לאזרח מספר 1 בתעשיית האופנה הישראלית, אי אפשר שלא לשאול, מה עמדתך לגבי הטרדות מיניות בתעשיית האופנה?

"בצבא יש יותר הטרדות מיניות. אבל אני יכול לומר בפה מלא שבסביבה שלי, בהפקות שאני עושה, לא מציקים לאף אישה ודוגמנית. תמיד שמרתי על הכבוד של הדוגמניות שעבדו איתי".

 

אתה תידרש לייצג את ישראל בטקס. אחריות גדולה?

"זאת גאווה וזכות גדולה. לא סתם החלטתי לקחת איתי לטקס את נעה תשבי, כי אין לי ספק שאנחנו הולכים להישאל הרבה שאלות במסיבת העיתונאים ובכל מקום. יש לי אפילו צמרמורת כשאני חושב על זה. יש לנו הרבה מה לומר".

 

מה תענה כשישאלו אותך על 400 ילדים הרוגים בעזה?

רייף מתפתל בתשובתו. "אני לא אכנס איתך עכשיו לנושא ואביע דעה", הוא עונה בדיפלומטיות. "יש לי שבוע לגבש החלטה. המסר שלנו הוא להסביר שהיום זה אנחנו – מחר זה הם. כמו שרוצים להרוג אותנו, מחר הם ירצו להרוג אותם. אין לי ספק שזאת עבודה מאוד קשה, כי המראות שהם רואים קשים. ההסברה הישראלית מנסה לדבר להיגיון שלהם, והתמונות שלהם (התמונות מעזה, א"י) מדברות ללב שלהם. חייל שנהרג במלחמה זה דבר לגיטימי, ילד – לא. אז אנחנו נצטרך להיות מתוחכמים בשביל להסביר".

 

 

מוטי רייף עם לינור אברג'יל. "הסרט מדבר על כך ש-85 אחוז מהנשים לא מתלוננות אחרי אונס. הרעיון של הסרט הוא לדבר בקול רם על החשיפה, הכאב והיחס המשפחתי" (צילום: רפי דלויה)
מוטי רייף עם לינור אברג'יל. "הסרט מדבר על כך ש-85 אחוז מהנשים לא מתלוננות אחרי אונס. הרעיון של הסרט הוא לדבר בקול רם על החשיפה, הכאב והיחס המשפחתי" (צילום: רפי דלויה)

 

 

לטובת הנסיעה הצטייד רייף בשלוש מערכות לבוש שהתקין לו שי שלום, המותאמות למידותיו: סריג כותנה משי אדום בגזרת אוברסייז ומכנסי דריל מחויטים בשחור לקבלת הפנים שתתקיים ביום חמישי בערב בביתה של ססיליה פק, חליפת טוקסידו שחורה עם דש צווארון מבריק וחולצת טוקסידו לבנה עם כפתורים שחורים שילבש רייף לטקס שיתקיים בשבת, וחליפת פסי סיכה אפורה לאפטר פארטי של חברת ההפצה Netfix שתתקיים בתום הטקס. עוד צייד אותו שלום במספר פריטים כמו סריג כותנה עם צווארון גולף ומספר זוגות מכנסיים נוספים. בפרזנטציה שהתקיימה הבוקר (שני) בסטודיו של שי שלום בגן החשמל בתל אביב הציג המעצב קו נוסף, ובו פריטים עשויים עור אשר ממשיכים את שפתו העיצובית. בהנחה שיש לכם 7,600 שקל למכנסי עור מחורר בצבע כחול, תוכלו להתרשם ממספר פריטים מוצלחים בקולקציה, כמו חולצת ג'רסי בצבע אפור-לוונדר עם צווארון עשוי עור ומקטורן זמש בצבע אפור עם חפתים מעור בצבע זית. אהבנו מאוד את הפריטים המשלימים בקולקציה, כמו קרדיגן מצמר מרינו סרוג בעבודת יד בגווני ירוק וז'קט ג'רסי שאזור הכתפיים שלו משלב פוך ניילון.

 

שיתוף הפעולה המקצועי והחברות האישית בין השניים החלו בשנת 1997, כשסיים שלום את לימודיו בשנקר. מאז, מעיד רייף, הוא לובש רק חליפות מבית היוצר של שלום. "כל הארון שלי זה חליפות של שי", מפרגן רייף. "בעיניי הוא החייט הכי טוב בעיר". הבחירה בשלום אינה רק מקצועית, כי אם פטריוטית. "היה חשוב לי ללבוש מעצב ישראלי לטקס פרסי האמי", הוא אומר. "כל המפעל שלי קשור לאופנה ישראלית וכשאתה מועמד לאמי, השטיח האדום חייב להיות מלא באופנה ישראלית". גם שאר חברי המשלחת הישראלית לאמי ילבשו רק מעצבים כחול-לבן. לינור אברג'יל תפציע על השטיח האדום בשמלה של ויוי בלאיש ובעלה ילבש בגדים של קסטרו, ססיליה פק תלבש גדעון אוברזון, ענבל לסנר תלבש ירון מינקובסקי ונעה תשבי תלבש מיכל נגרין, המותג שלו היא משמשת כפרזנטורית. "מאוד חשוב לי שהמשלחת כולה תלבש אופנה ישראלית", אומר רייף. "זאת תעשייה שאני עובד בה כבר קרוב ל-30 שנה, תעשייה שאני גאה בה ורוצה להוביל קדימה. בחמש השנים הקרובות אני מתכוון להפוך אותה למעצמה כלכלית גדולה".

 

 

מוטי רייף על פרנקה סוזאני: "היום אני יכול להבטיח לך שפרנקה תגיע גם בלי מיסוני. אני בטוח בזה" (צילום: gettyimages)
מוטי רייף על פרנקה סוזאני: "היום אני יכול להבטיח לך שפרנקה תגיע גם בלי מיסוני. אני בטוח בזה" (צילום: gettyimages)

 

 

רייף מגלה בראיון ל-Xnet כי בימים אלו הוא שוקד על פיתוח פיילוט גדול מאוד עם התאחדות התעשיינים ומשרד הכלכלה, פרויקט לוויין של שבוע האופנה שאותו הוא מנהל. "קשה להביא קניינים נקודתית לשבוע האופנה, שהוא שבוע אחד", הוא מסביר. "בפרויקט הנוכחי אנו רוצים להביא קניינים לאורך כל השנה, כאשר בכל שבוע נביא שניים-שלושה קניינים. אנחנו בוחרים עכשיו קבוצה מצומצמת של מעצבים לפיילוט, כאלה שיש להם את היכולת לייצר כמויות. כרגע אנחנו נמצאים בתהליך עבודה. הפיילוט נעצר בחודש האחרון בגלל צוק איתן, ואנו נמשיך אותו לאחר האמי. הרעיון הוא להביא קניינים ממוקדים למעצב או מוצר. אם, למשל, אני יודע שנורדסטרום (רשת בתי כלבו גדולה בארצות הברית, א"י) מחפשת בגדי ים, אני יודע להתאים להם את גדעון אוברזון".

 

האם המצב הביטחוני עלול למנוע מקניינים ועיתונאים זרים להגיע ארצה ולסקר את שבוע האופנה הבא?

"אני מאמין שלא. אני רוצה להזכיר לך שלנו כבני אדם, וכישראלים עוד יותר, יש זיכרון קצר. השנה החלטתי גם לא להביא מעצב בינלאומי מחו"ל לפתוח את שבוע האופנה. עשינו את זה בהתחלה כדי להתניע, וזה עבד, אבל היום אנחנו לא צריכים את זה יותר. ההישג הגדול שלנו הוא להביא קניינים, ומכיוון שהשוק הזה יהודי, רוב הקניינים יגיעו. פחות חשוב לי שיגיעו עיתונאים זרים".

 

השוק הזה אולי יהודי, אבל פועלים בו גם כוחות נוספים. ולנטינו, למשל, נמצא היום בבעלות קטאר, ובקרוב כנראה גם רוברטו קוואלי.

"על הזין שלנו גוצ'י ועל הזין שלנו ולנטינו. יש לנו את ששון קדם, את דודו, את שי שלום, ואיתם ננצח. הייתי צריך את המעצבים הזרים בשנה הראשונה ובשנה השנייה. מודה, להביא את פרנקה סוזאני עם מיסוני היה כוח, מודה. אבל היום אני יכול להבטיח לך שפרנקה תגיע גם בלי מיסוני. אני בטוח בזה".

 

האם עבודתם של מעצבים ישראלים כמו דורית בר אור ואלון ליבנה בחו"ל יכולה להיפגע כתוצאה מהמצב הביטחוני?

"שמע, אנחנו יהודים, והמטרה שלשמה אנחנו עושים את הדברים האלה היא כלכלית. אתה לא חייב לצעוק שדודו היא מעצבת ישראלית. כנ"ל גם דורין פרנקפורט, ששון קדם או אלמביקה. נקלענו לסיטואציה לא מתוכננת, אבל גם לה יש פתרון. לא לגמרי כולם שונאים אותנו, והשנאה הזאת לא חדשה, היא שנאה של דורי דורות".

 

בשביל זה יש תערוכות על מעצבים יהודים כמו זו בבית התפוצות שתיפתח בנובמבר . כמי שמעורב בפרויקט, אתה מוכן לגלות מי יגיע לפתיחה?

"כרגע מוקדם לומר מי מגיע, אבל אלבר אלבז יגיע בוודאות. עכשיו על אחת כמה וכמה".