לחזור למציאות הישראלית מטיול ארוך ומלא חוויות מסביב לעולם זה עניין לא פשוט בכלל. לא למטייל ולא להוריו שלרוב אינם מבינים איך קרה שהילד כל כך השתנה להם. לפני כשנתיים החליטו יגאל טרטקובסקי (32) ואפרת פלד (30), בני זוג זה כשלוש שנים, להקים ביחד את "נחיתה רכה" – פרויקט שמטרתו ללוות את החוזרים מטיול ארוך.

 

"כשאתה חוזר מהטיול אתה מרגיש שלמדת על עצמך דברים חדשים והתפתחת – ואז אתה מגיע לארץ ולא מבין איך במציאות הישנה אתה יכול להבין את ה'אני' החדש שמצאת", מסביר טרטקובסקי. "יש לזה השפעה גם על מערכות יחסים וגם על מציאת כיוון בחיים. הרבה אנשים שואלים: 'במה אני תורם לעולם ובמה אני מספיק טוב כדי להתפרנס ממנו'. אצלי למשל, כשחזרתי מהטיול בדרום אמריקה, היה פיצול בין יגאל שעובד ומתבאס, שעושה משהו רק בשביל כסף, ובין מי שהייתי בסופי שבוע ובטיולים שבהם הרגשתי שאני באמת חי. המטרה היא בסופו של דבר לאחד בין הדברים".

 

>> לעוד כתבות בערוץ אנשים, לחצו כאן

 

אז אתם עוזרים לאנשים לבחור מקצוע?

"שנינו מגיעים מעולם הטיפול", מסבירה פלד. "יגאל מגיע מתחום האימון האישי ואני סיימתי תואר שני בפסיכולוגיה קלינית. אנחנו באים מאסכולה שבה לא אומרים לבן אדם מה לעשות. אנחנו מאמינים שאנשים יודעים מה טוב להם, אבל עוזרים להם לשאול את השאלות שמתאימות להם".

 

"אנחנו שואלים למשל, 'מה היה לי בטיול?'" מדגים טרטקובסקי. "אז בטיול היה ים והיו סמים, בסדר, אבל מי אתה היית בטיול? מה אתה היית כשהרגשת שגילית את עצמך? כשמוצאים את האיכויות הבסיסיות האלה אפשר להלביש עליהן צורות שונות שלא חייבות להתקיים בחו"ל. אני למשל גליתי שאני אוהב לדבר עם אנשים, לשאול אותם שאלות וששואלים אותי שאלות. זה לקח לי שנים, אבל הבנתי שטיפול באנשים זה דבר שאני רוצה לעשות".

 

אז בעצם אף אחד לא באמת מוצא את עצמו בהודו?

"גם אם אתה מרגיש שמצאת את עצמך בטיול עדיין נדרשת עבודת תרגום מסוימת", מסביר טרטקובסקי. "צריך לתרגם את מה שמצאת מהמציאות של הודו למציאות של הארץ, ממציאות של חופש למציאות של פרנסה. המסע הזה כל הזמן ממשיך".

 

"זו עבודה תמידית", מסכימה פלד, וטרטקובסקי מוסיף: "כמו שזוגיות היא עבודה מתמשכת".

 

חוזרים אחרת

 

אחרי שירות צבאי בממר"ם, כשהביטחון הכלכלי במציאת עבודה מכניסה בהיי-טק כבר מונח לו בכיס, נסע טרטקובסקי לטיול בדרום אמריקה. הטיול שלו היה אינטנסיבי. בין נסיעה בין הכפרים של בוליביה לבין מפגשים עם מטיילים היפים מארצות הברית הוא הצטרף למשך חודשיים לקרקס רחוב בפרו בתור מתופף.

 

"עשיתי דברים שלא חשבתי שאני אעשה. נפתח לי הראש בשנה הזאת של הטיול – ואז חזרתי לארץ. הרגשתי שהגיע הזמן, וחזרתי באקסטזה. אבל לאט לאט זה דעך, ומצאתי חצי משרה בהיי-טק. הייתי מספר לאנשים את הסיפורים מהטיול והכל היה נראה לי רחוק. פתאום התחלתי לחשוב אם זה בכלל קרה".

 

טרטקובסקי מספר כי אחרי שנסע המשיך לטייל. הוא עשה את מסלול שביל ישראל ואחר כך טייל באפריקה. בשלב מסוים, בין הטיולים הרבים, אמא שלו נתנה לו כתבה שגזרה מ"ידיעות אחרונות", על ה"כאפה" שמקבלים מטיילים אחרי הטיול הגדול בחו"ל.

 

"הכתבה לא חידשה לי הרבה, אבל מה שחידש לי זה שהנה – מדברים על זה. פתאום קלטתי שההורים שלי לא הצליחו להבין מה הסיפור, והבנתי שאולי אני יכול להסביר", הוא אומר. "אמא שלי אמרה שחבל שהיא לא קראה את זה מיד כשחזרתי, כי ההורים שלי נורא פחדו אז. נסעתי בצורה אחת וחזרתי שונה. לא רציתי ללמוד מחשבים, לא רציתי בכלל ללמוד שום דבר. דיברתי נגד הקפיטליזם, גידלתי שיער ארוך. זה יצר אצלם פחד אמיתי. אז הבנתי שאני לא רוצה לעזור רק לחוזרים מחו"ל – אני רוצה לעזור גם להורים שלהם להבין אותם".

 

"צריך להבין שזה קורה בעוד בתים", מסבירה פלד. "עשרות אלפי חבר'ה נוסעים לחו"ל בכל שנה, וההורים צריכים להבין שזה בסדר שאנשים חוזרים מטיול ונפתח להם הראש. אני טיילתי בדרום אמריקה ואחר כך חזרתי עוד פעמיים להודו. הטיול גורם לך לשאול שאלות, להפסיק לקבל כמובן מאליו את מה שהכרת עד אז. בסוף כולם מוצאים את המקום שלהם. יש במה שאנחנו עושים אלמנט של גישור בין עולם עתיק יותר של ההורים ובין עולם דינמי יותר שלנו הצעירים".

 

אתם ממליצים לאנשים לא למהר לחזור וללמוד באוניברסיטה?

"אנחנו מציעים לאנשים לא לבחור הכי מהר שאפשר רק כי אנחנו נמצאים במצב מלחיץ", קובע טרטקובסקי.

 

"אנחנו כן בעד עשייה, אבל עשייה מחושבת", אומרת פלד. "רוב האנשים עושים את האוטומט, וגם אני דוגמה לזה. היה לי ברור שאני חוזרת מהטיול ומתחילה ללמוד. תכננתי את מערכת השעות שלי לאוניברסיטה בתל אביב בזמן שהייתי בטיול בקולומביה. גם לתואר השני המשכתי באוטומט, וככה יצא שבערך שבע שנים הייתי סביב האקדמיה. עכשיו אני בת 30 עם תואר שני ושואלת את עצמי את השאלות שהייתי שמחה אם הייתי שואלת אותן לפני כן – מה אני רוצה לעשות עם הכלים שיש לי ועם החוזקות שלי? עד עכשיו פעלתי באוטומט".

 

נותנים כיוון

 

באופן לא מפתיע, טרטקובסקי ופלד הכירו בטיול - אם כי בארץ - כשצעדו בשביל חוצה ישראל. כיום הם מתגוררים בכפר חיים שבעמק חפר יחד עם הכלב שלהם, גורו. "החיבור היה מיידי, ומאז אנחנו ביחד", מספר טרטקובסקי. "העבודה המשותפת הגיעה אחר כך. הרעיון ל'נחיתה רכה' היה שלי, בהתחלה רק כתהליך של ליווי אישי, אבל אז עלה הרעיון ליצירת סדנאות והעבודה עם אפרת, שמתמחה בהנחיית קבוצות. עם הזמן גם אפרת התחילה להתלהב מהרעיון. התחלנו לעבוד על השיווק ועל הטקסטים והיא נסחפה מאוד לתהליך – ומצאנו את עצמנו ביחד בזה".

 

"זה מדהים לעבוד כזוג", אומרת פלד. "זה גם מביא מלא אתגרים מן הסתם, זה לא הדבר הכי פשוט, אבל זה מלמד המון".

 

למה קשה לעבוד יחד?

"הרבה דברים מתערבבים. זוגיות היא עבודה, ואנחנו מוסיפים לזה גם אלמנט של לעבוד וליצור ביחד, אז לטוב ולרע כל מיני אינטריגות מהעבודה פולשות לזוגיות וגם להפך", אומרת פלד. "אבל בסופו של דבר זה עובד. אנחנו מוצאים תמיד את האיזונים".

 

"כשיש הצלחה הכי כיף להיות בזה ביחד", מצטרף טרטקובסקי. "אבל לפעמים אנחנו עובדים על משהו וזה לא הולך, ושנינו נעשים מתוסכלים וזה גם גולש ליום יום".

 

זו לא בעיה שהלקוחות של העסק שלכם הם בעיקר תפרנים?

"זה נכון, גם אנחנו חושבים על זה", אומרת פלד. "אנחנו גם מחפשים את הדרך להבין איך אנחנו מתפרנסים מזה, אבל צריך לזכור שגם להורים יש אינטרס שהילדים שלהם ימצאו את הכיוון בחיים".

 

הורה לא יעדיף לשלוח את הילד לייעוץ תעסוקתי?

"השאלה היא אם הילד ירצה ללכת ליועץ כזה או למישהו שאשכרה מבין אותו", משיב טרטקובסקי. "לא שאני מזלזל ביועצים, אבל כשאני חשבתי ללכת לייעוץ מקצועי חשבתי על מישהו שהרבה יותר דומה להורים שלי, ושהוא לא יבין אותי. אנחנו קרובים לחוויה, אנחנו עדיין מטיילים, אנחנו עדיין שם. ייעוץ מקצועי זה תהליך מאוד קר – אתה עושה מבחן, יש שיחה או שתיים ואז אומרים לך המלצה: לך תהיה נגר או מהנדס, ומבחינתם אם תקבל או לא תקבל את ההצעה, הם עשו את שלהם. מבחינתנו האדם כבר יודע במה הוא טוב – רק צריך לעזור לו להבהיר את התמונה.

 

"המחיר שלנו גם נגיש יותר. נכון, זו לא תקופה שלאנשים יש הרבה מאוד כסף, אבל ישנם ההורים - וגם האנשים עצמם הם לא מסכנים. אם יש להם מטרה הם יכולים למצוא את הכסף. להחלטה על לימודים יש השלכות במשך שנים, כמו שכר דירה, שכר לימוד וחוסר יכולת לעבוד. אם סתם בחרת במשהו – זה הרבה יותר כסף מכמה שתוציא כדי למקד את עצמך ולבחור נכון".

 

את השיווק הראשון של הפרויקט קיימו השניים בהודו. הם הכינו פלאיירים וסימניות בארץ, ואז נסעו, הסתובבו במזרח וסיפרו למטיילים ישראלים שכשיחזרו לארץ, יהיה מי שיידע מה הם עוברים ואולי יוכל גם לעזור. "החזון שלי הוא לקיים כנס נוחתים, שמי שנמצא בחו"ל יודע שמתקיים בתאריך מסוים בארץ", אומרת פלד. "אתה גם ככה תעבור את השלב הזה בארץ, אז בוא תראה שיש אתך אנשים באותו מקום".

 

"אנחנו גם רוצים לעשות ימים פתוחים אלטרנטיביים", מספר טרטקובסקי. "לא ימים של האוניברסיטאות – הרי יש מיליארד מכללות שמלמדות מיליארד דברים, אבל אנשים בכלל לא שומעים עליהם. חוץ מזה יהיה שם גם אנשים שיציעו כל מיני התמחויות, לבוא וללמוד מהם את המקצוע שלהם. המטרה היא לעזור לפתוח לאנשים את הראש לגבי האפשרויות שלהם, כי קיימים עוד דברים חוץ ממה שלימדו אותם בגיל 18".

__________________________________________________________________________________________________________

 

עוד באנשים: