וונדרוומן, אותה דמות פלאית שכל מטרתה לקדם שלום, אהבה ואחווה בעולם שסוע, היתה ההשראה שלי ביצירה זו. האתגר שבאיור דמותה של וונדרוומן היה כפול: ראשית, זו דמות שכבר אוירה אינספור פעמים, במשך למעלה מ-70 שנה. מצד אחד זה הופך את התהליך לקל יותר, שכן אפשר להיעזר בסגנון וברפרנסים איוריים קיימים; מצד שני, איך עושים זאת בצורה שונה לגמרי, כזו שעוד לא נראתה, שתהיה מעניינת ותחדש במשהו?

 

האתגר השני הוא טכני. כיצד ליצור את דמותה של וונדרוומן בגודל טבעי, 1:1 כמעט, מחומרי נייר - חומרים עדינים להפליא ודקים? ואיך "לאלף" את הניירות שיעשו כרצוני ולפי התכנון שלי ולא "ייכנעו" לתנאים שהנייר מכתיב? החלטתי להשתמש בבריסטולים צבעוניים גדולים. אלה חזקים ויחסית לגודלם, הם לא עבים מדי. קצת חששתי מהמבחר הצבעוני של הבריסטולים, שהוא דל יותר מהמבחר של הניירות הקטנים, אבל הזכרתי לעצמי שהפרויקט הזה הוא מחווה לעולם הקומיקס של אמצע המאה הקודמת, שם שלטו צבעים בסיסיים כגון צהוב, אדום, כחול וירוק. בנוסף, העבודה עתידה היתה להיות מוצגת בתערוכה במוזיאון הקומיקס ומכאן שהמבקרים בתערוכה יראו אותה מכל צדדיה, ולכן התכנון והגימור צריך היה להיות מושלם ומדויק.

 

 

 איך מחדשים דמות שאויירה איספור פעמים? (צילום: אפרת חסון דה בוטון)
איך מחדשים דמות שאויירה איספור פעמים? (צילום: אפרת חסון דה בוטון)

 

 

הצבעוניות

 

בהתחלה חשבתי שהשינוי שאעשה בדמות יהיה בצבעוניות שלה. בחרתי בסגול במקום בכחול, הכנתי את החצאית שלה בשיטת קיפול מניפת אקורדיון עם סרגל של חצי מטר (עבודה מייגעת, אך שכרה בצידה). לצבע הגוף שלה בחרתי כתום כהה, גם כמחווה לאיורי קומיקס ישנים, וגם חשבתי להגיד בכך משהו על האומה האמריקאית המקדשת נעורים, איפור קבוע ושיזוף במכוני שיזוף. עם זאת, נוכחתי שהצבעים נבלעים זה בזה, הכתום הכהה בולע את הבגד האדום שלה והסגול נראה כמו טעות, אז חזרתי לצבעים המקוריים. החלפתי את צבע הגוף שלה לצבע המקורי שהנו ורדרד יותר על מנת ליצור קונטרסט גדול ומעניין יותר בין הגוף, הבגד והשיער השחור.

 

 הצבעיים המקוריים נבחרו כמחווה לאיורי הקומיקס הישנים (צילום: אפרת חסון דה בוטון)
הצבעיים המקוריים נבחרו כמחווה לאיורי הקומיקס הישנים (צילום: אפרת חסון דה בוטון)

 

השיער

את השיער יצרתי מתלתלים שטוחים שגזרתי בשכבות והדבקתי זה על זה. בהמשך, לאחר שסיימתי לייצר את הגוף והבגד, הרגשתי שהראש והשיער לא מספיק "קומיקסיים" ולא עומדים באותה רמת עיצוב וגימור של הגוף והבגד. לכן, יצרתי מסגרת חדשה לראש, גיאומטרית יותר, מרצועות-רצועות של קרטון שחור שאותן קיפלתי סביב הראש באופן סימטרי. אהבתי את המראה הזה. הוא היה יותר מסוגנן ואייקוני.

 

 מסגרת שיער גיאומטרית ומסוגננת (צילום: אפרת חסון דה בוטון)
מסגרת שיער גיאומטרית ומסוגננת (צילום: אפרת חסון דה בוטון)

 

הבגד

התלבטתי ארוכות בקשר למחוך של וונדרוומן ואיך אצור אותו מנייר. בסופו של דבר, הזכרתי לעצמי שהפשטות היא הדבר הטוב ביותר. יצרתי חתך במלבן הקרטון וקיפלתי אותו בצורה שמזכירה חזה נשי. בחלק התחתון של הבגד רציתי לחולל איזה שינוי, והחלטתי שבמקום התחתונים הכחולים, שנראו לי תמיד קצת לוחצים, אצור חצאית מדליקה – כי מי אמר שאי אפשר להציל את העולם עם חצאית? הוספתי לה כוכבים על החצאית כמחווה לתלבושת המקורית.

 

 כוכבים על החצאית כמחווה לתלבושת המקורית (צילום: אפרת חסון דה בוטון)
כוכבים על החצאית כמחווה לתלבושת המקורית (צילום: אפרת חסון דה בוטון)

 

 

הכתר והחגורה

מכירים את זה שיש לכם חומר מסוים שאתם מוצאים במקרה, ופשוט יודעים שתשתמשו בו יום אחד ליצירה מיוחדת? לפני כמה חודשים הייתי בחנות לכלי בית וראיתי שנייר העטיפה שלהם הוא נייר מיוחד בצבע זהב מט. הייתי חייבת להשיג לי נייר כזה, אז קניתי לי ספל קטן בחנות וביקשתי כמה מטרים מהנייר הפלאי. המוכרת קפוצת המבט כמובן לא נתנה לי כמה מטרים אלא מטר אחד, אבל זה הספיק לי (על המילימטר) ליצור לוונדר וומן את חגורת החלומות ואת הכתר המפורסם שלה.

 

צידו השני של הנייר הזהוב הוא בצבע אדום, מה שמילא אותי בביטחון שהוא-הוא הנייר המיועד ליצור את האקססוריז של וונדר וומן. את החגורה יצרתי מקיפולים – עשיתי אותה רחבה במיוחד גם כדי לכסות על החיבורים שבין המחוך לחצאית האקורדיון. את הכתר רציתי להשאיר פשוט, היות והיתה התרחשות רבה באזור הראש והשיער. על כן, יצרתי אותו מקיפול אחד מינימליסטי. את הכוכב האדום שעל הכתר יצרתי באוריגמי – אני זוכרת שכילדה הייתי משחקת עם חברות בוונדר וומן והדבר הראשון שהיינו עושות זה להדביק כוכב על המצח. לכוכב יש כוחות קסם מבחינתי ולכן הכנסתי בו קצת תלת מימד בעזרת הקיפולים. צפיתי בהרבה סרטונים ביוטיוב שמראים כיצד ליצור כוכב תלת מימדי מנייר עד שמצאתי את הכוכב הספציפי שרציתי.

 

 

כוכב מקיפול אחד מינימליסטי (צילום: אפרת חסון דה בוטון)
כוכב מקיפול אחד מינימליסטי (צילום: אפרת חסון דה בוטון)

 

 

 

הפנים

את הפנים אני תמיד משאירה לסוף, שכן זהו האלמנט החשוב ביותר. וונדרוומן היא אשה מלאת הבעה ולכן יצרתי לה עיניים גדולות וכחולות מאותו חומר שבו יצרתי את החצאית, גבות עדינות אף וכמובן שפתיים אדומות, כי רק אשת פלא יכולה לשים אודם בזמן שהיא נלחמת ברעים. התלבטתי אם לשלב לבן בעיניים, דבר שאני לא תמיד עושה, אבל היות ומדובר במחווה לדמות קומיקס, ומשום שידעתי שהעבודה תיתלה על קיר שבחלקו יהיה לבן – החלטתי להדגיש את העיניים הכחולות על ידי כך שאניח משטח לבן מתחת לעיגול הכחול.

 

 

 רק אשת פלא יכולה לשים אודם בזמן שהיא נלחמת ברעים (צילום: אפרת חסון דה בוטון)
רק אשת פלא יכולה לשים אודם בזמן שהיא נלחמת ברעים (צילום: אפרת חסון דה בוטון)

 

הידיים

הנייר המיוחד ששמרתי לפנים ולידיים עמד להיגמר לי, אז החלטתי להגדיל את הצמידים על הידיים של הגיבורה שלי, שבמקור הם קטנים יותר ובצבע זהב, למעין חצי כפפות כאלה המתיישבות על הזרוע. היות והדמות כולה מבוססת על המיתולוגיה הרומית אשר קיבלה את מאפייניה ואת כוחותיה מהאלים – יופי כשל אפרודיטה, חכמה כשל אתנה, כוח פיזי כשל דמטר, ואינסטינקטים חייתים כשל ארטמיס, הצמידים הרומאים התאימו בדיוק לדמות. הידיים מונחות על המתניים שלה בדומה למתמודדות בתחרות יופי ולדוגמניות בקטלוג של בגדי ים. מה זה אומר? תחליטו בעצמכם.

 

 

 וונדרוומן מוכנה למערכה (צילום: אפרת חסון דה בוטון)
וונדרוומן מוכנה למערכה (צילום: אפרת חסון דה בוטון)

 

 

איפה תוכלו לראות את וונדרוומן?

העבודה הוזמנה לתערוכה של המוזיאון הישראלי לקומיקס וקריקטורה בחולון, ונתלתה על הקיר לצד יצירות אחרות של מאיירים נפלאים. שם התערוכה, "שובו של האורגינל", עוסקת ביצירה ובאיור שהנם תוצר של עבודת כפיים ולא עבודת מחשב. התערוכה פתוחה לקהל הרחב עד סוף אוגוסט 2014.

 

 

 

>> בפרק הקודם: פרידה קאלו מגזרי נייר