הדפסה
לכתבה באתר
נולדתי אמא (ומסכנות הבובות שהיו לי)
"נולדתי מוכנה לזה, ומרגע שגדלתי מספיק בשביל לשחק בבובות דמיינתי שאני אמא שלהן. כל היום הייתי עסוקה רק בלהלביש ובלהאכיל אותן, ובשלב מסוים, כשנולדו שני אחיי הקטנים, הם נאלצו לספוג ממני את אותו הדבר. נהגתי לחפש אותם לילדות ולאפר אותם, וגם הכרחתי אותם לשחק איתי בבובות".
מנשא אני כבר מכירה (או: אני המצאתי את ה"בייבי ביורן")
"מאז שאני זוכרת את עצמי אספתי כל חיה עזובה שראיתי ברחוב, ואמא שלי ספגה את כל הקרנבל הזה בבית שלה. האכלתי גורים במזרק עם מטרנה וטיפלתי בהם במסירות. אנג'י הייתה מתנת אפיקומן שקיבלתי בגיל 11. היא הייתה חתולה מאוד רעה, היא גדלה אצלי בחדר ובגללה הייתי ישנה עם פוך על הראש, כי אם הייתי זזה בלילה היא הייתה קופצת עליי ושורטת אותי. אבל היא אהבה אותי. בעירבון מוגבל, אבל אהבה ורק אותי.
"האחים שלי פחדו להיכנס לחדר כשהיא הייתה שם. לכל מקום שאליו הלכתי הייתי לוקחת אותה בתיק הפוך על הבטן, בדיוק כמו 'בייבי ביורן'. היא ישבה שם, מחונכת, בכל פגישה שלי עם החברים, וגם היא סבלה מתסביך האמהות שלי. כל הזמן הייתי מחפשת אותה בבגדי בובה ומושיבה אותה בין הבובות כדי שהאחים שלי ייכנסו וייבהלו כשהם יזהו אותה שם פתאום".
פגשתי את חיים (או יותר נכון, כמעט עשיתי איתו תאונה)
"הייתי בת 25 ונסעתי בכביש המהיר. רכב חתך אותי במהירות, ובגלל שאני נורא תחרותית התחלתי להאיץ ולנסות להשיג אותו. בגלל שהוא לא ידע שהוא בתחרות, ניצחתי, ובדיוק לפני שהייתי צריכה לרדת במחלף שמעתי אותו מצפצף לי ומסמן לי לפתוח את החלון. האטתי, ותביני שאנחנו באמצע הכביש המהיר, אני מסתובבת שמאלה ורואה איזה הורס הוא. השתגעתי. הוא צעק לי 'בחיים לא עשיתי דבר כזה, אבל אפשר את המספר שלך?', ואני פשוט צרחתי את המספר שלי בלי לחשוב.
"מכוניות מאחורה צפצפו לנו וקלטתי שזה סופר־מסוכן אז פשוט נסעתי. הייתי בטוחה שהוא לא יצליח לזכור את המספר ויום שלם כססתי ציפורניים. דיברתי עם אמא שלי ואמרתי לה 'פגשתי את בעלי לעתיד והוא לא מתקשר'. בערב הוא סופסוף התקשר והסתבר שהוא באמת שכח את אחת הספרות וניסה כל מיני ורסיות של מספרים עד שהצליח להגיע אליי.
"מבחינת שנינו זו הייתה אהבה ממבט ראשון, משהו שלא האמנתי בו עד שנפגשנו. עשינו הכל די מהר ותוך שלושה חודשים כבר עברנו לגור יחד. שנינו ידענו שזה זה".
התחתנתי (ולא בזבזתי זמן מיותר על הכנות)
"מרגע הצעת הנישואים ועד החתונה עברו שלושה חודשים. הוא הציע לי בטיימינג הכי גרוע בעולם, בסוף יוני. בן אדם, אתה יודע שאני רוצה להתחתן בקיץ! ולא, לא הייתה אופציה לחכות שנה עד הקיץ הבא. אז נורא השתדלתי, ותוך שלושה חודשים הרמתי חתונה. אני מפיקה בנשמתי ואני לא מאלה שעושות דוקטורט על כל דבר.
"לא יצא בול כמו שתכננתי: החתונה הייתה באוקטובר, צמודה ליומולדת שלי (ואני מתה מפחד שיחגגו לי עכשיו כל שנה חגיגה אחת במחיר שתיים), בחמישי בערב ולא בשישי בצהריים כמו שתמיד רציתי – אבל בדיעבד הכל היה לטובה וזה היה מושלם. עיצבתי שמלה אצל דני מזרחי, שהפך לבסט פרנד שלי, קובי אפללו ליווה אותנו לחופה כמתנת חתונה והיו 450 אורחים, רובם צעירים שרקדו עד שלוש לפנות בוקר במסיבה מטורפת. הייתי בהיי של החיים שלי".
נסעתי לתאילנד (ושם נפרדתי לשלום מהביקיני)
"נסענו לירח דבש בתאילנד, ואני לא אכנס כאן לפרטים ואספר לך גם איפה בדיוק נכנסתי להריון, אבל בואי נגיד שזו הייתה הפעם האחרונה שזכיתי ללבוש ביקיני. וכן, היה כיף ללבוש ביקיני. הגעתי לתאילנד רזה מאוד, זה נכון, אבל כבר נמאס לי לדבר על זה כי התעסקו בזה המון. בתקשורת תמיד הכירו אותי שמנמנה ומבחינתם הרזון שלי היה הפתעה דרמטית, אבל אני תמיד הייתי ילדה רזה.
הייתי ספורטאית בנבחרת ישראל בשחייה אמנותית, בגיל 16 דגמנתי ואחרי זה הייתה לי פאזה של הפרעות אכילה שבעקבותיה עליתי במשקל. עשיתי שינוי כשהפכתי שוב את הספורט לשחקן משמעותי בחיים שלי. בעקבות זה התחלתי לאכול נכון, ועוד לפני הצעת הנישואים כבר ירדתי במשקל. כשידעתי שיש לפניי חתונה עשיתי מאמץ גדול יותר והפסקתי לגמרי עם הפינוקים. הרגשתי שחזרתי לעצמי, וזו הייתה הרגשה נפלאה.
"ברור שכשהחלטנו שאנחנו רוצים להיכנס להריון עברה בי המחשבה על זה. כאילו, סופסוף אני רזה, אז עכשיו אכנס להריון ואצטרך להילחם עוד פעם, הכל מחדש, ועם תוספות? אבל עם יד על הלב, שום דבר לא מפחיד אותי. אני עולה ועולה במשקל, אבל אני לא נכנסת לדיכאון מזה. יש לי תינוקת וגם היא עולה במשקל וזה משמח אותי.
"המשקל זו מלחמה של כולנו, ואני אוהבת אוכל במיוחד ויש לי נטייה להשמנה. אבל אם יישארו עליי עוד כמה קילוגרמים עודפים, סו וואט? תהיה לי ילדה מהממת".
גיליתי שאני בהריון (ועשיתי מסיבה לעצמי)
"בערך חודש אחרי שחזרנו מתאילנד חיים נסע לחופשת סקי עם חברים ואני חיכיתי שיאחר לי כבר מספיק זמן בשביל לעשות בדיקה. הוא היה אמור לחזור בשבת בערב, אבל בשבת בבוקר לא יכולתי יותר לחכות והוצאתי את המקלון. לא ציפיתי שזה יקרה כל כך מהר, ופתאום ראיתי שזה חיובי וקלטתי שאני לבד ושיש עוד 12 שעות עד שהוא מגיע, ואני לא יכולה לספר לאף אחד לפני שאני מספרת לו.
"בכיתי נורא, כי אני בכיינית, ועמדתי מול המראה והרמתי את החולצה לראות את הבטן. ואז עשיתי לעצמי מסיבה – מסיבת ניקיונות: שמתי מוזיקה וניקיתי את הבית. כשהוא סופסוף חזר הוצאתי את בדיקת ההריון ושנינו מאוד שמחנו".
יש לי בת (מה שחיכיתי לו כל חיי סופסוף מתגשם!)
"הייתי בטוחה שיש לי בן, וגם התערבתי על זה עם חברות והפסדתי בענק. אבל אני שמחה, בת זה כיף, ואני מתכננת הרבה ילדים אז גם בנים יגיעו. הפעם הראשונה שראיתי אותה ושמעתי את הדופק שלה היה רגע נורא מרגש.
"אחר כך לקחתי את תמונת האולטרסאונד, הכנתי משלוח מנות מלא ממתקים ומוצצים, שמתי את התמונה במרכז וככה הלכתי לבשר להורים שלי ולהורים של חיים. מאז, לפני כל בדיקה וכל אולטרסאונד, אני לא ישנה בלילה מרוב התרגשות על שאני הולכת לפגוש אותה. הדבר הזה שחיים ואני יצרנו ביחד חי וקיים, ואני מרגישה שמה שחיכיתי לו כל חיי סופסוף התגשם".
עדיין על עקבים
דיברנו עם ההריוניסטה על סטייל ההריון שלה: בגדי הריון, כן או לא? עקבים או בירקנשטוק־שיק? והאם תתפסו אותה בבגד ים?
קנית כבר בגדי הריון או שאת מאלתרת עם מה שיש בארון?
"בהתחלה יכולתי עוד לאלתר, אבל עכשיו, כשכבר עברתי חצי הריון, זה נהיה מסובך. למזלי אני פרזנטורית של אבישג ארבל. יש היום בגדי הריון ממש מגניבים והתחלתי לשלב אותם במלתחה. ג'ינס זה חובה, כי הג'ינסים הרגילים שלי כבר לוחצים בבטן, ויש גם שמלות וטי־שירטס מהממות שהייתי רוצה ללכת איתן גם אחרי".
מבליטה את הבטן או מעדיפה אוהלים?
"בינתיים אוהלים. כרגע אני די בהסתרה ומשהו לא מסתדר לי עם בגדים ממש צמודים, אבל אני מחכה לרגע שהבטן ממש תצא, ואז נראה לי שאני אאזור אומץ ואבליט אותה".
בגד ים הריוני או חכו תשעה חודשים עד שתתפסו אותי בים?
"עד לרגע זה עוד לא הייתי בים. אני מתה מפחד שהפפראצי יתפסו אותי. אבל אני לא אשרוד קיץ שלם בלי ללכת. בינתיים אני אלך לים עם שמלה, אבל אני בחיפושים אחרי חוף מבודד מספיק שאין סיכוי שיגיעו אליו צלמים".
שינויים בהרגלי האיפור?
"לא, אף פעם לא התאפרתי הרבה. ביומיום אני לא מתאפרת, ולצילומים או לאירועי השקה אני מתאפרת קצת. אבל יש סיכוי שאני צריכה איזה מייק־אפ עבה יותר, כי בחיים לא יצאו לי חצ'קונים ואתמול פתאום יצא לי אחד ענק".
מתמרחת בשמנים או סומכת על הגנים?
"חברות שלי נורא מלחיצות אותי ואומרות שאני חייבת להתחיל להתמרח נגד סימני מתיחה, אבל עוד לא התחלתי. אני חייבת לסור לבית טבע ולקנות לי שמן כזה ולהתחיל להתמרח. למרות שברור לי שזה גנטי, אין מה להפסיד. מה שכן, אני נורא מפחדת מפיגמנטציה, אז אני מורחת כל בוקר קרם הגנה עם מקדם 100".
איפה התלתלים שהיו לך?
"הם מתחבאים, אבל הם תכף יחזרו לשוק. עשיתי טיפול אחד של קרטין, החלקה כזו, שאני די מתחרטת עליה והתלתלים נעלמו. אומרים שהשיער יחזור לעצמו ואני מחכה לזה בקוצר רוח".
עדיין משחיזה עקבים או שכבר עברת לבירקנשטוק־שיק?
"אני עדיין הולכת עם עקבים, אבל רק בערב, כשאני יוצאת למסעדה או לאירוע, כי גם ככה אני יושבת כל הערב. אני עדיין לא הריונית מתנדנדת, אבל בסוף אני מאמינה שארד לשטוח כדי שלא איראה כמו היפו על נעלי עקב".
פריט אחד שהוא מאסט מבחינתך כדי לעבור את ההריון:
"שמלה קצרה, רחבה, צבעונית ומתנפנפת. משהו שלא נדבק לגוף, נעים לי ועושה לי שמח".
_________________________________________________________________________________________________________
עוד במגזין GOstyle:
- מה במשבצת: הדפס הג'ינגהם משתלט על הארון
קרב מסרקים: למי מהסלבס תסרוקת טובה יותר?
