הדירה הזו, שממוקמת במרומי בניין רב-קומות בשכונת יפו ג', נראית כנטע זר בסביבה. האזור מלא שיכונים ישנים ואפרוריים, שרבים מהם לא שופצו שנים רבות, אבל כשעולים במעלית לקומה ה-12 ופותחים את הדלת, נכנסים לעולם אחר – מעוצב, צעיר וטרנדי. הדיירים הם מעצב הפנים זוהר שביט ובן זוגו דרור, מעצב גרפי, והיא משמשת גם כסטודיו של שביט ושותפתו עירית הנקין.

   

את הדירה מצאו בני הזוג בשיטוט אקראי באתר לוחות מודעות באינטרנט, לפני כשנתיים. "בדיוק חזרנו מתאילנד, וכשחוזרים מתאילנד יש תחושה שאתה יכול לקנות הכל", אומר שביט בחיוך. הבניין, ובו 52 דירות, הוקם ב-1963 ותוכנן מאלמנטים טרומיים של בטון חשוף, עבור אנשי צבא. שביט והנקין מספרים כי יש לו "תאומים" - כלומר, שני בניינים זהים לו, שנבנו במקביל בשיכון הקצינים בנווה שרת.

 

 

הדירה משתרעת על פני כ-90 מ"ר. בעבר גרה בה משפחה שעלתה לארץ בשנות ה-90', והיו בה שלושה חדרים ארוכים וצרים. שביט אומר שכבר ברגע הראשון זיהה את היתרונות שלה: "קסם לי שאפשר לראות ממנה את כל יפו, וראיתי שאין עמודים בקיר החיצוני, מה שאיפשר לאחד בין שני חלונות ולפתוח חלון אחד ענק לנוף".

 

"אין עמודים בקיר החיצוני, מה שאיפשר לאחד בין שני חלונות ולפתוח חלון אחד ענק לנוף" (צילום: סטודיו הנקין שביט)
"אין עמודים בקיר החיצוני, מה שאיפשר לאחד בין שני חלונות ולפתוח חלון אחד ענק לנוף" (צילום: סטודיו הנקין שביט)

 

המעצבים החליטו להרוס כמעט את כל הקירות הפנימיים, פרט לקיר הכניסה. את אריחי הטרצו הישנים של הרצפה הסירו, ובמקומם הניחו משטח מוגבה של קורות אורן גושני, שנצבעו באפור בהיר. הרווח בינו לבין הרצפה משמש להסתרת מערכות האינסטלציה והחשמל החדשות. "הגוון האפרורי של המשטח משתלב מעולה עם האפרוריות של הים בחורף", אומרת הנקין.

 

תהליך השיפוץ נמשך חודשיים והיה מורכב למדי, "משום שאי אפשר היה לחבר שרוול שיפוצים", מסבירה המעצבת, "ולכן נאלצנו להעלות את כל הציוד במעלית, בעגלות סופר".

 

הקירות נהרסו, הרצפה והתשתיות הוחלפו (צילום: סטודיו הנקין שביט)
הקירות נהרסו, הרצפה והתשתיות הוחלפו (צילום: סטודיו הנקין שביט)

 

הדירה חולקה לשני חלקים עיקריים: חלל גדול לסלון ולפינת עבודה מרווחת שמשמשת כסטודיו של המעצבים, ומולו חדר שינה, חדר רחצה ושירותים. "העמוד הבולט בסלון מסייע להגדיר את החללים השונים ומפריד בין הסלון לפינת העבודה", מסביר שביט. הקיר שאליו נשענת שידת הטלוויזיה מסתיר את חדרי הרחצה השירותים. 

 

מבט מכיוון שולחן האוכל במטבח (צילום: אביעד בר נס)
מבט מכיוון שולחן האוכל במטבח (צילום: אביעד בר נס)

 

דמויות יפואיות

 

בכניסה לדירה יש מחסן קטן ומסדרון שמוביל למטבח. במקור היה בדירה מטבח של "איקאה", עם ארונות עליונים ותחתונים וקובייה לתנור ולמיקרוגל. המעצבים העדיפו לשמור את הארונות התחתונים, ולהחליף את העליונים במראה קליל יותר של מדפים ואריחים לבנים.

 

תהליך השיפוץ: הארונות העליונים במטבח הוסרו (צילום: סטודיו הנקין שביט)
תהליך השיפוץ: הארונות העליונים במטבח הוסרו (צילום: סטודיו הנקין שביט)

 

על הארונות הונח משטח אבן קיסר שחור, המדפים נבנו משאריות עץ האורן שנותרו מהרצפה, והושענו על משולשי עץ ("איקאה"). שולחן האוכל הוא שולחן צלפים ישן של צה"ל, מעץ אורן קרוליינה עם מסגרת פלדה. השולחן, מהסוג שרשת "קסטרו" משתמשת בו לתצוגת בגדים בחנויות שלה, שופץ על ידי הנקין ושביט, ונתלו מעליו מנורות שעיצבו על בסיס נורות פחם ("טריגון ים").

 

המדפים הוכנו משאריות של קורות הפרקט, לפני שנצבעו (צילום: אביעד בר נס)
המדפים הוכנו משאריות של קורות הפרקט, לפני שנצבעו (צילום: אביעד בר נס)

 

רצפת המטבח עשויה אריחי בטון מאוירים ("גלוסקא"), שמבדילים אותו משאר הדירה:

 

המראה מדלת הכניסה (צילום: אביעד בר נס)
המראה מדלת הכניסה (צילום: אביעד בר נס)

 

בפינת העבודה יש שולחן גדול שמורכב מפלטת עץ אלון מבוקע בשילוב עם רגלי עץ קרוליינה, שאותו עיצב זיו דניאלי מנגריית "דניאלי" (אספקת העצים: "ט.ר סחר עץ"). מסביב לשולחן כסאות של "וקסמן". על העמוד שמפריד בין הסלון לפינת העבודה תלויות מנורות קריסטל משנות ה-50 של המאה הקודמת, ירושה מסבתו של דרור.

 

נוף כשמתעוררים, נוף כשעובדים (צילום: אביעד בר נס)
נוף כשמתעוררים, נוף כשעובדים (צילום: אביעד בר נס)

 

באותו חלל ניצב גם שולחן אוכל עגול משוק הפשפשים שהמעצבים שיפצו, וסביבו כסאות "אימס" צהובים (ניתן לראות אותו בתמונה הגדולה בראש הכתבה). על הקיר הגדול בסלון תלויות עבודות הגמר של בני הזוג בסיום לימודיהם. הפרויקט של דרור במחלקה לעיצוב גרפי של המכון הטכנולוגי בחולון הוא קולאז' עשוי קרקיט, שמציג אוסף דמויות יפואיות שפגש ברחובות השונים - משדרות ירושלים דרך רחוב יהודה הימית ועד לבית הקברות המוסלמי שליד מרכז פרס לשלום.

 

כך נראה הסלון לפני השיפוץ (צילום: סטודיו הנקין שביט)
כך נראה הסלון לפני השיפוץ (צילום: סטודיו הנקין שביט)

 

הפרויקט של שביט, שנעשה בהנחיית האדריכל עמוס בר-אלי, מציג חפצים חשובים שאדם אוסף, לפני שהוא עובר מהעולם. האסוציאציות הן מורבידיות, אבל שביט אומר שהפרויקט הוא חיובי, שכן המסר הוא שיש המשכיות גם בעולם הבא. העבודה מורכבת מסוגים שונים של עץ וקרטוני ביצוע.

 

עוד בולטת בסלון ספרייה גדולה מפרופילים תעשייתיים ממתכת. היא נבנתה סביב המזגן שהיה בדירה ומשמשת גם לתצוגה של עבודות המשרד.

 

תזכורת משנות ה-20

 

חדרי השינה והרחצה קיבלו דלתות מעץ אורן קליר, שפורקו מבניין חיפאי שנבנה בשנות ה-20. הדלתות שופצו ושובצו בהן חלונות מ"זכוכית סבתא" שנרכשה ברחוב וולפסון בתל-אביב.

 

הדלתות הישנות בתהליך השיפוץ (צילום: סטודיו הנקין שביט)
הדלתות הישנות בתהליך השיפוץ (צילום: סטודיו הנקין שביט)

 

השירותים חופו אריחים שעיצב דרור ("גלוסקא" הדפיסו אותם לראשונה עבור דירה זו). את הכיור הניחו על פלטת אורן שחוברה לרגלי מלטשת.

 

את האריחים בחדר הרחצה (כאן משתקפים במראה) עיצב דרור במיוחד לדירה (צילום: אביעד בר נס)
את האריחים בחדר הרחצה (כאן משתקפים במראה) עיצב דרור במיוחד לדירה (צילום: אביעד בר נס)

 

לחדר השינה נכנסים דרך דלת הזזה ברוחב 1.20 מטר (נגריית "קלוד"). למנורות המשופצות שמצידי המיטה, כמו גם לאלה שבסלון ובפינת האוכל, אחראי דוד פולד מ"אילת תאורה". רוב המנורות האחרות שנמצאות בבית - בשירותים, במקלחת, בחללי העבודה, במטבח ובסלון – הן מ"יאיר דורם".

 

עירית הנקין (37) וזהר שביט (39), בוגרי המכון הטכנולוגי בחולון, החלו לעבוד במשותף עוד בימי הלימודים והקימו את משרדם ב-2004. הפרויקט הראשון שלהם היה עיצוב פנים במלון ברחוב דיזנגוף בתל-אביב.

 

עוד עיצוב פנים מעניין ביפו:

>> דירתם של הורים לתאומות קטנות בדרום שדרות ירושלים

>> דירת השיכון ששודרגה בשיתוף פעולה עם השכנים