עוגת מרציפן ופלאפל: דברים שאסנת אוהבת במיוחד

נולדתי ב-19 ביוני, ממש בתחילת הקיץ.

אצלנו במשפחה היו שני מנהגים שקשורים ליום ההולדת. הראשון היה שבעל השמחה בחר את מה שאימא תכין לו לאכול. אצלי זה היה ברור וקבוע: ספגטי (מקרוני עם רסק עגבניות וגבינה צהובה מגוררת), סנדוויץ' רכבת ואם אפשר גם חתיכת מרציפן (מהמשלוחים שהגיעו מהסבתא הגדולה שחיה בשוויץ). כשגדלתי הוספתי עוד כמה מאכלים לתפריט: עוגת טורט (ספוג) ומוס טונה.

לפי המנהג השני, בליל יום ההולדת, כש"ילד יום ההולדת" (Geburtstagskind, כמו שאומרים בגרמנית) ישן, ההורים הציבו ליד מיטתו שולחן קטן שעליו המתנות, עטופות ומלוות בברכות. כך היה גם ביום הולדתי השישי. הייתי נרגשת ולא הצלחתי לישון ברציפות. במשך הלילה הצצתי כמה פעמים לשולחן שליד מיטתי, אבל רק עם שחר יכולתי להתחיל להבחין בחפצים השונים. כשהאיר היום כבר ישבתי על המיטה, בוחנת יחד עם אימא ואבא את המתנות שקיבלתי: חליל בקליט שחור, ספר מסיפורי הנס כריסטיאן אנדרסן וגלגל ים בשני צבעים - צהוב וירוק - בעל פיית גומי ופקק מתכת.

המתנות חיכו כל הלילה. אסנת לסטר בגיל 6

אימא הגננת לימדה אותי לחלל כבר בגיל 5, אבל עד אז ניגנתי בחליל שלה - ועכשיו היה לי חליל משלי. הסיפורים של אנדרסן הקסימו אותי, ובכל ערב אימא הקריאה לי סיפור אחד מתוך הספר. וכך, במשך השנה זכיתי לשמוע כל סיפור כמה וכמה פעמים.

ובאשר לגלגל הים - חיכיתי קצרת רוח ליום שבת כדי לחנוך אותו.

בשבת נסענו כולנו לים. אני עם הגלגל על האופניים של אבא, ואחי על האופניים של אימא. בדרך אירעה תקלה בגלגל הקדמי באופניים של אימא, וכתוצאה מהעצירה הפתאומית נפגעה רגלו של אחי. לרגע חשבתי שהגלגל החדש שלי יישאר יבש השבת. אבל לשמחתי ההורים חשבו אחרת. נסענו יחד לד"ר פוזנר, רופא (וגם קרוב משפחה) שגר קרוב מאד לחוף הרחצה, והוא חבש את רגלו של אחי במה שנראה לי כמו המון תחבושות רטובות. אימא נשארה עם אחי בחורשה שעל הצוק מעל חוף הרחצה בנתניה, ואבא ואני ירדנו לחנוך את גלגל הים.

לא נפרדתי מגלגל הים שלי עוד כמה שנים. כל עוד היה אפשר, אבא תיקן כל חור שהתגלה בו בדיוק כאילו היה זה פנצ'ר בגלגל אופניים. אבל בשלב מסוים החורים בגלגל כבר נגעו זה בזה, והבנתי שאני צריכה להיפרד ממנו לתמיד. אבל לא מכולו: את פקק המתכת שמרתי. כל השנים. הוא נח לו בתוך קופסה קטנה בין כל המכתבים, החפצים והזיכרונות האחרים בקופסת האוצרות שלי.

נח בקופסת האוצרות. פקק גלגל הים של אסנת (צילום: אסנת לסטר)

עוגת מרציפן

אם יש עוגה שאני אוהבת זו עוגת ספוג - ורצוי שתהיה עם הרבה קרם. חיברתי את האהבה שלי לעוגת ספוג עם הממתק האהוב עלי - מרציפן - הוספתי ריבה, וקיבלתי עוגה מתוקה מאוד.

אם לא אוהבים מתוק מדי, אפשר לוותר על שכבות הריבה. אם משתמשים בקורצנים קטנים אפשר להכין עוגות קטנות, להכניס לעטרות נייר ולהגיש ביום ההולדת על מגש חגיגי.

תבנית בגודל כ-30X35 ס"מ

• 5 ביצים מופרדות
• 5 כפות שמן
• 1 שקית (10 גרם) אבקת אפייה
• 100 גרם (1/2 כוס) סוכר
• 80 גרם (1/2 כוס ועוד 1 כף) קמח
• שמן לשימון נייר האפייה
• נייר מגבת או מגבת דקה לחה
  

• 300 גרם (או יותר) מרציפן
• 100 גרם אבקת סוכר או קורנפלור
• 200-150 גרם ריבה שאוהבים
  

1. מחממים את התנור ל-180 מעלות.
2. מערבבים היטב את החלמונים עם השמן ואבקת האפייה.
3. מקציפים את החלבונים עם הסוכר במשך כמה דקות, עד לקבלת קציפה תפוחה ויציבה, אך גמישה.
4. מקפלים את תערובת החלמונים לתוך בקציפת החלבונים.
5. בעזרת מסננת קטנה מפזרים על הקציפה כרבע מכמות הקמח, ומקפלים אותו לתוכה. חוזרים על הפעולה עוד שלוש פעמים עם יתרת הקמח.
6. מצפים את התבנית בנייר אפייה ומשמנים אותו. יוצקים את הקציפה לתבנית ומטים אותה לכל הצדדים, כך שהקציפה תתפזר בה באופן אחיד.
7. אופים 13-10 דקות, עד שהעוגה מזהיבה.
8. לאחר שהעוגה מתקררת קורצים ממנה עיגולים בגודל הרצוי.
9. מפזרים על משטח העבודה אבקת סוכר או קורנפלור, ובעזרת מערוך מרדדים את המרציפן לעלה בעובי של כ-2 מ"מ.
10. קורצים מהמרציפן עיגולים בגודל זהה לאלה שקרצנו מהעוגה.
11. מורחים עיגול של עוגה בשכבה דקה של ריבה. מניחים עליו עיגול מרציפן ומורחים גם אותו בשכבה דקה של ריבה. ממשיכים ליצור כך עוד כמה שכבות, כשבשכבה העליונה יש מרציפן.
12. אם רוצים, מקשטים את שכבת המרציפן העליונה: בעזרת צדו הקהה של להב הסכין יוצרים במרציפן חריצים בצורת שתי וערב, ומניחים סוכריות קטנות בנקודות המפגש של הקווים.
    

מוס טונה פרווה

מוס טונה פרווה (צילום: אסנת לסטר)

מתכון של אסנת לסטר.

• 300 גרם (2 קופסאות) טונה משומרת בשמן זית
• 150 גרם (קצת יותר מ-1/2 כוס) מיונז
• 75 גרם (1/3 כוס) קטשופ
• 4 גבעולי שמיר קצוצים או 12 גבעולי עירית קצוצים (אפשר גם לשלב ביניהם)
• 4 פילטים של אנשובי, קצוצים
• 1 כף עגבניות מיובשות טחונות
• 80 מ"ל (1/3 כוס) מיץ לימון סחוט
• 14 גרם (1 שקית) ג'לטין
• 1/4 כוס מים חמים
  

1. שמים במעבד מזון מכניסים את הטונה יחד עם השמן ומעבדים רק עד שהיא הופכת למחית.
2. מוסיפים את שאר המרכיבים, למעט מיץ הלימון, הג'לטין והמים, ומעבדים עוד כ-20 שניות עד שמתקבלת מחית אחידה.
3. מוסיפים את מיץ הלימון ומעבדים 5 שניות נוספות.
4. ממיסים את הג'לטין במים החמים ומוסיפים למחית. מעבדים עוד 20 שניות ויוצקים לתבנית בגודל מתאים.
5. מכסים ומכניסים למקרר ל-6 שעות לפחות, להתייצבות.
   

הסנדוויץ' שאני הכי אוהבת

העיקר שיש ביצים קשות, עגבניות, מיונז וחרדל. סנדוויץ' רכבת (צילום: אסנת לסטר)

תמיד כשנסענו ברכבת מהבית בנתניה לתל אביב הלכנו לקרון האוכל, ושם אימא קנתה לי את ה"סנדוויץ' רכבת" שאני כל כך אהבתי. זו היתה לחמנייה עם פרוסות ביצה קשה, פרוסות עגבנייה וקצת מיונז וחרדל. זה היה המאכל היחיד שלא היה צורך לשכנע אותי לאכול - ואם זה היה תלוי באימא, היא היתה נוסעת איתי כל יום ברכבת לתל אביב ובחזרה, העיקר שהיא תוכל לראות אותי אוכלת משהו. לפעמים היתה אימא מציעה להכין לי "סנדוויץ' רכבת" לארוחת ערב. אבל אם זה לא בלחמנייה ולא בקרון האוכל ברכבת זה לא היה זה, ואני סירבתי - ושוב נשארה אימא חסרת אונים מול מול ה"ילדה שלא אוכלת".

כיום אני אוהבת שהסנדוויץ' שלי יהיה עמוס בכמה שיותר מרכיבים, אבל עדיין תמיד יהיו בו ביצים קשות, מיונז, חרדל ועגבניות.

ספגטי

כשאימא מכינה זה הכי טעים. ספגטי ברוטב עגבניות (צילום: iStock)

המון פעמים אני פוגשת אנשים שמספרים לי בעיניים נוצצות איך אימא שלהם מכינה את הקוסקוס הכי טעים או את החמין הכי מדהים. ואני תמיד תוהה אם באמת הטעם הוא כזה שמימי, או שזה בדיוק כמו הספגטי הכי טעים שלי.

הספגטי שאני הכי אוהבת הוא הספגטי שאימא הכינה לי כשחזרה מהטיול הראשון שלה לאיטליה: ספגטי מבושל עד מוות (חס וחלילה לא אל דנטה) מעורבב ברסק עגבניות מקופסת שימורים (אם אפשר אז של "עסיס", כמו פעם) ומעליו גבינה צהובה מרוסקת מהסוג הזול ביותר. פשוט טעים.

מתברר שככה זה אצלנו: אנחנו אוהבים תמיד את מה שאימא בישלה עבורנו - ואף אחד לא ישכנע אותנו אחרת.

פלאפל

אפשר להשתמש בפול או בעדשים במקום בחומוס. פלאפל (צילום: אסנת לסטר)

מתכון של אסנת לסטר.

• 250 גרם (כ-1/3 1 כוסות) גרגירי חומוס יבשים שהושרו במים במשך לילה
• 6 שיני שום קלופות
• 5 פרוסות לחם שהושרו במים ונסחטו היטב
• 1 בצל גדול קצוץ
• 1 כוס דחוסה פטרוזיליה קצוצה
• 1 כפית מלח
• 1 כפית פלפל שחור טחון
• 1 כף גדושה כמון
• שמן לטיגון עמוק
  

1. מסננים את גרגירי החומוס מהמים.
2. טוחנים את כל המרכיבים, למעט התבלינים, במטחנת בשר - רצוי עם הדסקית בעלת החורים הבינוניים. אפשר לטחון גם במעבד מזון, אבל זה פחות רצוי כי המרקם יהפוך בקלות למשחתי מדי. לכן, יש להשתמש במעבד המזון בזהירות ולטחון בכמה פולסים, רק עד שמתקבלת תערובת גסה.
3. מתקנים תיבול אם צריך, מערבבים ומכניסים למקרר לחצי שעה.
4. מחממים היטב שמן לטיגון עמוק.
5. יוצרים מהתערובת כדורים קטנים – באמצעות מכשיר מיוחד או בידיים (אפשר להרטיב אותן מעט, כדי שהתערובת לא תידבק אליהן) ומטגנים את הכדורים בשמן עמוק עד שהם משחימים.
   

• אפשר להחליף מחצית מכמות הפטרוזיליה או אפילו את כולה בכוסברה.
• אפשר להוסיף לתערובת 1/2 כפית אבקת אפייה, שתהפוך את הכדורים לאווריריים יותר.
• אריה שחף (קרסנטי) ממגדל מוסיף לפלאפל זרעי כוסברה, עלי כרפס, אבקת קארי, פפריקה מתוקה ופלפל לבן. במקום לחם סחוט הוא משתמש בפירורי לחם.
• אריק שרף מרמת גן מספר כי בשנות ה-50 פעלו בפינת הרחובות פינסקר ובוגרשוב בתל אביב שני דוכני פלאפל, ששכנו זה מול זה (לדבריו, אלה שני הדוכנים שמוזכרים ב"שיר הפלאפל" של דן אלמגור – "אחד מאושר השני מיואש"). בשני הדוכנים נהגו להחליף רבע מכמות החומוס שבתערובת הפלאפל בעדשים ירוקות שהושרו במים. נוסף על כך, הם היו מגישים את מנת הפלאפל עם ביצה קשה.
• פאני ממגדל העמק וסימי מטבריה ממליצות להכין פלאפל מפול יבש (מהסוג הקטן) במקום מחומוס. ההכנה זהה לזו של הכנת פלאפל מחומוס.
  

• אסנת לסטר מגישה את התוכנית סיר לשבת, המשודרת ברדיו קול רגע בכל יום שישי ובערבי חג ב-11:00. אפשר להאזין לתוכנית בכל הארץ בערוץ 87 ב-HOT ובערוץ 71 ב-yes, וכן באתר של רדיו קול רגע