תצוגת הדפסה של -- מותק, הילדים עזבו את הקן: שיפוץ של בית ברמת השרון

מה עושה זוג שילדיו בגרו ועזבו את הבית? במקרה הזה התלבטו בעלי הבית, שחזרו מתקופה ממושכת בחו"ל, לגבי המשך דרכם. האם לעבור לדירה עירונית או לשפץ את הבית שבו גידלו את ילדיהם ולהתאים אותו לצרכיהם החדשים? הם החליטו לחזור הביתה, לרמת השרון.

הבית לפני השיפוץ. סגנון שנות ה-80 (צילום: שחר רוזנפלד אדריכלים )

הבית, 300 מ"ר על מגרש בגודל 250 מ"ר, נבנה במהלך שנות ה-80 כחלק ממתחם של ארבעה בתים, ומחולק לחמישה מפלסים: מרתף; מעליו מבואת כניסה שמתפרשת על פני חצי קומה; מעליה סלון ומטבח; מעליהם חצי קומה שבה הפך חדר ההורים הקודם לחדר עבודה (עם חדר רחצה); ולבסוף עוד חצי קומה, ובה הפכו שלושת חדרי הילדים לסוויטה נוחה ומרווחת לבעלי הבית.

בפגישה עם האדריכלים יעל שחר וליאור רוזנפלד ביקשו הבעלים לתכנן את הבית מחדש – להקטין את מספר החדרים בו ולהרחיב את חדר השינה שלהם. הם גם ביקשו חדר שימושי ונוח לנכדים, שבאים לבקר וללון לעיתים קרובות. בני הזוג לא הגדירו סגנון עיצובי מובהק – רק שהבית יהיה נעים.

שחר ורוזנפלד הרסו את החלוקה הפנימית של החדרים ותיכננו אותה מחדש. הם ביטלו את הפטיו שהיה במפלס הכניסה והפכו את החלל למעין גלריה ביתית, שבה מוצג אוסף פסלים שאספה בעלת הבית במשך השנים, ותצלומים אמנותיים שהיא מצלמת. שינוי מהותי נוסף במראה הבית היה ביטול ויישור הזוויות הרבות בקירות.

הפטיו הפך למבואה/גלריה שבה תצלומים שצילמה בעלת הבית. שירותי האורחים הוזזו הצידה (צילום: שי אפשטיין )

לפני השיפוץ נפתחה דלת הכניסה מול הפטיו, ומימין היו שירותי אורחים ומזווה (ראו למעלה). בתכנון החדש הועברו השירותים לאזור החניה, מה שהגדיל את שטחה של המבואה. מעקה זכוכית מפריד בינה לבין פינת הישיבה בסלון ומאפשר לראות לעומק החלל. המבואה מוארת באור טבעי, שחודר מחלון סקיי-לייט בתקרה. הרצפה חופתה מחדש באריחי שיש קרמה בהירים. על קונסולת עץ ("מרקו פולו") הונח אוסף פסלים, על הקירות תצלומים שצילמה בעלת הבית. סלסלות קש (''in&out") הוצבו לצד גרם המדרגות היורד למרתף והשטיחים היו בבית קודם לכן.

חמש מדרגות מפרידות בין מבואת הכניסה לחלל הציבורי. משמאל למדרגות המטבח, מולו פינת האוכל, ומימין הסלון. מקומם לא השתנה, אך כל היתר כן.

מבט מהסלון לגרם המדרגות ולמבואת הכניסה (צילום: שי אפשטיין )

לפני השיפוץ הייתה פינת הישיבה בסלון מוקפת קירות. הם נשברו והוחלפו בקירות זכוכית, שמטשטשים את הגבול בינו לבין הגינה האחורית. בסלון הוצבו שתי ספות אפורות שניתנות לחיבור ושלושה שולחנות קפה מעץ שחור ("לופט"). מעל הספות נתלו שני תצלומים, עבודות של בעלת הבית.

קירות זכוכית מפרידים בין החוץ לפנים (צילום: שי אפשטיין )

מול הספות הורחב עמוד תומך, ונבנתה סביבו יחידת נגרות לבנה. בחלק העליון שלה הוסתר המזגן, במרכז מסך טלוויזיה, ולמטה מזנון ''מרחף''.

עמוד תומך הורחב ונבנתה יחידת נגרות לבנה עבור מזגן, מסך טלוויזיה ומזנון ''מרחף'' (צילום: שי אפשטיין )

לפני השיפוץ עמד שולחן האוכל מול קיר מעוגל, מרובה חלונות מוארכים (ראו בתמונת ''לפני'' הגדולה למעלה). מהקירות הושארו רק עמודים תומכים, שסביבם נבנו קירות זכוכית ישרים, שריבעו את החלל. השולחן החדש יוצר על פי הזמנה מפלטת עץ שהוצבה על זוויות ברזל שחורות. סביבו ניצבים כיסאות שחורים עם רגלי עץ ("טולמנ'ס"), ומעל נתלתה מנורה שחורה.

גם המטבח נשאר במיקומו המקורי, אך קיר אלכסוני, שאותו לא ניתן היה לשבור, טושטש באמצעות ארונן גבוה.

קיר אלכסוני במטבח, שאותו לא ניתן היה לשבור, טושטש באמצעות ארון גבוה (צילום: שי אפשטיין )

על הארונות הנמוכים הונח משטח קוריאן עם כיור יצוק. שני פסי תאורה מינימליסטיים בצורת האות ר' מאירים את משטח העבודה.

כך נראה המטבח לפני השיפוץ (צילום: שחר רוזנפלד אדריכלים )

המטבח כיום. על הארונות הונח משטח קוריאן עם כיור יצוק. שני פסי תאורה בצורת האות ר' מאירים את המשטח (צילום: שי אפשטיין )

המרפסת בוטלה, החדר הורחב

שמונה מדרגות מפרידות בין החלל הציבורי לבין המפלס שבו נמצא עכשיו חדר העבודה. בעבר היו שם חדר השינה של ההורים, עם חדר רחצה ומרפסת.

חדר ההורים הישן, ''לפני'' (צילום: שחר רוזנפלד אדריכלים )

ואחרי השיפוץ. הפך לחדר עבודה (צילום: שי אפשטיין )

המרפסת בוטלה, מה שאיפשר להרחיב את החדר החדש, שבו שולחן לבן, ספרייה נמוכה כנגד הקיר מתחת לחלון, ושתי ספריות הניצבות משני צידיה של דלת הכניסה: האחת פתוחה, ליד השולחן, והאחרת סגורה, לכיוון חדר רחצה, שכולל אמבטיה לנכדים וארון שירות עם מכונת כביסה ומייבש.

חדר הרחצה והכביסה, הסמוך לחדר העבודה (צילום: שי אפשטיין )

חצי קומה נוספת מובילה לחדר השינה החדש, שמשתרע על שטח גדול, שבו היו בעבר שלושה חדרי ילדים וחדר שירות. הרצפה חופתה בפרקט עץ אלון. שתי ויטרינות גדולות, מהרצפה עד התקרה, מסייעות להכניס אור טבעי, שמסונן בעזרת וילונות שקופים. מימין לאחת הוויטרינות יש נישה שבה נתלה מסך טלוויזיה. מתחתיה ניצבים שלושה ארונות לבנים נמוכים, ולידם הדום עגול בריפוד בגוון חרדל.

חדר השינה: פרקט עץ אלון, חלונות גדולים, נישה עם מסך טלוויזיה, שלוש שידות לבנות והדום בצבע חרדל (צילום: שי אפשטיין )

לחדר הרחצה הצמוד מוביל מסדרון שתחום באמצעות שני ארונות בגדים:

המסדרון המוביל לחדר הרחצה תחום בשני ארונות גדולים (צילום: שי אפשטיין )

הקירות והרצפה של חדר הרחצה חופו בשיש מסוג בזלטינה. לצד מקלחון גדול ושוקף נבנו מעץ אלון ארון כיור ''מרחף'', מדף ומגירות. המראה מלווה את אלמנט הנגרות לכל אורכו.

חדר הרחצה של ההורים (צילום: שי אפשטיין )

במרתף נערך שיפוץ מינימלי בלבד, והוא תוכנן כך שישמש כספרייה וכחדר משחקים לנכדים. גרם המדרגות מוביל לפינת ישיבה הכוללת שטיח צבעוני, ספה פינתית אפורה ושולחן שחור, שהיו בבית קודם. פס צבירה מאיר את הספרייה בעומק הקיר.