הדפסה
לכתבה באתר
עוד מדור שבו אני שמחה לעזור לכם לברוח למקומות יפים, כיפיים ומשעשעים, כי כולנו צריכים את זה קצת, תמיד - ועכשיו יותר מתמיד.
1. בקרוב אצלכם
כששבועות מאחורינו וחום יולי אוגוסט עומד להתחיל, עונת החתונות מגיעה לשיאה. בשנים האחרונות אנחנו נתקלים יותר ויותר בחתונות ממותגות בסגנון עבודות יד ו"זרקתי על עצמי משהו וינטג'י מהבית". אם פעם עיצוב גרפי שולב רק בהזמנה לחתונה, הרי שעכשיו אפשר "למתג" את החתונה על ידי בחירת נושא או סקלת צבעים, ושילובם בפריטים על השולחנות, בקישוטים מסביב ובעמדות שונות באירוע. ההשראות מגיעות ממאות אלפי לוחות, ואולי יותר, שאפשר למצוא בפינטרסט.
אך אליה וקוץ בה! רוב האלמנטים והרעיונות מועתקים מחתונות עוצרות נשימה של גויים מעבר לים, לא עלינו, שם נהוג, באופן שפוי לחלוטין, להזמין כמה עשרות חברים ובני משפחה. במצב כזה ייתכן שאפילו לכלה עצמה יש מספיק זמן להכין מתנות קטנות ושלטים חמודים לכל האורחים באופן ידני ואישי. בחתונות הענק שנהוג לערוך בארץ, מן הסתם העבודה תבוצע על ידי מקצוענים, ולא תהיה זולה. את הפרויקט הזה עיצבו ב"המיתוגיה".
2. אינסייד אאוט, אפסייד דאון
פעם, כשאנשים עוד התלהבו מסושי, הם התלהבו גם מילדים שאוהבים סושי. היום לא אתפלא למצוא בכל סושייה תפריט ילדים, כשכל דרדק עם שלוש שיניים כבר מכיר את הקומבינציה האהובה עליו. אז למרות שלימדנו את הילדים שלא משחקים באוכל - הנה הגיע תורן של קוביות הסושי. כך הילדים ילמדו גם לאכול וגם להכין!
אחד הפריטים שאהבתי בחדר הילדים שלי היה סט משובח של קוביות משחק צרפתיות, שנודד כבר שנים בין חברותי. כשהקוביות בנויות נכון, או בצבעוניות הנכונה, המודלים שלהן יכולים להיות פריטי קישוט מקסימים, בנוסף לשמחת הבנייה.
לחברות עיצוב יפניות אין כנראה רצון לבנות אתרים באנגלית, אז נסו להתמצא כאן: חברת PALPAX יצרה את קוביות המשחק האלו. נכון לעכשיו המוצר המקסים הזה (שאינו זול) אזל, אבל אפשר לחזור ולנסות שוב כאן.
3. בית התקליט
והנה פרויקט שאין כמעט מגניב ממנו, שלא לומר מאגניב: משרד אלמה-נק הלונדוני עיצב ברחוב בייסינג (Basing Street) בית דירות ויקטוריאני עבור חברת תקליטים, לשימוש אורחי הלייבלים השונים שלה. אולפני SARM נמצאים באותו הרחוב, ונראה שהם משקיעים במוזיקאים שלהם: כל קומה בבית הדירות עוצבה בהשראת לייבל אחר. בעיצוב הם שילבו אלמנטים גרפיים שמתאימים למוסיקה של הלייבל עם האופי הויקטוריאני של הבית. התוצאה היא שילוב מרענן של ישן וחדש, שמתבטא ברצפות הפרקט הצבעוני והמטבחים.
בין הארבעה הלייבל הגדול והמוכר Island records, שפירסם את הרגאיי של שנות השמונים, ואני מנחשת שהדירה הצהובה שייכת לו. כל לייבל קיבל סקלת צבעים משלו, ונעשה בה שימוש להדגשת האלמנטים המקוריים של הבית, שחציו נבנה מחדש, אגב, בשל פגיעה קשה שספג במלחמת העולם השנייה.
החברה הבת ZTT הקליטה אמנים כמו סיל, אדמסקי, פרנקי גוז טו הוליווד, ארט אוף נויז ועוד כוכבי אייטיז ענקיים, והבית האדום שייך לה, עם אזכורי ניאון על הקיר ומשחקים באריחי האמבטיה.
בחדר הרחצה של הדירה ששייכת ללייבל STIFF האות S של הלוגו נראית כברק על הקיר:
עוד תמונות מהפרויקט הזה באתר של המשרד Alma-Nac. יותר משזה פרויקט שמעצבים יכולים לחלום עליו, זה נשמע כמו חלום של כל מי שמכיר את תעשיית המוסיקה בארץ.
4. מדרגות לגן עדן
התחייבתי להציע רעיונות בידור לילדים לקראת הקיץ, והפעם - תלוי עד כמה הלב שלכם חלש: ההמצאה הזו הופכת כל בית עם מדרגות לג'ימבורי, וחלק לא קטן מהתענוג הוא הפיכת אלמנט מוכר ולא ממש כייפי להרפתקה גדולה.
טרישה קליבלנד ממינסוטה המציאה את מגלשת המדרגות הזאת, שסיימה את שלב העיצוב ונמצאת עכשיו לפני שלב הייצור. המגלשה מתקפלת ואפשר לאחסן אותה בבית במקום לא גדול.
אפשר לעקוב אחרי הפרויקט הזה בקווירקי, כאן. מקווה שיצליח לה! נראה כיף גדול.
5. אמרו לך שיש לך משהו עצוב בעיניים?
מתחום הטמבלרים ההזויים קבלו את "בחורות עם עיניים של סטיב בושמי". היינו אולי רוצים את הכישרון או הכריזמה שלו, אבל על העיניים היינו מוותרים. אם לא הייתם סגורים על התרומה של נאקי תומפסון לאנושות עד עכשיו, הרי שהטאמבלר הזה סוגר את הפינה.
