"גדלתי בבית גדול ויפה בעוספיה, כפר דרוזי שקט ליד חיפה. המצב הכלכלי שלנו טוב, מעולם לא חסר לי דבר, אבל להיות ילדה במשפחה דרוזית זה בעיקר לעשות מה שאומרים לך ולשמוע הרבה את המילה 'אסור'. ילדה דרוזית טובה לומדת לשתוק וללכת לחדר. אם בכל זאת עניתי ולא קיבלתי את הדין, נחשבתי לילדה 'רעה'.
>> לעוד סיפורים מרתקים, לחצו כאן
"נדרשתי תמיד להיות צנועה, בגדים קניתי רק בפיקוח הוריי, אבל לי היו חלומות אחרים. כבר מגיל צעיר רציתי להיות דוגמנית מסלול מצליחה ומפורסמת. דמיינתי את עצמי כמו כוכבות הסרטים שראיתי: עצמאית, יפה, משוחררת. הייתי קונה איפור ובגדים בסתר ועושה תצוגות אופנה מול המראה כשאף אחד לא ראה. בפנים הרגשתי שעוד יקרה לי משהו גדול ומדהים.
"בגיל 17 הכרתי בחור בכפר, וכדי שנוכל להסתובב הלכתי לאבא וביקשתי את רשותו. אלא שאבא סירב לקשר הזה. הכל משום שאחותו של הבחור ברחה מהבית והתגוררה לבדה, מה שנחשב לכתם על המשפחה. יום אחד מישהו ראה אותנו מתנשקים וסיפר על כך להוריי. מיד אחרי זה אבי דרש שאתחתן עם הבחור פן ייצא לי שם רע.
"לא רציתי להינשא, רציתי רק לעזוב את הבית, אבל בלחץ המשפחה התארסנו. ההורים נפגשו, נאלצתי לחתום על מסמך שמעתה אני שלו, וכל אותו הזמן הרגשתי שאני רוצה לבכות. כולם מסביבי חגגו, ואני הייתי כל כך עצובה. שבוע אחרי האירוסים הבנתי שאני חייבת לברוח.
"בשלוש לפנות בוקר קמתי בשקט, כשכולם ישנו, לקחתי תיק עם בגדים שהכנתי וקצת כסף שחסכתי, ויצאתי מהבית. הלב דפק חזק. אם מישהו היה תופס אותי, היו מרביצים לי וסוגרים אותי בחדר. יש בנות שנרצחות על דברים כאלה, ומי שבורחת מהבית קוראים לה זונה. אבל למרות הפחד הרגשתי בפנים התרגשות גדולה. ידעתי שאני עושה משהו אסור, אבל הרגשתי שזה חשוב, שזה גדול ממני, ושאני בסדר.
"הגעתי לחברה מוסלמית שגרה לבד בצפון, ונשארתי אצלה כמה ימים. הייתי נרגשת מאוד אבל גם עצובה. ידעתי שאתגעגע להורים, לאחים ולאחותי הקטנה, אבל היה ברור לי שאני לא יכולה לחיות ככה. ההורים שלחו לי עשרות הודעות, ואני רק עניתי שאני לא חוזרת. כתבתי שאני פשוט לא יכולה לחיות יותר ככה.
"יום אחד הגיעו אלינו שוטרים כי אבא שלי אמר להם שאני נעדרת. הסברתי לשוטרים שהלכתי מרצוני, והם עזבו. שמחתי על כך, כי לא האמנתי שהמשטרה תעמוד לצדי.
"מאותו רגע, החל החופש שלי. בפעם הראשונה שיצאתי עם חולצה לבנה ומחשוף בטן הרגשתי שכולם מסתכלים עליי. בתחילה התביישתי קצת, אבל היה לי כיף, הרגשתי שאני חיה, ותחושת החופש הייתה נפלאה.
"באותה תקופה הכרתי בחור יהודי ואיתו הלכתי בפעם הראשונה למועדון לילה. לבשתי שמלת ערב שחורה עם מחשוף ועקבים, שמתי אודם, והרגשתי הכי יפה בעולם. כולם הסתכלו עליי. הייתי מאוהבת בבחור הזה, אבל האהבה שלנו לא החזיקה מעמד. הוא רצה שאתגייר ואני סירבתי.
"באותה תקופה היו לי ניצחונות קטנים. בכל פעם, ניצחון קטן נוסף. התחלתי לעשן, העברית שלי השתפרה, והכי חשוב - היה לי חופש. יצאתי מתי שבא לי, חזרתי מתי שבא לי, לא עשיתי חשבון לאף אחד. כן, אני לא חייבת לתת כל הזמן דין וחשבון.
"היום המאושר בחיי היה היום שבו עברתי לגור בתל אביב. זה היה החלום שלי: לחיות בעיר הגדולה. בסוכנות הדוגמנים TLV ראו תמונות ששלחתי והתקשרו אליי. הפגישה איתם הייתה מדהימה. סיפרתי להם את כל סיפור חיי והם אמרו שהם מחתימים אותי והבטיחו לעזור לי. ובאמת, הם מצאו לי דירה, עשו לי בוק, וכמה תמונות שלי כבר התפרסמו בעיתון. אני מרגישה עכשיו שהסיפור שלי מתחיל לקרות".
השורה התחתונה:
"המשפחה שלי עדיין חושבת שיצאתי מהבית בגלל המועדונים והבילויים. הם לא מבינים שהחלום שלי הרבה יותר גדול מזה. אף אחד לא מדבר איתי, גם לא האחים שלי, וזה כואב מאוד, אבל מה שעשיתי טוב לי. אני לא מוכנה יותר לחזור לכלוב. וגם אם אין אף אחד שאומר לי 'כל הכבוד', אני אומרת את זה לעצמי".
__________________________________________________________________________________________________________
מה הסיפור שלכם?
אם גם לכם יש חוויה מיוחדת שעברם, אירוע שאתם מתים לשתף בו אחרים, או משהו אישי ששמרתם בבטן ועכשיו אתם מוכנים לספר עליו- צלצלו אלינו ל: 03-6386951 או שלחו מייל: farkash33@gmail.com
__________________________________________________________________________________________________________
לכל אדם יש סיפור:
- הסגירה את בנה כדי להצילו מסמים
עזר לנערה אנורקטית להשתקם