הדפסה
לכתבה באתר
גדרות האבן שסביב גינת דרויאנוב (הגינה הציבורית הגדולה היחידה בשכונה), קירות המקלטים, מגרש הספורט וכמעט כל משטח לבן אחר בסביבתה, כוסו בימים האחרונים בכתובות גרפיטי, המבהירות למבקרים מה עומד לקרות כאן בקרוב:
עקירת העצים הוותיקים היא גזירה אכזרית ומכאיבה במיוחד:
אפילו העצים בוכים כאן על מר גורלם:
זהו הדובר:
ולא רק על העצים בוכים:
האצבע המאשימה מופנית לכתובת ברורה:
המאבק הציבורי נגד הריסת הגינה סוקר בהרחבה אך כשל בסופו של דבר. וכתחליף לגינה שתיהרס בקרוב לטובת הקמתו של בית ספר אזורי, הקימה העירייה, כפי שכבר סיפרתי, שתי גינות קטנות: אחת ממש סמוכה, בשטחה של מה שהיתה במשך שנים רבות גינת כלבים (זו הוגלתה במהלך המשולב אל מעבר לרחוב אליפלט). גם עליה לא פסחו המוחים:
בגינה הזו, אגב, למרות שהוקמה רק לפני כחודשיים יש כבר נזילת מים:
מה שנראה כמו שערות בתחתית ארון המתכת הוא קילוח מים בלתי פוסק היוצר סביבו שלולית בוץ:
הגינה החלופית השנייה הוקמה ברחוב בן עטר, כגינת כיס קטנה וזמנית בהגדרה:
גם אליה הגיעה המחאה. פעם אחת בקטן על הקיר המערבי:
ופעם שנייה על קיר הבניין מדרום:
ואם כבר מתעדכנים, אז עוד הרעת תנאים: מגרש החניה הפתוח ברחוב אליפלט, הצמוד לגינת הכלבים החדשה (שיכול היה, לטענת פעילי השכונה, להיות אתר מתאים יותר להקמת בית הספר), יהפוך בקרוב ממגרש של חניה חופשית:
למגרש חניה בתשלום:
העבודות כבר החלו:
"יהיה מגרש משהו משהו", אומר מנהל העבודה. "ככה כמה שנים, ואז גם פה יבנו איזה...", וממשיך בתנועות ידיים רחבות לתאר מגדל גדול. אחד הפועלים מוסיף: "כמו זה שמה", ומצביע לכיוון מזרח, אל המפלצת של נוה צדק. הכיוון ברחובות שלנו ברור לכולם. ומאשרת אותו גם הכתובת החדשה שקורצת מלוח המודעות של גינת הכלבים החלופית:
