אמנם במערב מדובר בטרנד של השנים האחרונות, אבל אמנות קישוט הציפורן קיימת כבר למעלה מ-5,000 שנה. אושרת חן, מאסטר I.B.D ומורה בכירה ברשת נייל סטודיו, מספרת שהלק הראשון היה עשוי מתערובת של שעוות דבורים, גומי, וחלבון ביצה שלתוכו הוסיפו פיגמנטים מתמציות סחלבים, מיצוי וורדים ועלי כותרת של רקפות. אם זה נשמע לכם מורכב - גם הצביעה לא היתה כזו פשוטה. האצילים, בעיקר כי היה להם הרבה פנאי, היו משרים את הציפורניים שלהם בקערה עם החומר לכמה שעות, מה שיצר זיגוג אמייל לציפורן והאריך אותה. קישוט ציפורניים היה בימים ההם סמל מעמדי, ופשוטי עם שהעזו להתקשט כך היו צפויים לעונש מוות.

 

בשנת 1932 חברת רבלון הוציאה את הלק הראשון שהיו בו פיגמנטים במקום צבעים והיה זמין במגוון רחב של גוונים. החלוצה שהחזירה את אמנות הציור על ציפורניים לאור הזרקורים בעת המודרנית היתה סצ'יקו נקזונה היפנית.נקזונה, עובדת במשרד פרסום, גילתה את מכוני הציפורניים הראשונים בלונג ביץ', קליפורניה. היא נדהמה לראות את כל הצבעים שנמשחו על ציפורניהן של נשים בכל הגילאים, בניגוד מוחלט למסורתיות המאופקת שננקטה באותה עת ביפן, והתאהבה. באותו סלון בלונג ביץ' נתקלה סצ'יקו גם בבניית הציפורניים, ובמהרה החליטה להתפטר מעבודתה וללכת ללמוד טכנאות ציפורניים.

 

ב-1976 הפכה סצ'יקו נקזונה למדריכה למניקור. ב- 1985 נרשמה לתחרות המניקור הבינלאומית בקליפורניה בקטגורית האמנות, בה יצרה פרחים באמצעות אבקות אקריליות, ולמרבה תדהמתה קיבלה 0 למרות כל מאמציה.

כששאלה את השופטים לסיבה הם ענו לה שהפרחים המלאכותיים שהשתמשה בהם לא הרשימו אותם במיוחד, ותורם להיות המומים הגיע כשהיא הסבירה להם שאלו לא פרחים מלאכותיים וריסקה אותם לאבק מול עינהם. השופטים שינו את פסיקתם והגישו לנקזונה את הגביע.

 

כשהקימה את בית הספר שלה לנייל ארט מכל הסוגים, גילתה נקזונה שקיים מחסור בחומרים שיאפשרו לה לעצב צורות רכות יותר כגון עלי הכותרת האהובים כל כך על היפניות.

 

פרח לוטוס מאבקה אקרילית

 

 

 

פריחה אביבית צבעונית תלת מימדית

 

 

 

שלכת סתוית עם פפיון תלת מימדי:

 

 

גן פרחים יפני:

 

 

 

ציפורני גיישה וקימונו:

 

 

 

כמו כל פריצות הדרך הטובות, גם פריצת הדרך של נקזונה קרתה בטעות. היא ערבבה נוזל אקרילי שקוף ואבקות אקריליק צבעוניות לעבודה עם לקוחה, וכשהתערובת לא התקשחה היא הבינה שערבבה בטעות קצת אציטון וזרקה את העבודה לפח. קצת מאוחר יותר גילתה בפח צורות מעוגלות ויפות והבינה שבטעות יצרה את החומר שממנו היא יכולה ליצור נייל ארט בתלת מימד כאוות נפשה.

 

בינתיים התחום התפתח מאד, והיום יש אפילו תחרויות של אומניות ציפורניים בטלויזיה...

 

 

הטרנדים הבולטים

 

אושרת חן מנייל סטודיו מספרת שהצבעים המקובלים היו אדום ושחור, אבנים יקרות, ואבקות זהב וכסף לטבילת ציפורניים כדי לחזק אותן. עם הזמן והתפתחות התחום, הצבעים עדיין נמצאים בשימוש, אבל היום כבר לא צריך לערבב סחלבים כדי להשיג אותם. גם הירידה לפרטים האופיינית ליפנים, הריאליזם, קו המתאר המאד המדויק וזרימת האנרגיה התקפה גם לכלים מפורצלן ובדים עדיין רלוונטיים בטרנד ציורי הציפורניים של היום. הציורים היפניים מבקשים להעביר אוירה ורגש ולהיות מלאים בפרחים, ציפורים, דגים, ופירות.

 

ציורי ציפורניים אופייניים כיום

 

בין הדוגמאות האופייניות לעיצוב ציפורניים בהשראה יפנית ניתן למצוא את פריחת השקדיה (סקורה), עץ שמאפיין את האיזור וקיים על טפטים ועל כלים, טקסטורות של בדים, אנימציות למיניהן כמו הלו קיטי, פרחים, דוגמאות אבסטרקטיות, קווים מעוגלים, קליגרפיה, פרפרים - והכל משולב עם אבנים. המשקיעניות גם מפסלות בתלת מימד. גם ביפן וגם בישראל, פיסולים מאקריל וציורים מורכבים הם עניין שעולה הרבה מאד כסף, והמחירים די אחידים שנעים בין 15-20 שקלים לאצבע, לא כולל בניה, לציורים הפשוטים ביותר.

 

מאז ועד היום עבר הרבה אקריליק בנהר, ועיצובי הקוואי ("חמוד" ביפנית) והנייל ארט היפניים הם היפים ביותר, והמורכבים ביותר שקיימים בשוק.

 

קוואי בסיסי:

 

 

 

קוואי פרחוני:

 

 

 

קוואי קריסטלים: