הדפסה
לכתבה באתר
מחר בערב (רביעי) יוענק לשחקנית ואושיית האופנה קרן מור תואר עמית כבוד משנקר, המוענק לדמויות מפתח מתחום העיצוב, היזמות וההנדסה. בין האושיות שזכו בתואר בשנים קודמות ניתן למנות את מעצבי האופנה דונה קארן ואלבר אלבז, מנכ"לית ברברי לשעבר, אנג'לה אהרנדטס, גבי ואתי רוטר מחברת קסטרו, איש העסקים רוני דואק וחלוצי האופנה הישראלית, רות דיין ודב לאוטמן ז"ל.
מלבד מור, יקבלו מחר את אותו התואר בדיוק שלוש אושיות נוספות: איש העסקים גד פרופר, אשר עומד בראש לשכת התעשייה והמסחר של ישראל והאיחוד האירופי, הצלם אורי גרשט, מהאמנים הישראלים הבולטים בעולם, ופרופ' אחמד עבדאלאל מאוניברסיטת לואל מסצ'וסטס, חבר האגודה האמריקאית לכימאים ביולוגיים והאגודה האמריקאית למיקרוביולוגיה תעשייתית, הפועל לפיתוח מערכת היחסים בין אוניברסיטת מסצ'וסטס לשנקר.
עוד בערוץ האופנה
- הוצאה מוכרת: בארון של המעושרות החדשות
- ביי ביי בורקה: הפאשניסטות הערביות שכבשו את האינסטגרם
- בגדים שרואים מקאן: הרגעים הגדולים על השטיח האדום
מור איננה השחקנית הראשונה שהפכה לעמיתת כבוד של שנקר, קדמה לה השחקנית גילה אלמגור, אבל חבר הנאמנים של המוסד האקדמי לא בחר בה רק בגלל קריירת המשחק המפוארת שבנתה במהלך 30 שנה, אלא גם, ואולי בעיקר, בגלל סגנון הלבוש שלה ומעמדה מהשנים האחרונות כאייקון אופנה מקומי. כפי שנכתב בנימוקי הוועדה, "במקביל למעמדה כשחקנית מובילה, נחשבת מור לאחת מאושיות האופנה הבולטות בארץ - מעמד שקנתה לה בפיתוח שפה אישית מקורית ומלאת אמירה. מור מקפידה לתמוך ולתת אמון במעצבים ישראלים צעירים, בהם בוגרים רבים של שנקר. ברוח זאת נבחרה להנחות את 'צו האופנה' - סדרה דוקומנטרית של הערוץ הראשון, שסקרה באופן מקיף את תולדות האופנה הישראלית".
"אני מתארת לעצמי שקיבלתי את התואר בגלל הזיקה שלי לאופנה", אומרת מור בראיון בלעדי ל-Xnet. "זה מאוד מחמיא ומרגש. אולי עכשיו יהיה לי את התואר האקדמי שמעולם לא היה לי".
האם לדעתך כל מתלבשת טובה בישראל ראויה לתואר כבוד משנקר?
"אני מאוד שמחה שבחרו בי. לא אני בחרתי בעצמי. העיסוק שלי באופנה הוא לא עניין חדש, זה תמיד היה שם, אבל מאז שהנחיתי את 'צו האופנה', לפני שלוש שנים, גבר העיסוק באופן בו אני מתלבשת".
אז תמיד התלבשת מעניין, רק שלפני כן לא ראו את זה?
"תקשורת האופנה בישראל התפתחה מאוד בשנים האחרונות. פתאום יש 'שיק ושוק', דרקונים של דורין אטיאס, בלוגים... בכל יציאה מהבית אתה בסוג של ביקורת ומבחן. וזה לא נפסק שם, יש גם את כל הפייסבוק והאינסטגרם, שלי באופן אישי אין, פשוט כי הייתי מתמכרת, וזאת עוד התעסקות שהיתה גוזלת ממני זמן שאין לי. נראה לי שהבת שלי פתחה לי חשבון, אבל כמובן שאני לא זוכרת את הסיסמה".
את חיה בשלום עם התואר אייקון אופנה?
"הטייטל הזה מייצר הרבה עניין מבחינה תקשורתית, אבל באופן אישי זה לא מעסיק אותי. זה בגנים שלי".
את מרגישה שההתעסקות התקשורתית בלבוש שלך תרמה לקריירה שלך כשחקנית?
"אני לא חושבת שנהייתי משהו בגלל הטייטל אייקון אופנה. לא מזמן ביקרתי בתערוכה של איזבלה בלאו בלונדון. היא, למשל, אייקון אופנה. על עצמי אני לא יודעת להגיד, אבל האם זה מקדם אותי במשהו? לא. הקריירה שלי היתה מבוססת עוד לפני שהכתירו אותי כאייקון אופנה. לחטט, ללבוש, לאתר מעצבים מעניינים – את זה היה לי גם קודם. בסוף שנות ה-80 הייתי מצטלמת למדור האופנה של אפרת שנהר ואירנה רותם בעיתון 'תל אביב', אם אני לא טועה, והיתה גם תצוגת אופנה של טובהל'ה לפני 20 שנה בבריכת גורדון שצרובה לי בתודעה. אני זוכרת שטינקרבל הלכה עם זה בגדול ועלתה אל המסלול בחצאית ללא חלק עליון. היא היתה קטנה ממני, אבל הסתכלתי עליה בהערכה ובהערצה מהצד. היה בה סוג של 'מיצגיות' שהייתי רוצה לפעמים לעצמי, אבל יש בי משהו ששומר על עצמי, אולי לא בצדק. המסגרת נותנת לי חופש. כשיש לי גבולות אני יכולה להתפרע".
קינאת בעירום שלה?
"לא. גם אני הופעתי באותה תקופה ללא חולצה, בהצגה 'חלום ליל קיץ'. אני כן מקנאה בנשים עם גוף היסטרי".
נו, באמת, את נראית מצוין.
"אני עובדת על איך שאני נראית. יש לי מאמנת פרטית שבאה אליי הביתה. קצר, מהר, וזהו".
מור, 50, יודעת לדלג בתבונה בין פריטי לבוש של מעצבים ישראלים נכונים, כמו תמר פרימק, סאמפל ושרון טל למשכית, ובמקביל, לחגוג בזארה ("לא מבינה למה אין בכניסה לחנות עגלות כמו בסופר, זה היה מקל עליי"). בלילה, אגב, היא חולמת על פריטים של שאנל. אבל רק לאחר שהובילה בהנחייתה את דוקו האופנה הישראלי 'צו האופנה', היא יצאה מהארון וחיבתה לתחום נחשפה. ברגע אחד התגלתה מור כפאשניסטה שמחליפה זהויות כמו זיקית ודופקת הופעות שמדורי האופנה לא יכולים להתעלם מהן. היא אומנם טוענת כי אופנה תמיד היתה חלק מחייה, אבל העולם גילה אותה כאישה אופנתית רק אז, ובאותו שלב ממש מור הפכה לבולימית של אופנה, כזו שלועסת ומקיאה כל טרנד שגילתה על הדרך, לפעמים בסטייל ובחוכמה, לעתים בהגזמה.
תואר עמית הכבוד שתקבל הוא בעיקר אות הוקרה סימבולי, אבל עבורה הוא מהווה גם את ניצחונה האישי של הילדה שהיתה. "כשהייתי בכיתה ב' או ג' אבא שלי חזר מביקור באיטליה והביא לי שמלת מקסי אדומה מצמר ווסט אדום תואם, עם שוליים חומים וקשירה קדמית - מאסטרפיס", היא נזכרת, "אבל כמעט לא לבשתי אותה מחוץ לבית. לא הייתי ילדה נועזת, בגלל שהייתי משקפופרית, התביישתי. גם היום אני חושבת שאני שמרנית, הייתי יכולה להתפרע יותר.
"הייתי ילדה שמנמנה שאהבה להתלבש וקיבלה על זה הרבה פידבקים לא חיוביים. שמעתי הרבה 'תורידי, לא מתאים לך'. אני זוכרת שרציתי אוברול ג'ינס של Lee וחברות אמרו לי 'לך זה לא מתאים'. משפטים כאלה הרסו אותי, שיתקו אותי. עובדה שאני זוכרת את זה. זה לא אונס, כן, אבל זה משפט נוראי לילדה. אני חושבת שאם הייתי אוהבת את איך שנראיתי אז, הייתי הופכת את זה לכוח ולמקום יצירתי, אבל הסביבה לא תמכה".
מה זה עושה לך כשאת רואה היום נשים מלאות שחוגגות את המשקל שלהן?
"זה מדהים בעיניי".
והיום את מרוצה מאיך שאת נראית?
"השלמתי עם איך שאני נראית. זה מקל מאוד. שחרור גדול".
לפגישתנו בבית הקפה הסמוך לביתה היא מגיעה בכפכפים, מכנסי ג'ינס עם כתמי צבע אופנתיים וחולצה לבנה ללא שרוולים עם הכיתוב בערבית "אנא אחבאק" (אני אוהבת אותך), בעיצובה של טל מר. עיני היושבים במקום לא מתרוממות מעיתון הבוקר. אף אחד לא מתרגש מהכוכבת שרק לאחרונה נקשר שמה ב"פרשת הסמים והמפורסמים". מור, מצדה, סירבה לענות על שאלות שנגעו לפרשה. אז שנמשיך לדבר על בגדים?
במסגרת תפקידה הבלתי רשמי כשגרירה של אופנה ישראלית צולמה מור לא פעם לבושה בבגדים ארצישראליים מובהקים כמו גלביות, שהעניקו לה את הלוק הקולוניאליסטי המקומי. לפסטיבל קאן האחרון, למשל, היא ליוותה את בעלה מנשה נוי, שמשחק בסרט "גט" של רונית ושלומי אלקבץ, כשהיא לבושה במעיל "ביצה" של המותג משכית המחודש. מצד שני, כשהיא נשאלת מהו לדעתה סגנון ישראלי, היא מתנערת מאחריות. "אני לא מסתכלת על אופנה באופן אקדמי ומחקרי", היא אומרת. "ביקרתי בשבוע האופנה האחרון כסוג של פלז'ר, מתוך אהבה שלי לעניין ניסיתי להיות בכמה שיותר תצוגות שהזמן אפשר לי. אופנה מעסיקה אותי, אבל אני לא יכולה לנתח את זה באופן לוגי. לא כמו עיתונאים, מביני עניין, חוקרים וכו'. אני לא יכולה להגדיר אופנה, כמו שאני לא יכולה להגדיר את האופן שבו אני מתלבשת. אופנה היא כורח וכוח. אופנה בשבילי זה לא שופינג, אלא כלי ביטוי שהוא חלק בלתי נפרד ממני".
עד כמה את מעודכנת במה שקורה באופנה?
"אני מעודכנת עד כמה שאפשר. כל האינפורמציה שנשפכת באינטרנט מטורפת, כמעט בלתי ניתנת לספיגה ומציפה אותך מכל מקום. אני לא משתמשת בזה, רק בגלל העילגות והאיטיות שלי, לא כי לא הייתי רוצה".
שמענו שאת צפויה לעצב קולקציית קפסולה למותג "גלבייה". את חולמת לתת ידך בעיצוב?
"זה עדיין לא קורה ואין על מה לדבר. אבל אני מאוד רוצה לעצב. לא מזמן הלכתי ללמוד ב-6B אופנה, אבל אחרי חודש וחצי נשרתי. היה לי לא פשוט כל עניין התפירה וזה, שלא לדבר על להוציא גזרה. זה לא בשבילי. אם אני רוצה לתפור משהו אני מבקשת מהבת שלי או ממנשה".
מנשה יודע לתפור?
"הוא עיראקי, הוא יודע".
