הדפסה
לכתבה באתר
תכנון הערים הישראלי השאיר מכתשים בתוך הערים: מחלפים, כבישים ראשיים ושכונות מבודדות. ראשון לציון, העיר הרביעית בגודלה בישראל, התרחבה לכל הכיוונים בעשורים האחרונים וסובלת מנתק בין חלקה המערבי למזרחי. כביש 4 חותך את העיר לשני עולמות נפרדים, שאינם נפגשים זה עם זה.
לאחרונה משרטטים תוכנית מתאר, ששואפת לאחד בין כל חלקי העיר. בין המזרח למערב -מהמכללה למינהל ועד למרכז ההיסטורי של העיר – תחבר שדרה. העירייה ערכה בחודשים האחרונים תחרות אדריכלים סגורה, שאליה הוזמנו שישה משרדים: דרמן ורבקל; אוקא אדריכלים ואדריכלית הנוף טלי וקסלר;יאיר אביגדור אדריכלים (מנעד); גוטמן-אסיף; קימל אשכולות; ופרייס-פילצר-יעבץ.
מהנדס העיר, אלי יהלום, מסביר שהתחרות התמקדה בקטע של שדרות רבין המוביל לכביש 4. לדבריו, "זיהינו אזור שיש בו זמינות שאין במקומות אחרים. זה ציר ארוך של 6-7 קילומטרים. זה לא אומר שיילכו לאורכו 6-7 קילומטרים, אלא שיהיו לאורכו קטעים עם עניין". הוא מציין שבציר הזה יעבור הקו החום של הרכבת הקלה, ויחד עם הבינוי המתוכנן הוא מקווה לאחות את החלק הדרומי והחלק הצפוני של ראשון-מערב. אזור בעייתי נוסף הוא מחלף ראשון לציון. בעניין זה מתלונן יהלום על משרד התחבורה: "יוצרים פצע בתוך העיר ולא נותנים לנו לגעת בו. הם רוצים שיהיה להם החופש לעשות שם שינויים, ובינתיים נשאר מסביב מדבר".
צוות השופטים - פקידים ממחלקת ההנדסה בעירייה, ראש העירייה דב צור, ואדריכל תוכנית המתאר עופר קולקר - החליטו שאף הצעה לא קלעה לדרישות התחרות באופן מדויק. לפיכך החליטו, לאחר סינון ראשוני שאליו עלו גם אוקא אדריכלים, לבחור בשתי הצעות – קימל אשכולות ופרייס-פילצר-יעבץ – ולאחד את שתיהן.
עוד על ראשון לציון בערוץ האדריכלות:
>> בית הספר למחוננים בראשון מערב
>> מצילים את מרכז העיר - ובמקביל בונים קניון
>> איך ייראה שער העיר החדש?הנהג הוא לא המלך, אלא הולך הרגל
האדריכלית מיכל קימל-אשכולות מסבירה, כי הרעיון הכללי של התכנון הוא להפוך את דרך ההסתדרות והמשכה, דרך רבין, "מדרך לכלי רכב בלבד לרחוב להולכי רגל". משרדה הציע לייצר דופן אינטנסיבית בצד הצפוני ולייצר שדרה מרחבית ולא קווית. "זהו מעין ארגז כלים, שבאמצעותו ניתן לפתח חלקים שונים לאורך הציר, במקביל או בשלבים", היא מוסיפה.
הציר מתחיל מהכיכר הסמוכה למכללה למינהל, שם ימוקם מרכז תרבות, עובר בשדרה מרחבית ובמרכז מוניציפאלי; במרכז המע"ר, בהצטלבות שדרות גולדה מאיר וההסתדרות, עתידה לקום תחנת רכבת מרכזית של הרכבת הקלה. האזור יוקף בפארק מוזיאון אגם (שבנייתו מסתיימת בקרוב), בשכונת מגורים, במסוף תעבורה, במתחם קניות ובמרכז קונגרסים, שיחליף את "הפרח" המוכר שנראה היטב מהאוויר לקראת הנחיתה בנתב"ג. כיום כלוא הפרח בתוך כביש לולאתי חסר תכלית. מצידו השני של כביש 4 מתוכננים מרכז לוגיסטי ושכונת מגורים "ירוקה".
שני אלמנטים בולטים בתכנון. הראשון הוא "השדרה המרחבית העירונית", שתמוקם בין ציר תחבורה ציבורית לציר רכב פרטי. "השדרה מייצרת מערך של כיכרות עירוניות המשלבות פביליונים לשימושים ציבוריים ומסחריים", נכתב בהצעת המתכננים. התוכנית כוללת שלושה טיפוסי מבנים: בניין אופקי לשימושי תעסוקה, מעונות, דיור בר השגה ודיור מוגן; בניין אנכי לתעסוקה, למגורים ולדיור בר השגה; ופביליון (ביתן) שמתאים לשימושים ציבוריים, למסחר ולפנאי.
האלמנט השני הוא מחלף שייסלל בכמה שלבים. "השלביות תאפשר את המשך תפקודו של המחלף בכל שלב של בנייה", מסבירה קימל-אשכולות. היום המחלף מורכב ממנהרה צרה. התכנון ירחיב את הדרך, ובמרכזה תעבור הרכבת הקלה. גם בהצטלבות זו וגם בהצטלבות שדרות ההסתדרות וגולדה מאיר, הם מציעים (כמו המשרד השני) להוסיף פונקציות ציבוריות שיהפכו את המרחב לאנושי יותר. במקביל לכביש יורחב המעבר להולכי רגל ולרוכבי אופניים לכיוון מזרח העיר.
יהלום מסביר שהחולשה של ההצעה טמונה בהתעלמות מהחלק הדרומי של ציר שדרות רבין וההסתדרות, ולכן אוחדה ההצעה עם זו של פרייס-פילצר-יעבץ, המתמקדת בהפיכת כביש שדרות רבין לשדרות המיועדות לכלל המשתמשים ולא רק למכוניות – הולכי רגל, רוכבי אופניים ותחבורה ציבורית – כדי להפוך את הכביש הסואן לרחוב.
ההצעה של פרייס-פילצר-יעבץ תוכננה בהשראת תעלות מים הולנדיות, שלאורכן צירי מסחר אינטנסיביים ורציפים. המתכננים מיקמו במפלס התחתון פארק נופי, שלאורכו נמצאים סקייט-פארק, בוסתן, אמפי-פארק ואזורי כושר. בין הרצועה הירוקה לרצועה הרטובה מפריד שביל אופניים. הם מציעים להוסיף בניינים מעורבי שימושים בשתי הדפנות, כשהדופן המסחרית תמוקם כמה מטרים מעל הפארק הנופי. זה עלול להיות בעייתי במבחן המציאות, שכן המעבר ממפלס למפלס מחייב שימוש במדרגות. בני אדם, כפי שהתקדימים מלמדים, מעדיפים ללכת לאורך מפלס אחד, ודינם של אזורי מסחר רב-מפלסיים בעיר הוא להפוך לאבן שאין לה הופכין.
ומה בנוגע לחיבור מערב ומזרח?
על שני המשרדים לגבש כעת תוכנית משותפת, שמכוחה תוכל העירייה לקדם תוכניות מפורטות. זהו תהליך ארוך שעלול להימשך גם 20 שנה ויותר, שלא לומר לא לצאת לפועל. האדריכל דניאל גולדברג, תושב ראשון לציון, חושב שפיתוח ציר רבין הוא מעשה חשוב, וכך גם הטיפול בצוואר הבקבוק מתחת לגשר, אך לדעתו צריך להביט בכל הציר - מהגרעין ההיסטורי במזרח (בית הכנסת הגדול) ועד לעוגן של המכללה למינהל במערב. "כל זאת תוך טיפול במבנים הקיימים ברחוב רוטשילד, עיבוי הרחוב וטיפול בחזיתות המסחריות הקיימות", הוא מציע.
גם כאן, כמו בכל גוש דן, שום תוכנית וחזון לא יוכלו להתממש בלי הרכבת הקלה. שני הקווים שמתוכננים לעיר – הכחול והחום – אמורים לסייע לאיחוי חלקי העיר. חשוב מזה, זו הדרך היחידה שיכולה לשחרר את תושבי ראשון לציון מהפקק היומי במחלף גן רווה ולהביא אליה אוכלוסיות חדשות, שמעדיפות שלא לעמוד בפקק.
