"מעולם לא הכרתי את אבי. סיפרו לי שהיה כנר נודע במוסקבה, אבל לא ידעתי שום דבר יותר מזה. אמי התגרשה ממנו, אני עליתי איתה ארצה כשהייתי בת שנתיים, ואפילו תמונות שלו לא היו לי. הדבר היחיד שהיא אמרה זה 'הוא מכר אותך בשביל כסף',‬ כלומר, הוא דרש כסף כדי שירשה לי לעלות לארץ. בכל הזדמנות דאגו להגיד לי שאבי לא רצה אותי ושלא היה אכפת לו ממני.

 

>> לעוד סיפורים מרגשים, לחצו כאן

 

"ילדותי הייתה קשה. גדלתי בתחושה שאני לא יפה, לא שייכת ורק מפריעה לכולם בעצם קיומי. אמי הייתה עסוקה בגברים שלה. היא התחתנה מספר פעמים. כשהייתי בת שש נולדו לי אחים תאומים, וכשהייתי בת 16 נולד עוד אח, מגבר אחר.

 

"גדלנו בדלות ובעוני. לא פעם התעוררתי וראיתי גברים זרים ישנים על הרצפה ולידם בקבוקי וודקה וקליפות של גרעינים. בתור ילדה קטנה הייתי זו שלוקחת את האחים מבית הספר ומחזירה אותם הביתה. כשאמי הייתה חוזרת מהבילויים שלה, הייתי חוטפת מכות רצח במערוך אם הבית לא היה נקי ומסודר או אם הקטנים השתוללו. בשלב מסוים נשלחנו לפנימייה חרדית בנתניה, ואחרי מספר חודשים הועברתי לסבא וסבתא. וכל הזמן הזה חשתי לא אהובה ולא רצויה. ילדה של אף אחד.

 

בגיל 16 פגשתי בחור שעבד כטבח במסעדה והחלטתי להתחתן איתו ולהקים לעצמי את המשפחה שכל כך חסרה לי, אבל נישואי הבוסר האלה לא הצליחו. בגיל 24 מצאתי את עצמי אם לתינוק, נשואה לגבר שאני לא אוהבת ושרויה בחובות כבדים. הייתי נואשת.

 

"באותה תקופה סיפרה לי דודתי שהיא יוצאת להפלגה לאודסה, ומיד ביקשתי להצטרף אליה. הרגשתי שזו ההזדמנות שלי לחפש את אבי. רציתי לסגור מעגל שהיה פתוח כל כך הרבה שנים. לא היה לי מושג או רמז היכן אנחנו מתחילות, אבל דודתי השתמשה בכל הקשרים שלה והבטיחה לעזור.

 

"בשיט הכרתי בחור רוסי יפה תואר שחיזר אחרי בלהט. הוא דקלם לי שירים של פושקין ורקד איתי כל לילה על הסיפון, ואני שתיתי בצמא את חיזוריו. לא ידעתי לאן זה יוביל, אבל בפעם הראשונה בחיי הרגשתי אהובה, יפה ונחשקת. הוא היה קצין וג'נטלמן, והתנהג אליי באבירות מופלאה. כשהגענו למינסק הוא ירד ואני נותרתי המומה ומאוהבת. הבטחנו זה לזו שאולי עוד ניפגש פעם, אבל הוא נעלם ואני נשארתי עצובה מאוד.

 

"בינתיים דודתי הגיעה למישהו שהכיר את אבי וסידרה שנפגוש אותו בבית של חברים משותפים באודסה. כשהגענו לשם, חשתי הלם. הבית היה עתיק ומתקלף, את המים לשתייה ולרחצה העלו בדליים, וכל האנשים בדירה שאלינו הגענו גרו במין קומונה. היה אז חם מאוד, אוגוסט של שנת 1994, כמובן שלא היה שם מזגן. ישבתי עם דודתי בבית הישן הזה, וחיכיתי לפגוש את האב שמעולם לא הכרתי.

 

"המתח היה עצום, ואני לא הפסקתי לבכות. בכיתי על הילדות האבודה, על כל השנים, על הכאבים והבדידות. אחרי כמה שעות כאלה ראיתי מהחלון מכונית מתקרבת. כשהדלת נפתחה, יצא ממנה גבר נאה, גבוה ומרשים. באותו רגע הבנתי למי אני דומה. אבא שלי הרים את מבטו, ראה אותי, ורץ אלי בהתרגשות, ממש כמו בסרטים. התחבקנו בחום, ואחרי זה, במשך יומיים רצופים, לא הפסקנו לדבר. היה בו משהו שפוי, נינוח, שליו וחכם. גיליתי אדם רגיש ומבין, והבנתי לראשונה למי אני שייכת.

 

"אבי הכניס קצת היגיון בכל הכאוס שבו הייתי שרויה. רק כששאלתי אותו למה נטש אותי והוא השיב שלא הצליח למצוא אותי, ידעתי שאיננו דובר אמת. בתום כמה מפגשים חזרתי ארצה ואבא חזר לביתו. נפרדנו בהתרגשות גדולה ונב שבענו לשמור על קשר.

 

"מיד כששבתי ארצה התגרשתי. התחלתי לבנות את חיי מהתחלה. אבא הגיע לבקר אותי כעבור חצי שנה, אלא שלאחר מכן הוא שוב נעלם לי. השתוקקתי שהוא יחפש אותי, יתגעגע אליי ויבקר אותי, אבל רציתי שזה יבוא ממנו, וכשראיתי שרק אני יוזמת את הקשר - המשכתי את חיי. למדתי, התפתחתי, עשיתי תואר באוניברסיטה, התחתנתי ויש לי שלושה ילדים. כל מה שקרה לי מאז הוא חלק מהמסע שלי להצלחה".

 

השורה התחתונה:

 

"כל החיים הרגשתי כמו עלה נידף, וסוף סוף היו לי שורשים. בסופו של דבר, זה לא הקשר עם אבא שחשוב, אלא הידיעה מאיפה באת ומי האדם שהוליד אותך, מה התכונות שלו ובמה את דומה לו. לפני כן הרגשתי תמיד כמו במשפחה חורגת ופתאום נסגר בתוכי מעגל פנימי והרגשתי שייכת. היום כל זה סגור ורגוע".

 

___________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

 

ומה הסיפור שלכם?

 

אם גם לכם יש חוויה מיוחדת שעברם, אירוע שאתם מתים לשתף בו אחרים, או משהו אישי ששמרתם בבטן ועכשיו אתם מוכנים לספר עליו- צלצלו אלינו ל: 03-6386951 או שלחו מייל: farkash33@gmail.com 

 

_________________________________________________________________________________________________________________________

 

 

לכל אדם יש סיפור:

  • מחפש את החברים ממלחמת העולם השנייה