תצוגת הדפסה של -- ניו יורק זה כאן: וילה מרהיבה בהשראת התפוח הגדול

בבית במכבים גרים טלי ואסי, שני ילדיו של אסי מנישואים קודמים - עומר (17.5) ושירה (14), ושלושת ילדיהם המשותפים - יהונתן ויהלי (בני 7) ורוי (שנתיים). ויזל היא מעצבת אופנה בוגרת שנקר בהכשרתה, ובמשך שנים עיצבה בחברות מובילות.

>> לעוד בתים יפים, לחצו כאן

אחרי שילדה תאומים החליטה להישאר בבית ולטפל בהם. במקביל עסקה בבניית בית החלומות למשפחתה. השהות בבית והעיסוק בעיצוב מזווית אחרת הובילו אותה ליצור מזוודות צעצועים לילדים, תמונות ושעון לחדר. כך היא התגלגלה למקצוע חדש שהיא מגדירה כ"מחדשת רהיטים, בונה ומכינה מוצרים ייחודיים", ואף הקימה עסק ואתר אינטרנט.

את הבית עיצבה האדריכלית ניבה לייכטר, שהייתה אחראית בעיקר למעטפת החיצונית, ואת עיצוב הפנים עשו בני הזוג לבד. בעבר הבית היה מעוצב בסגנון שאבי־שיק: סגנון כפרי המתאפיין בגוונים בהירים (שמנת, לבן, תכלת) ושימוש בטקסטילים פרחוניים, כלי מטבח מפורצלן, אמייל ורהיטים ישנים מעץ בצביעה משופשפת.

עתה הוא מעוצב בסגנון תעשייתי יותר, עם קווים נקיים ומינימליסטיים שיוצרים אווירה אקלקטית ואורבנית, ונעשה בו שימוש בחומרים כמו מתכת וגומי בצבעוניות שחורה. הוויז'ן כרגע, אומרת ויזל, הוא "לגמרי ניו יורק. יש שם משהו נכון בעיצוב, בחומרים, באווירה. אני אוהבת את כל הסגנון ומאוד מתחברת אליו. הכיוון של הבית הוא לגמרי לשם".

שינוי הסגנון התבצע בעיקר באמצעות החלפת רהיטים ואקססוריז שונים בבית, ולא באמצעים דרמטיים כמו שבירת קירות. "הוצאתי פריטים כמו מראות מסוגננות וכלים עדינים והחלפתי את השנדלירים בגופי תאורה תעשייתיים", מדגימה ויזל. ויזל מסבירה כי בזכות פריטים קלאסיים וחומרים נכונים שנבחרו לבית כשעוד נבנה, שינויים נקודתיים גרמו למהפך משמעותי במראה הכללי של הבית. כך, לדוגמה, דלת הכניסה המסיבית מעץ מתקלף וזכוכית מעוטרת שהגיעה מפירוק מבנה ישן במצרים וקורות פרקט אלון בטקסטורות ובגדלים שונים שימשו רקע הולם בסגנון הקודם של הבית והם משתלבים היטב גם עכשיו.

בית דינמי

עיקר הפעילות בבית מתרכזת בקומת הכניסה. שם נמצאים הסלון, פינת המשפחה ומטבח עץ כפרי במראה מיושן, "שדווקא משתלב יפה בכל השינויים שעבר הבית", אומרת ויזל. "אנחנו מארחים מלא ואני מבשלת המון. הילדים יושבים על כיסאות בר בגובה מיוחד ותמיד יש התרחשות באזור הזה".

ליד המטבח נמצאת פינת המשפחה ובה שפע של רהיטים לאחסון שיצרה ויזל, ובהם שידה עם שלוש מגירות ממוספרות וכוננית ממשטחי עץ שמשמשים לסופרמרקטים ובה ארבע מגירות ועליהן לוחות רישוי ישנים מארצות הברית. לצד השידה ניצבת ספה בצבע תכלת שמאירה את החלל. בין המטבח לסלון נמצאת פינת אוכל רשמית יותר ובה שולחן עץ מסיבי בגון שמנת וכיסאות עץ לא תואמים. "אני אוהבת לחדש ולהשקיע", אומרת ויזל, "אבל זה בהחלט בית שגרים בו, חיים בו, בית מארח ודינמי שנותן תחושה עוטפת, מזמינה ונוחה".

בקומה הבאה נמצאים כל חדרי השינה וגם הפינה האהובה על ויזל - חדר האמבטיה שלה. "בניתי עבורו ארון תעשייתי שחור מעץ עם זכוכית ורשת לול חלודה, וסביבו הוספתי אלמנטים מעץ, גומי ומתכת שידגישו את המראה המחוספס", היא מספרת. במסגרת שינוי הסגנון בבית הוחלפה המיטה בחדר השינה של הזוג ממיטה לבנה ועדינה למיטה גדולה מעץ גושני וגלגלי פלדה ישנים.

במרתף נמצא חלל המשחקים של הילדים ובו אפשרויות תעסוקה לכל טווח הגילים המאתגר, מערימות צעצועים לקטנים ועד מערכת תופים ומערכת קולנוע ביתית. את שלוש הקומות מחבר גרם מדרגות, ובו תלוי גוף תאורה ארוך שמגיע עד רצפת המרתף ועשוי משרשראות של נורות קטנטנות.

בבית אין כמעט וילונות והוא מצויד בחלונות גדולים מפרופיל בלגי בגון שמנת שהותקנו בו כשנבנה. בזכות החלונות החשופים נכנסים פנימה הרבה אור, דשא, צמחים ותכלת של שמיים ושל מי הבריכה שבמרכז החצר.

שינוי הבית לא הסתיים אלא הוא תהליך מתמשך. הפרויקט הבא שלה, מספרת ויזל, הוא חדרי הילדים. "בגלל שהילדים גדלו, אני מרגישה שהחדרים קטנים עליהם. הבטחתי להם שאתחיל לשנות גם להם את החלל וברור לי לגמרי מה יהיה. התאומים יקבלו חדר צעיר, של מתבגרים, באווירת כדורסל וספורט, ורוי הקטן יחליף חדר של תינוק בחדר מלא הרפתקאות שיכלול מיטה בצורת בית שאבנה לו ומדפים על קיר במראה של עץ גדול. כמובן שאתחשב בדעתם - הרי זה החדר שלהם".