הסיפור של אילנה ברמלי מתחיל במקום רחוק מאוד מאופנה. היא גדלה במשפחה ממוצא גרוזיני, בת שלישית מבין שלוש אחיות, בבית מסורתי אך לא דתי. לאחר התיכון, עברה את המסלול הרגיל של שירות צבאי (בחיל האוויר), נסיעה לחו"ל, עבודה ולימודים.
 
"גם אני הייתי שם". אילנה ברמלי
 
במהלך הלימודים, בהיותה בת 26, הכירה בחור במועדון לילה והשניים ניהלו זוגיות חילונית לכל דבר ועניין. "מה שאמר, בין השאר, חברות ומגורים משותפים. לאחר כשלוש שנים יחד, היה ברור שפנינו מועדות לנישואים. אלא שאז, חבר הציע לו להצטרף לנסיעה לאומן. כקיבוצניק מהצפון, הוא לא כל כך הבין במה מדובר, אבל החליט להצטרף בשביל החוויה".
זה לא נגמר בחוויה. חזרתו משם הביאה איתה התקרבות לדת ושמירת שבת. "אני לא צריכה לתאר מה התנהל בביתנו המשותף. הרי לא על זה חתמתי כשהכרתי אותו, ולא לאורח החיים הזה ייחלתי. הפרידה לא איחרה להגיע, וכמה שניסינו פשוט לא הייתי היכן שהוא היה ובשבר גדול ואהבה גדולה נגמרה מערכת היחסים".
היא אספה את השברים, עברה למרכז תל אביב והחזירה את חייה למסלולם. "ערכתי עם עצמי חשבון נפש: היכן טעיתי, האם הייתי יכולה להיות פתוחה יותר, מכילה יותר, לבוא לקראתו יותר. ניסיתי למצוא מסגרת שבה אבין איך להשתפר ומה לתקן במערכת היחסים הבאה. בדיוק אז, נתקלתי במודעה על מקום חדש בברנר בתל אביב, שבו התחילו לימודי שיטת ימימה. בן זוגי לשעבר למד את השיטה כמה שנים, וזה היה נראה מתאים. התחלתי ללמוד ובמהלך ההעמקה והלימוד, שאינו מתמקד ביהדות, משהו בלב ובהכרה נפתח לי".
 
לאחר חודש וחצי, השניים מצאו את עצמם מתחת לחופה כשהרב של בית הכנסת בשינקין מחתן אותם
 
מכאן, הדרך לחזרה בתשובה היתה כבר טבעית והשינוי בא לידי ביטוי גם בביגוד: "לאט לאט ירדו מהמלתחה גופיות, אחר כך חולצות קצרות. שמירת השבת עוד היתה חלקית ועשיתי כל מה שביכולתי, לא בכוח, לא בכפייה, בקצב שלי, לבד ועם העמקה ולב פתוח. זו היתה תקופה מופלאה שבה גיליתי את המשפחה והחברים מחדש - כולם היו קצת מודאגים, אבל מאוד הבינו וליוו אותי בלי קשר לנטיות הדתיות שלהם. במהלך התקופה החל תהליך עמוק של גילוי מחדש של עצמי וגילוי מחדש של הנשיות שלי אל מול הסממנים החיצוניים שלאט לאט השלתי, והבנייה של נשיות מדויקת ומתאימה לאורח החיים אותו ניהלתי".
עיקר הבעיה התגלה כשהגיע הקיץ הראשון של אילנה מאז התחזקה: "אם חיפשתי חצאיות, כולן היו קצרות. אם רציתי חולצות, רובן היו ללא שרוולים ומצאתי את עצמי מכתתת רגליים בחנויות יד שנייה ובשווקים, מנסה למצוא פתרונות יצירתיים. זאת היתה הנקודה שבה התחיל להתבשל הרעיון של מימוש החלום באופנה ולקיחת אחריות על המצב ולהיות חלק מהפתרון".
פידבקים חיוביים על הלבוש של ברמלי החלו להגיע אליה, גם מאנשים שאינם שומרי תורה ומצוות. היא, מצדה, הבינה שהיא רוצה להתפרנס ממה שהיא טובה בו, ממה שהיא אוהבת לעשות ושהוא לא פחות משליחות בעיניה - לגרום לכל אישה להרגיש יפה ומטופחת, בלי קשר למגבלות של אורך ומחשוף.
 
 
עברו שנתיים, היה זה ערב סוכות, ההילולה של רבי נחמן מברסלב, וברמלי הדליקה נר. "חייכתי כשביקשתי מרבי נחמן לזמן לי היום בערב את בעלי". היא הוזמנה לסוכה של אחד המתפללים מבית הכנסת בשינקין, ולאחר שעה של ניגונים הופיע גיא דוד ברמלי, בן זוגה לשעבר, אחרי שלוש שנים של פרידה בין השניים. לאחר חודש וחצי, השניים מצאו את עצמם מתחת לחופה כשהרב של בית הכנסת בשינקין מחתן אותם.
אחד הדברים הראשונים שברמלי מיהרה לעשות מיד לאחר החתונה, היה להירשם ללימודי עיצוב אופנה באקדמיה לעיצוב בראשון לציון. "במקביל, מתוך צורך אישי שהיה לי בזמנו ופניות של בנות שעברו תהליך דומה לשלי, התחלתי לעסוק בסטיילינג כשהמיקוד הוא בחוזרות בתשובה. התהליך הוא כזה: מגיעים לארון הבגדים, מנסים להבין מה הצרכים של אותה האישה היום, באילו מהבגדים ניתן עדיין להשתמש, לאלתר רעיונות שונים לשימוש בבגדים ומה שחסר - להשלים בקניות תוך כדי ליווי רוחני וחיזוק הביטחון העצמי וערך היופי בעצמה ובנשיותה שתבוא לידי ביטוי בבגדים ובגזרות המחמיאות, גם בקיץ וגם בחורף".
 

אילנה ברמלי היום, סטייליסטית שעוזרת לחוזרות בתשובה לעשות את המעבר החד לביגוד צנוע

 
כשסיימה את הלימודים, השתתפה ברמלי בתחרות בתוכנית "סטייל" בערוץ הוט בידור ישראלי, בנושא של אופנה ירוקה ובליווי המעצב יוסף והסטייליסטית ליאת אשורי, וקטפה את המקום הראשון. התחרות אורגנה על ידי האקדמיה לעיצוב בראשון לציון, שם סיימה את לימודיה שנה קודם לכן.
 

העיצוב שזיכה את אילנה במקום הראשון בתחרות

 
כיום היא עוסקת בסטיילינג ועובדת על קולקציה פרטית ומרעננת, שלטענתה שונה ממה שהשוק מציע היום. "חשוב לי שהקו יהיה גם אופנתי וגם יתכתב עם הטרנדים העולמיים וב"ה הקולקציה עתידה לצאת בחורף הבא".
 

עיצוב של אילנה ברמלי בהשראה יהודית