הדפסה
לכתבה באתר
צעד ועוד צעד, את הולכת מול מוטי רייף והוא מסתכל עלייך, רק עלייך. איך את הולכת, נושמת, מסתובבת. האמת, זה די מפחיד. בכל זאת, מדובר באיש שכבר ראה לא מעט דוגמניות על המסלול, ועכשיו אני מולו, עושה את הליכת הדוגמנית שלי ומחכה שהוא וצוות הסטייליסטים שאיתו יחליטו האם אני, בחורה "רגילה במיוחד" שעברה מזמן את מידה 42, כשירה לצעוד על המסלול הרשמי בתצוגת האופנה של המותג קום איל פו.
עוד בערוץ האופנה
- אוסקר 2014: מצעד השמלות על השטיח האדום
- בין פריז לקניון עזריאלי: תצוגת החורף הבא של H&M
- שבוע האופנה במילאנו: הרגעים הגדולים
הניסיון שלי לצעוד על המסלול התקיים במסגרת האודישנים שעורכת חברת קום איל פו לקראת התצוגה שלה בשבוע האופנה גינדי תל אביב. לרגל האירוע החליט המותג לוותר על הדוגמניות המעוצבות וללכת על נשים "אמיתיות" – כלומר, לא בגילאי העשרה ולא במידה אפס. הקהל הגדול והמגוון שהתאסף לאודישנים שנערכו במתחם חנות הדגל של המותג בנמל תל אביב כלל נשים מכל הצבעים והגדלים, אך לבסוף הודיעו המארגנים כי בתצוגה ישתתפו נשים עם שיער לבן בלבד. רגע לפני, כולן עדיין מתרגשות מהאפשרות לגלות איך נראה העולם מגובה של מסלול.
"אני לא בת 16, לא אנורקסית ומרגישה הכי אישה שיש", אומרת חנה יוסיפזון, בת 51, "נשים כמוני לא מקבלות במה ". "הגעתי דרך הפייסבוק לאודישנים ואני בכלל עורכת דין במקצועי", מוסיפה כנרת בן נעים, בת 34. ואילו אורנה, 52, מטפלת הוליסטית ואישה גבוהה במיוחד, מתארת את ההזדמנות כתיקון. "אני מאוד גבוהה, אבל כשהייתי צעירה לא אהבו בארץ דוגמניות גבוהות, אז לא יכולתי להשתתף במשחק, עכשיו אני רוצה לעשות חוויה מתקנת".
קום איל פו הם כמובן לא היחידים שמעזים להעלות על המסלול נשים שלא נולדו עם נתונים של דוגמניות. מדובר בטרנד שתופס את הבמה בתקופה האחרונה וזכה לבולטות בשתי התצוגות האחרונות של המעצב ריק אוונס. בתצוגת קיץ 2014 היו אלה רקדניות במידות שבהחלט אינן תואמות את הסטנדרטים של תעשיית האופנה, בחירה שעוררה לא מעט רעש ואף היוותה השראה להפקת אופנה במגזין Another, ואילו בתצוגת החורף הבא שהתקיימה החודש בפריז עלו על המסלול נשים רגילות לצד דוגמניות. גם המעצבת דונה קארן בחרה לשלב ניו יורקרים מהרחוב ואושיות אופנתיות כמו היורשת האנה ברונפמן והדי ג'יי צ'לסי ליילנד, לצד דוגמניות בתצוגת האופנה האחרונה של DKNY.
האם מדובר בהרחבה אמיתית של מודל היופי הנשי? האתר ג'יזבל, הידוע בביקורות שלו על ייצוגי נשים בעין הציבורית, טען כי יש הגיון מסחרי במהלך של DKNY, שכן מדובר בקו העממי יותר של דונה קארן הפונה לא רק למביני עניין. העיתונאית רובין גיוון, לעומת זאת, התייחסה באתר the cut לבחירה של אוונס וטענה כי במקרה שלו מדובר בעיקר באמירה אסתטית. לדעתה, הבגדים היקרים מאוד ומלאי האדג' של המעצב זוכים בביטויים האותנטי והמעניין ביותר דווקא על נשים רגילות ולא על דוגמניות.
את ניצני הטרנד אפשר לאתר בתצוגת הגברים של דולצ'ה וגבאנה לעונת אביב-קיץ 2013, אז עלו על המסלול נערים סיציליאניים, ובתצוגה של בטסי ג'ונסון בשנת 2011, שבה הופיעו לצד הדוגמניות גם עובדי המותג (ובהם אישה בהיריון).
רוח הנורמליות הזו אומנם כבר נראתה קודם בלא מעט קמפיינים – אמריקן אפרל הפכו את צילומי הצעירים הלא מאופרים לסמלם המסחרי; הקמפיין החדש של בננה רפבליק מציג זוגות של אנשים מתחומים שונים (ביניהם מעצב הפנים נייט ברקוס ובן זוגו); וגם המותג Free People בחר העונה לוותר על שירותיהן הנוצצים של דוגמניות כמו פריה בהה אריקסן וקרלי קלוס, ולהשתמש בתמונות של לקוחות בבגדי המותג לקטלוג הרשמי.
ההבדל המשמעותי בין הקמפיינים האלו לתצוגות על המסלול הוא היעדר הפוטושופ והתאורה המחמיאה, שיכולים לגרום כמעט לכל אחד להיראות לרגע כמו דוגמן. לא סתם נוצרה הקלישאה כי גם לדוגמניות יש פצעונים וסימני מתיחה כשרואים אותן פנים אל פנים.
כשהנשים ה"אמיתיות" עולות על המסלול, הן נחשפות מולנו כמו שהן, בלי אפקטים מתוחכמים – זו האמירה האופנתית החזקה של הטרנד החדש, הנובעת כולה מתוך המראה השונה שניבט אלינו בתצוגות. מצד שני, לדוגמניות העל אין באמת מה לדאוג לפרנסתן. אפשר להניח שכמו כל טרנד אחר בעולם האופנה, גם זה יפנה בקרוב את מקומו למגמה חדשה.
