מאז שהפכתי לאבא צעיר, יציאה למסעדה הפכה להיות סוגיה שצריך ממש לחשוב עליה לפני שיוצאים מהבית. לא סתם לחשוב עליה, אלא ממש לחשב. כל חישוב לא נכון, יכול להוביל לתוצאות הרות אסון ועל כן, חשוב להישאר מרוכז. אני מחזיק צ'ק ליסט בראש. היא הולכת בערך ככה:

  1. האם יש לי כוח וסבלנות לכל הסיפור הזה?
  2. האם זה מתאים לזמני הארוחות?
  3. האם זה מתאים לזמני ההרדמות?
  4. לאן הולכים ומה מרחק הנסיעה (שלא ירדמו לי באוטו ויתעוררו עצבניים)?
  5. האם המקום מתאים גם לילד או לתינוק?
  6. האם הילד מרגיש טוב ויזרום אם זה או שאולי הוא חולה / עקום / עייף / כועס / משועמם / אחרי חיסון וכיו"ב?
  7. מי מצטרף?
  8. האם המקום יכול להחזיק תינוק לפרק זמן של שלוש דקות לטובת אכילה ממוקדת?
  9. האם יש שם גם מנה שהילד שלי יאכל, פרט לקינוח, כמובן?
  10. וסעיף פרטי שלי – כמה קל לתמרן עם עגלת תאומים?

כן. זה נהיה כבד. תשובה שלילית על כל אחד מהסעיפים, פוסלת את אפשרות היציאה מהבית, אבל כולנו יודעים שאפילו זה, אינו הסיפור המלא. גם כשכבר מגיעים למסעדה, תמיד יש איזה סיפור. 

 

איך מחברים את הכיסא הזה?

"אחרי שהתיישבנו, השלב הבא זה כיסא לעומרי", מתחיל ינון רטיג לתאר את הסיוט המוכר לכל הורה. "מביאים לנו מגביה שמתלבש על הכיסא הרגיל. המדהים הוא שכל פעם שצריך להרכיב את התוספת הזאת לכיסא, זה נראה כאילו זו הפעם הראשונה שהם נתקלו בזה. תמיד המלצרית תראה כאילו נתנו לה לפתור קוביה הונגרית שחסר לה ריבוע. בינתיים המארחת רואה שעוד לא התיישבנו, אז היא באה לראות מה קורה. האחמ"ש קולט את הסיטואציה ומגיע גם הוא. עכשיו יש שלושה אנשי צוות סביבנו שמנסים לחבר את הכיסא ולי לא נעים, כי אולי שאר הלקוחות לא מקבלים שירות. אני יודע איך לחבר את הכיסא. אני רוצה לחבר את הכיסא, אבל העגלה שמיקמנו קודם לא מאפשרת לי לעבור. בינתיים מצטרף עוד מלצר, שטוען שהוא יודע. לאחיינית שלו יש כזה, אבל גם הוא מסתבך. זה כבר שובר אותי ואני מדלג מעל העגלה, מועד על המלצרית ודוחף את העגלה על גברת בשולחן ליד. לא נעים. אני מבקש סליחה, אומר תודה לכולם ומחבר את הכיסא. כולם מתיישבים וההפגנה מתפזרת".

 

יהלי ואריאל לבית אימבר, מחכים לסטייק שלהם (צילום: עמרי אימבר חלפין)
יהלי ואריאל לבית אימבר, מחכים לסטייק שלהם (צילום: עמרי אימבר חלפין)

 

אז כדי למנוע מכם מצבים שכאלו ואולי אפילו לסדר לכם כמה רגעי אושר בחברת הילדים, ביקשנו מבלוגרי "בדיקת אבהוּת" לשים את נפשם בכפם ולצאת לאתר עבור כולנו מספר מקומות שיאפשרו לנו לעבור את חווית ה"מסעדה עם הילדים" על הצד הטוב ביותר. הנה מה שקיבצנו:

 

BBB

יגאל אלון 96, תל אביב

BBB, הלא הם בורגוס בורגר בר, הפגינו תפיסה מושלמת של חווית האכילה המשפחתית. החל מהכניסה, בה הפגינו התייחסות לילדים, כמו גם בשלב לקיחת ההזמנה ועד לאבזור ברמת פינת ההחתלה, כיסאות הילדים, ציוד שנועד ליצירת תעסוקה ובלונים בסוף הארוחה. אם לא די בכך, הגדילו ולקחו את אחד הילדים לבדוק "מה עושה את הרעש המוזר הזה מאחורי הבר" (הבלנדר) ואף להפעילו.

"המסעדה הזו לא מאופיינת בפיצ'רים מיוחדים לילדים", משחזר עומר להט. "כיסא אוכל, צבעים ובלונים הם לא איזה משהו מיוחד מדי ומפתיע מדי. אבל היחס - תפיסת הילדים כלקוחות עיקריים לא פחות מהמבוגרים - עושה את כל ההבדל. לא ברור אם מנהל הסניף שלח את הצוות שלו ללמוד חינוך לגיל הרך והאם אוריינטציה לילדים היא קריטריון מרכזי בשיקולי קבלת עובד למסעדה, אבל דבר אחד בטוח - אנחנו ההורים כל כך התרגשנו, שלא נשכח את זה לעולם".

>>> לביקורת המלאה של עומר על BBB.

  

BBB - מרחב מרווח ומשפחתי (צילום: עומר להט)
BBB - מרחב מרווח ומשפחתי (צילום: עומר להט)

 

מסעדת מו ומו

הרצל 177, רחובות

לא אחד, אלא שניים מהבלוגרים שלנו המליצו בכל פה שלא להפסיד את הפנינה הקולינרית הזו. "ניסיתי לחפש דברים רעים לרשום על המו ומו", מתלונן ברק שטרית. "כי ביקורת שהיא רק חיובית, היא לא אמינה. חיפשתי בשירותים אם יש משהו רע לרשום. לא. שירותים נקיים, מסודרים ואפילו יש שם "סוג של" משטח החתלה למקרה הצורך. אז בחנתי את השירות של המלצרים – קראתי למלצרית אחת ואז למלצרית השנייה – ושתיהן הגיבו באדיבות ובמהירות". ואם לא די בכך, גם האוכל מדהים. והכי חשוב: המלצריות יעשו כל מה שנדרש כדי לעזור לכם למצוא מקום טוב לעגלת התינוק לידכם בשולחן.

"חזרתי לשולחן ואז הגיעו העיקריות", מזיל ריר גבריאל ויינמן. "כמה אושר. אני הזמנתי סטייק אנטריקוט במידת עשייה מדיום (כאילו שיש מידת עשייה אחרת) עם פירה וקיבלתי חתיכה מגן-עדן. הגברת הזמינה המבורגר 250 גרם עם בצל ופטריות ותוספת צ'יפס וקיבלה דוגמא למה אני מתכוון כשאני אומר "לחוות אורגזמה מהאוכל". היה פשוט טוב. הבשר הטרי, המשויש והשמן התגלגל בגרון בשמחה גדולה. כל נתח קטן שנחתך מהסטייק וכל נגיסה מההמבורגר היו קריאת עצב נוראית לקראת סיומה של המנה". 

ואם לא די בכך, נוכל להמשיך ולספר לכם כי המקום סגור בשבתות (לא מטעמי כשרות, שהרי הם פתוחים בערבי שישי), אלא מהסיבה הנהדרת של אפשור זמן משפחה לצוות ולבעלים. האמת, כיף לפרגן להם מסיבה זו בלבד.

>>> לביקורת המלאה של ברק על מו ומו.

>>> לביקורת המלאה של גבריאל על מו ומו.

 

מקום לעגלה במו ומו
מקום לעגלה במו ומו

 

יוסף – החומוסיה

החרובים 7, פרדס חנה

כישראלים, חומוס הוא עניין של מסורת שכל אחד שומר בדרכו הוא באדיקות. מה טוב יותר מלהנחיל אותה לילדינו, במקום שמאפשר לנו לעשות זאת באופן הנעים ביותר? "יוסף - החומוסייה" הנו מקום כזה בדיוק. בחצר, בה ניתן לילדים להתרוצץ, אפשר להזמין מנות המיועדות במיוחד לילדים, כמו "החומוס המחייך", למשל. המקום כל כך פרו ילדים, עד כי יש לו אלבום פייסבוק שלם המתייחס אליהם.

"המקום מאוד מזמין לילדים", ממליץ דוד שמעון. "יש מנת ילדים נוספת בתפריט (שניצלונים – שלא ניסינו); יש מרחב להתרוצץ בין השולחנות ובחצר (מספיק גם כדי להכניס את העגלה בלי להפריע לאף אחד); היחס אדיב ועם החשבון מגיעות גם סוכריות. כחמישים מטרים מהמסעדה יש גינה ציבורית גדולה ומוצלת. אחלה מקום לשרוף קצת אנרגיה לפני החומוס. ולהורים? החומוס מצויין; המחיר סביר והריפיל, שמבטיח שתצאו מהמקום שבעים, משמח לבבות אבות רעבים. היחס של הצוות אדיב ונחמד (אם כי קצת איטי לפעמים) והכי חשוב (בשבילי) – המקום כשר".

>>> לביקורת המלא של דוד על יוסף - החומוסיה .

 

קפה גרג

לב העיר 2, מודיעין

אין ספק שהמקומות הכייפים ביותר עבור הילדים הם אלו המגיעים עם משחקייה משלהם. כזה מקום הוא קפה גרג במודיעין. יחד עם המשחקייה הצמודה, הוא מגיע גם עם מנת ילדים אטרקטיבית (גם לאבות) ויחס נהדר. מה עוד אפשר לבקש?

"היו לנו לא מעט נפילות עם ה'לאכול משהו'", מתמרמר מעט טל חן. "בתי קפה שלא ממש ידעו מה לעשות כשאתה נכנס אליהם עם ילד בן שנה וחצי - בלי כיסא ובלי מנות מתאימות או מלצריות סבלניות. אלו דברים שהורסים את מצב הרוח ובעצם, הדבר הכי חשוב ביום שישי בבוקר ובמיוחד כשאתה עם ילד קטן בבית קפה, זה מצב הרוח שלו. ושלך. אם מצב הרוח טוב, אז הכל מתחיל להיות ממש מעולה - אפילו אם אין להם את כוס הפלסטיק המתאימה בשביל מיץ התפוזים בשבילו.
אבל בקפה גרג דווקא היתה. גיליתי את זה ממש במקרה, כשעברנו לבד והיה לנו זמן לשרוף והיה נראה לי שרועי קצת רעב. נכנסתי ושאלתי בזהירות אם יש להם כיסא לתינוק. המארחת חייכה וזרחה - בטח שיש. יש אפילו חדר משחקים בשבילו, אם הוא ירצה. אני לא בטוח איזה עיניים נדלקו יותר - שלי או שלו".

>>> לביקורת המלאה של טל חן .

 

קינג ג'ורג

המלך ג'ורג' 4, תל אביב

רשת של מסעדות המציעות מגוון שלם של מאכלים, אשר רובם הגדול, יעשה את מרבית הילדים שלנו (ואותנו) מאושרים. ואכן, המקום היה אידיאלי, כמעט, להגיע ולסעוד בו עם תינוקת. היחס הנפלא, הפינוקים והסבלנות עשו את הארוחה נהדרת. מעט הרסה העובדה שכיסא התינוקות אינו מתאים לחלק ממקומות הישיבה במסעדה ובפרט לזה בו ישב הבלוגר שלנו וחבל. אשר יזדי מסכם עבורנו: "מחיר – מצויין. טעם – טעים. יחס למשפחה – נהדר, התייחסו לילדה כמו גדולה (תרתי משמע) וממש לא התרגשו מהבלגן שהיא עשתה שם. מתאים לתינוקות – כל עוד אין מקום לכיסא, HELL NO.
המלצה אישית שלי להנהלה: חוץ מחוסר המקום לכיסא, אתם עושים הכל ממש נכון, באמת. הייתי מחזיק במסעדה בוסטרים שאפשר להניח על הכורסה עצמה, אם אין שם מקום להעמיד כיסא תינוק על הרצפה. במקרה כזה נחזור עוד פעמים רבות.

לסיכום הסיכום, בהחלט נמליץ על קינג ג'ורג', אך הקפידו להזמין מקום מראש לאזור בו ניתן להציב את כיסאות הילדים.

>>> לביקורת המלא של אשר על קינג ג'ורג' .

 

וופל פקטורי - וופל הם יודעים להכין...

 

וופל פקטורי

עמק הרפאים 24, ירושלים.

אין כמו מסעדות שיש בהן הכל. וופל פאקטורי היא אחת כזו. על אף שמה המרמז אחרת, התפריט משופע במנות המתאימות לילדים, כאשר ההמלצה בביקורת הנוכחית היא הפיצה. והוופל כמובן, לקינוח. למרות העובדה שלא נמצא במקום שום פתרון להחתלת הילדה, פרט לכיסא שנסחב אל השירותים, הבטיח בעל המקום כי הם חדשים עדיין והעניין בטיפול. פרט לכך, השירות היה נהדר ומפרגן, האוכל מעולה והיחס של המלצרים שעברו היה נעים ואישי.

במיוחד תפסה את תשומת לבנו תקרית אחת: "בסיום הארוחה שמנו לב שנפל לנו צעצוע על הרצפה", מתפעל אליסף יעקב. "המנהל של המקום ראה אותי יושב על הרצפה ומחפש אותו (אני לא מצליח להבין איך הדברים האלה תמיד נעלמים שנייה אחרי שהם פוגעים ברצפה) ובא לעזור לי. אני לא יודע מה אתכם, אבל לא ראיתי הרבה מנהלים שיושבים על הרצפה בחיפוש אחר צעצוע של תינוקת".

>>> לביקורת המלאה של אליסף על וופל פקטורי .

 

ואחרי כל זה, לא נותר לי אלא לקוות שתצליחו למצוא שולחן, לא מתנדנד, שהנו גדול מספיק בכדי שהכלי של כל הסוכרים יכול לעמוד באופן מסוים שהנו רחוק מספיק מהישג ידו של הפעוט. סתם, צוחק, אין שולחן בגודל הזה. בתיאבון!

 

רוצים לקבל בכל שבוע את הפוסטים הטובים ביותר של הקבוצה, ישירות למייל, במייל אחד מרוכז? הרשמו לניוזלטר שלנו!