פרסום ראשון: הביתן הישראלי בתערוכת Expo 2015 במילאנו

משרד האדריכלים קנפו-כלימור נבחר לתכנן את הביתן הישראלי לתערוכת Expo 2015 במילאנו, שתיפתח בשנה הבאה – כך נודע ל-Xnet, שמציג כאן לראשונה את התוכנית הנבחרת, לצד התוכניות שהעפילו לגמר אך לא זכו.

נושא התערוכה העולמית במילאנו הוא Feeding the planet - Energy for life, ותחת המטרייה הזו מציגות המדינות המשתתפות ביתנים המוקדשים לחקלאות ולקיימות (Sustainability). תחת הסיסמה The Fields of Tomorrow(שדות המחר), יציג הביתן הישראלי את הישגיה החקלאיים והאקולוגיים של המדינה. משרד החוץ, שאחראי על הייצוג הישראלי ושיזם את תחרות האדריכלים, מבקש להציג לעולם את בסיס הידע האדיר שנוצר בישראל ושמופץ בכל רחבי העולם, ובמדינות העולם השלישי בפרט, "למען עולם שוויוני המתמודד עם אתגר הרעב והעוני הגלובלי". התערוכה היא הזדמנות להציג את פניה היפים של ישראל לפני קהל בינלאומי עצום, שאינו זוכה להכיר אותם אלא את צדדיה השליליים.

מכל מקום, נקודת המוצא של כל המתכננים שניגשו לתחרות הייתה זהה: החקלאות הישראלית כסיפור הצלחה של מעבדה אדירת-ממדים, שהיא מקרה מבחן עולמי מאז קום המדינה. לתחרות ניגשו 17 צוותי מעצבים, אדריכלים, מנהלי פרויקטים וסוללת יועצים מתחומי הסביבה והמולטימדיה. צוות השופטים כלל את האוצרת הראשית של מוזיאון העיצוב בחולון, גלית גאון, הסופרת והמשוררת ורד מוסנזון, פרופ' דידי לין מבצלאל, המפיק חיים סלוצקי, האדריכל אריה גונן, נציגי משרדי האוצר, החקלאות, התיירות, הכלכלה ומשרד ראש הממשלה, אדריכל משרד החוץ ונציגי המשרד, ונציב ישראל לאקספו 2015, אלעזר כהן.

הקהל יעבור בשני אולמות תצוגה שמגוללים את סיפור ההתפתחות החקלאית הטכנולוגית הישראלית. מחוץ לביתן יהיה אזור אכילה, ובקומה נוספת ייבנה אולם זכוכית לאירועים סגורים לכמאה איש, שצופה על הביתן האיטלקי ועל כלל היריד.  

כך זה אמור להיראות מבפנים (תכנון: קנפו כלימור אדריכלים , הדמיה: 3dvision.)

המרכיב המרכזי בביתן יהיה, כאמור, השדה האנכי. אורכו 68 מטרים וגובהו 12 מטרים, והוא ילווה את המבקרים לכל אורך הדרך, הן מבחינה חזותית והן מבחינה תוכנית. לדברי המתכננים, השדה אמור "לספק מבט ומחשבה מחודשים וייחודיים על אופן יצור ואספקת המזון בעולם". מדובר באריחי גידול מודולריים של זני דגנים ומרכיבי מזון בסיסיים נוספים, שיונחו על גבי קונסטרוקציית מתכת הנישאת מעל הקרקע. מערכת טפטפות ממוחשבת תשקה את הגידולים, והמכלול אמור להיראות כמו פסיפס של מרקמים, ריחות וצבעים.

הביתן ישתרע על פני 1,000 מטרים רבועים, ויוקם במגרש ששטחו הוא 2,370 מ"ר. תקציב ההקמה מוערך ב-40 מיליון שקלים. מחצית מהסכום כוללות את הוצאות משרד החוץ - נסיעות, אירוח אח"מים, הפקות וכדומה - כאשר המחצית השנייה כוללת את עלות הקמת הפרויקט, בניהולה של חברת AVS שזכתה בו. הסכום משמש להקמת הבניין, למולטימדיה ולשכר טרחה לכלל היועצים בפרויקט - אדריכל, מהנדס, יועצי סביבה, מדיה וכדומה.

• צוות תכנון: דוד קנפו, תגית כלימור, חגי הוכמן, שירה ויסמן, יונתן מאירי, אופיר אורן, יערה גישס, ויקטור אבקסיס; ניהול פרויקט, תוכן ומולטימדיה: קבוצת AVS; קונסטרוקציה: רוקח אשכנזי; אנרגיה: אבנר וישקין מהנדסים; חשמל: רפי כהן מהנדסים; צמחייה ושדה ורטיקלי,Green Wall Israel
  

הצעות נוספות שלא זכו 

ביתן שמורכב מדימויים של צינור השקיה בקטרים משתנים, שמשווים לביתן תחושה של ערימות תבואה. אמפי פתוח מול השדרה הראשית של היריד מייצר אינטראקציה עם הרחוב, והופך למוקד משיכה למבקרים באמצעות במה פעילה, שילוט והקרנות. בדופן האחורית מוקמה מסעדה ובה קיר ירוק הצופה אל הביתן האיטלקי. בין שני המוקדים ממוקם אזור התצוגה, חנות המזכרות והמשרדים, והכל במגמה להותיר "זיכרון חושי" של ישראל דרך נופים, אנשים וטעמים.

ההצעה של גאוטקטורה (תכנון: גאוטקטורה)

הביתן היה אמור להיעשות מחומרים הניתנים למחזור ומחומרים מתחדשים (כמו במבוק). ממטרות מים בחלקיו העליונים של הביתן נועדו לפזר ערפילי אדים מצננים, כדי למשוך מבקרים המחפשים מפלט מהקיץ האיטלקי החם.

• צוות תכנון: אדריכלות: ד"ר יוסי קורי; קונסטרוקציה: רוקח אשכנזי (אביחי שובל); יועץ מיזוג: משרד אסא אהרוני (יהושפט אהרוני); מולטימדיה: FILMIND (רון אסולין); מעצב: SDG (חנה ליברמן, הלה רוס, אבישג גורדין); ניהול פרויקט: AVIV AMCG (דניאל רוזנברג)
  

צוות התכנון המגוון, שאליו צורף גם שף, תיכנן מבנה צבעוני שצורתו מזכירה שעורה או דגן אחר. קורות מתכת צבעוניות "שבוקעות מן האדמה", כהגדרת המתכננים, נועדו לעורר סקרנות ולמשוך קהל אל אוסף חללי השהייה והמעברים. לאחר הכניסה מובלים המבקרים ל"מסדרון גשם", שהטיפות נעלמות בו ככל שהמבקרים ממשיכים בצעידתם. בהמשך מגיעים ל"שדה הרעיונות", שבו נחשפים לטכנולוגיות מקומיות, ובאזור "שיתוף הרעיונות" צופים בתצוגה של פרויקטי התפלת מים, טיהור מים, רביית דגים ועוד.

צינורות השקיה או באלות של תבואה. ההצעה הנוספת שלא זכתה (תכנון: גרובמן אדריכלים בשיתוף עם יונתן כהן ודוידה שאומן)

• צוות תכנון: אדריכלות: פרופ' יעקב (יאשה) גרובמן, יונתן כהן ודוידה שאומן; הפקה: ערד תורג'מן; מולטימדיה: עדי פלטינוב; עיצוב סביבה: עדיטל אלה; הנדסה: אחים מרגולין; שף: ירון קסטנבוים; אדריכלות נוף: צורנמל טורנר; הנדסה: גבריאל טרכטנברג  
  

ביתן "ארבע העונות" מורכב, בהתאמה, מארבעה חלקים שכל אחד מהם מייצג עונה אחרת. בהשראת המחזוריות העונתית, המתכננים התחשבו בעקרונות תכנון בר-קיימא כמו אנרגיה נקייה, חיסכון במים ואנרגיה, שימוש בחומרי בנייה מתפרקים וכדומה. גם כאן ביקשו המתכננים להציג את הישגי המדע הישראלי בתחומי המים, הגנטיקה של הצמח והנדסת מזון, כשבכל חלק בביתן יסופר סיפור אחר: אם בביתן הקיץ יוצג סיפור חקלאי של אחת המדינות המפותחות שנעזרה בפיתוח ישראלי, הרי שבביתן החורף יוצגו גידולים חקלאיים שעומדים בתנאי מזג אוויר קשים.

כל חוליה היא עונה בשנה. ההצעה של לוטן (תכנון: לוטן דייטש אדריכלים )

• צוות תכנון: אדריכלות: לוטן דייטש אדריכלים - אדריכל אחראי: רמי לוטן; איתן אקהאוז, דביר דייטש, רונה לוטן, הילה לוטן, אריאל דקלו; תוכן וקריאייטיב: אלדד זיו ומאור גילרמן; ניהול פרויקט: שביב מהנדסים; מולטימדיה: ישי יוסף; יעוץ סביבתי: יפתח הררי; נוף: נתי בלוקא