יש מגדלים בטוב טעם: דירה אלגנטית בהשראת שנות ה-50

תמונות של דירות במגדלי יוקרה בתל אביב מראות בדרך כלל עיצוב זהה, מפואר ונוח – כמו הדירה הזו במגדל W בפארק צמרת, או עיצוב למעושרים ומעושרות – כמו הדירה של יעל גל, למשל. הדירה שבה אנחנו מבקרים השבוע יוצאת דופן: היא נמצאת במגדל מפורסם וחדש בטבורה של תל אביב, אבל לא עוצבה בהתאם למלה האחרונה באולמות התצוגה. להיפך: חיבתם של בני הזוג שחיים בה לעיצוב מודרני נוסח שנות ה-50 הכתיב את סגנונה, ומשווה תחושה כאילו גרו כאן מאז ומתמיד.

מדובר בזוג אנשי היי-טק שגידלו את ילדיהם מחוץ לעיר. היא נולדה וגדלה בתל אביב, וחלמה לחזור לרחובות ילדותה. לכן, כאשר בגרו ילדיהם, הם מכרו את ביתם הפרטי בשרון ורכשו דירה בת 190 מ''ר באחת הקומות העליונות במגדל, עם נוף לרחובות הוותיקים ולים. רק הם גרים בה, אמנם, אך הם ביקשו ממשרד האדריכלים "יעקובס-יניב" לתכנן אותה כך שתתאים גם לאירוח בני המשפחה המורחבת – ילדים ונכדים בגילאים שונים – שמבלים אצלם הרבה.

כתשובה לבקשה זו תיכננו האדריכלים תמר יעקבס ואושרי יניב מעברים ופתחים שונים בין החדרים, שמאפשרים לנתק ביניהם או לחבר אותם לפי הצורך בפרטיות או במרחב משותף גדול יותר. "חלונות" בתוך הארונות מייצרים משחק של פתיחות וסגירות, קשרי עין וזוויות ראייה מעניינות, שתורמים לתחושת המרחב.

מעטפת הדירה היא מלבן ארוך. האדריכלים הדגישו את אורכה ב"שביל רחב" של פרקט, שחוצה אותה מקצה לקצה, מהמרפסת עד חדרם של בני הזוג, לצד החללים שפוגשים בדרך. במרכז הדירה, מול דלת הכניסה, מוקם המטבח. מימין לו סלון, פינת אוכל ויציאה למרפסת שפונה אל הרחוב והים. משמאל למטבח פינת משפחה, חדר אורחים שמשמש גם כהרחבה של פינת המשפחה כאשר דלתותיו פתוחות, חדר רחצה וחדר השינה של בעלי הבית, עם חדר רחצה צמוד. שביל הפרקט מחבר בין חלקי הבית ומדגיש את המבנה הגיאומטרי שלו. יעקבס חיפשה דרך לעקוף את החלוקה הגסה בין ריצוף בחללים המשותפים לפרקט בחדרי השינה. היא ביקשה לחבר בצורה הרמונית יותר בין אזור הסלון והמטבח, שרוצף באבן טבעית, לאזור הפרטי.

פריטי נגרות מוקפדים בסגנון שנות ה-50 נבנו בכל הדירה. החל במטבח, המשך בארון ארוך שנבנה במסדרון ומשמש לאחסון, כספרייה וכפינת עבודה, וכלה בארון מאופק ומרשים לצד פינת האוכל הגדולה. "אהבת הלקוחות לעיצוב שנות ה-50 הייתה בעבורנו מטעמים", אומרת יעקבס. "למדנו את תכנון מרחב המחיה בבתים אמריקאיים מהתקופה, והם מהווים בעבורנו השראה במשרד, הן אדריכלית והן סגנונית".

מבט מדלת הכניסה. חלון מוארך מאפשר קשר עין עם העומדים במטבח (צילום: עמית גרון)

הנכנס לדירה פוגש את גב המטבח, שמשלב עץ, לבן ושחור, "ברוח ציוריו של מונדריאן", כדברי האדריכלים. צוהר מוארך בין הארונות התחתונים והעליונים מאפשר קשר עין בין הנכנסים למי שנמצא במטבח. הארונות הורכבו על קונסטרוקציית ברזל שחורה ועשויים מעץ אלון טבעי, עם דלתות זכוכית ודלתות פורמייקה בגוונים של צהוב-חרדל וסגול. משטח העבודה עמוק מהרגיל – 75 ס"מ, שמגדילים את שטח האחסון בארונות העליונים ואת מרחב העבודה. על הקיר מולם ניצבים ארונות גבוהים, שבתוכם שולבו המקרר והתנור.

ארון קליל מעץ ודלתות זכוכית מפריד בין המטבח לפינת האוכל הרשמית יותר (צילום: עמית גרון)

בין המטבח למרפסת מוקם שולחן אוכל שחור באורך שלושה מטרים, מוקף כסאות אימס אפורים מבית "ויטרה". גם המנורה שמעל השולחן היא אייקון עיצובי מוכר משנות ה-50: "ph5", בעיצוב האדריכל הדני פול הנינגסן. בין פינת האוכל למטבח מפריד ארון ישר קווים עם דלתות זכוכית, שבאמצעו פתח נוח לגישה למכונת הקפה ובר המים.

בסלון שמול פינת האוכל, מעברו השני של שביל הפרקט, חופה הקיר המרכזי בטפט בגוון בז'. מול ספה בהירה הוצבו שולחן וינטג' משוק הפשפשים וכורסת אימס שחורה. על הקיר נתלו יצירות של אמנים ישראלים ולצד חלון הזכוכית הגדול של המרפסת עומד פסל שחור של הפסל האמריקאי-גרמני פיטר בויגר.

צדו הפתוח של המטבח פונה לכיוון פינת המשפחה, ובתווך הוצב שולחן אוכל אינטימי יותר, שמאפשר לסועדים להיות חלק מההתרחשות בפינת המשפחה. מדף ברזל שחור מקשר בין ארונות המטבח לשידת טלוויזיה ארוכה, שנבנתה גם היא מעץ אלון, וגם בה שובצה דלת פורמייקה חרדלית. פסי אוורור מקררים את מערכות המדיה שבתוך השידה. במרכז ספה רכה בגוון טבעי שעיצב אנטוניו צ'יטריו ל''ויטרה''. יעקבס התאהבה במראה המודרני הנקי של הספה, ובעיקר במדף השחור שמחובר לחלקה האחורי.

שידת טלוויזיה כהמשך לארונות המטבח (צילום: עמית גרון)

דלתות הזזה מפרידות בין פינת המשפחה לחדר האורחים, שבו בולטת כורסת ''סושי'' תכולה ועגולת קווים מבית ''מורוסו''. ביומיום מוסטות הדלתות לתוך כיס, לטובת חלל גדול ונוח. מחדר האורחים יש כניסה ישירה לחדר רחצה, שמשמש גם כחדר שירות וכביסה (ושאליו יש כניסה נוספת – מחדר השינה של בעלי הבית, שבצדו השני).

במסדרון שמוביל אל חדר השינה של בעלי הבית נבנו ספרייה וארון בלבן ועץ ובאורך 12 מטרים, שמשמשים גם כמסתור למערכות הדירה. מול פינת המשפחה שובץ כחלק מהספרייה שולחן עבודה צר וארוך, עשוי עץ אלון שעליו הונח משטח זכוכית בצהוב-חרדל. יריעת ברזל בצבע הקיר מחפה את הקיר מעל השולחן, כך שאפשר להצמיד אליה תמונות ופתקים בעזרת מגנטים.

חדר שינה בצבעים חמים ורכים (צילום: עמית גרון)

חדר השינה של בני הזוג מרוהט בפריטים שאספו במשך השנים. מעל המיטה נתלו יצירות אמנות אהובות, והרצפה עשויה מפרקט עץ אלון מיושן, שנמשך מאזור השינה לאזור כיור הרחצה, ללא חציצה. משני צדי הכיור מפרידות דלתות זכוכית בין החדר לשירותים ולמקלחון.

כיור הרחצה פתוח לחלל חדר השינה. דלתות זכוכית מפרידות בינו לבין השירותים והמקלחון (צילום: עמית גרון)

• צוות תכנון: אושרי יניב, תמר יעקבס, נמרוד רגב, ''יעקבס.יניב אדריכלים".
• מפקח בנייה: איל שריג.
• נגרות: איל כנרתי.
• ריצוף וכלים סניטריים: "מודי".
• תאורה: "יאיר דורם".
• זיגוג: "בר אור מראות".
• וילונות: "אורגון".
• טפטים: "קריסטין".
• רהיטים: "הביטאט", "טולמנ'ס", "וינטאג'" שוק הפשפשים.
• הרקדנית בצילומים: שני ליכט.
  

• הדירה מופיעה בספר של שרון היבש, "דירה ישראלית", שמראה 31 דירות שתוכננו ועוצבו בטווח רחב של תקציבים – גבוה, בינוני ונמוך. עוד דירה מתוך הספר תוכלו לראות כאן.