הדפסה
לכתבה באתר
אריחי הבטון המאוירים הומצאו באירופה ב-1850, ויוצרו על בסיס צמנט פורטלנד, חומר שידוע בעמידותו ובאיכותו. לא ברור מי המציא אותם: מעריכים שהגרמנים פיתחו את הטכנולוגיה והצרפתים הפיצו אותה בקולוניות שלהם ברחבי העולם. על רוב המרצפות אוירו סממנים נוצריים כמו צלב, שושן צחור שמסמל את בתוליה של מריה הקדושה ופלר דה ליס (סמל בית המלוכה הצרפתי).
הטכנולוגיה הגיעה לארץ ישראל בזכות הטמפלרים, בסביבות 1868. האחים הבנאים ביילהרץ הקימו במושבה הגרמנית בחיפה בית חרושת למוצרי בטון טרומיים ולמרצפות מצוירות; מפעל שני הוקם על ידי משפחת וילנד באזור התעשייה של השכונה הטמפלרית ואלהלה (או וילהלה) בתל אביב (היום מתחם התחנה), שאיכלסה את הדור השני של המתיישבים הגרמנים. בעקבותיהם פתחו גם בני משפחת שלוש, מחלוצי תעשיית הבנייה בתל אביב הקטנה, מפעל לייצור אריחים מעוטרים, שלימים התפתח למפעל בטון טרומי.
פיסות החמד הרבועות, ששטחן 20 על 20 סנטימטרים, הפכו לנקודת מפגש מרתקת בין מזרח ומערב בבתים ובדירות שנבנו בפלשתינה – סמל של עיצוב מקומי מקורי. ואמנם, עד היום אפשר לראות בבניינים שנבנו בתקופה ההיא, בעיקר בדרום ובמרכז תל אביב, את אריחי הבטון שיוצרו אז: בבניינים, בדירות, בחדרי מדרגות ובמבני ציבור.
ההתלהבות המדבקת הביאה לכך שבאמצע שנות ה-20 של המאה הקודמת נספרו באזור המרכז כמעט 70 יצרנים של אריחי בטון מעוטרים. עשרות שנים הם החזיקו בבכורה, עד שהודחו בידי הגרניט-פורצלן. המוצר הסינתטי החדש הוזיל את עלויות הבנייה, והתגלה כפתרון פרקטי ועמיד לא פחות.
>> עוד תמונות נפלאות של אריחים מעוטרים בבתים הישנים של תל אביב הקטנה - כאן
בשנים האחרונות חוזרים האריחים המעוטרים לקדמת הבמה. עדיין לא מדובר באימוץ גורף של האופנה ההיא בכל הבית, אלא בנגיעות של צבע וסגנון. מה שהתחיל ב"שטיחונים דקורטיביים" מרוצפים במבואות כניסה, בחדרי רחצה או במטבחים, משתלט עכשיו על חדרים שלמים. מה הסיבה לקאמבק? גל נוסטלגיה ותהליך שימור המבנים הישנים (בעיקר בתל אביב), שחושף את פלאות העבר ומעורר געגוע.
בקולקציות החדשות נראים מגוון עיטורים בשילובים שונים של צבעים, שיוצרים דפוס גרפי במחזוריות קבועה. לדעתה של מעצבת הפנים אירה שריג המגמה היא ערבוב בין ישן לחדש, כדי להעניק לבית תחושת וינטג' נעימה. "משהו באריחים מעוטרים מעורר בנו תחושה של דבר מוכר", היא אומרת. "הם מסייעים לעצב חלל רגוע ועונים על הרצון להתרפק על העבר. זהו חומר טבעי ש'מחמם' את הבית, קצת כמו מה שעושה עץ בבית שעוצב על טהרת הלבן. העובדה שמדובר בחומר לא מושלם היא חלק מהיופי שלו, וכשהוא מתיישן הוא נראה טוב. אני משלבת אותם בעיקר בחדרי רחצה".
>> אריחים, פרקט או פורצלן? מדריך לריצוף הבית
גם מעצבת הפנים מיכל וייסמן מציעה לשלב אריחים מעוטרים ברצפה של חדר, כ"שטיחון". "אני אוהבת להשתמש באריחי בטון בתוך המקלחון בחללי אמבטיה קטנים, כדי לייצר אשליה של עומק וגודל רצפה", היא אומרת.
ואכן, בינתיים נראה שהשימוש באריחים מעוטרים נפוץ כאן בעיקר בחדרי רחצה ושירותים. שם אפשר להתפרע, בלי להתחייב יותר מדי. באירופה, למשל, הולכים עם הטרנד רחוק וגדול יותר: מגזיני העיצוב מלאים תמונות של בתים שמרוצפים בדוגמאות יפהפיות, גם בחללים הגדולים והמרכזיים.
כללי בסיס
טיפ: שריג מזכירה שכאשר מרצפים רק חלק מסוים בחדר – ולא את כולו - לא כדאי להסתיר את האריחים בשטיח אמבטיה (כאשר מדובר בחדר הרחצה) וברהיטים כמו ארון, מיטה ושידה (כאשר מדובר בחדרי מגורים ושינה), אחרת המסגרת היפה של המקטע המרוצף לא תהיה גלויה לעין.
צבעוניות: מאחר שהתרומה העיצובית היא דומיננטית, ולא מחליפים ריצוף אלא לעתים נדירות, מומלץ לבחור בגוון שישתלב בסקאלת הצבעים של הבית.
פרקטיות: שריג מדגישה כי לא מדובר בחומר פרקטי. "אחת לשנה צריך לצפות בשכבת סילר. מי שאוהב מראה נקי ומלוקק לא יסתדר עם אריחי בטון. חלק מיופיים הוא העובדה שהם מתיישנים".
סוגי אריחים בחנויות
לנוכח האופנה המתחזקת, אפשר למצוא מבחר גדול של אריחי בטון מעוטרים ברשתות הגדולות, כמו "נגב קרמיקה", "ויה ארקדיה" ו"זהבי עצמון", אצל יצרנים ויבואנים קטנים כמו "גלוסקא", "כורש בית לעיצוב", "אריחי נגה", "אריחי איילה", "רוחמה שרון" ו"וילה מרוק", וגם אצל אומנים עצמאיים כמו יעל גולדשמיט ומיכל כץ. חלק מהדוגמאות מזכירות אומנות מרוקאית עתיקה, טרנד אחר הוא אריחים שמעוצבים בצורות גיאומטריות עכשוויות.
"טורקיז בית יצחק" ואחרים מציעים אריחים מעוטרים בסגנון נוסטלגי ואתני - רק שהם עשויים מקרמיקה, ויצרנים כמו "סטודיו ורדי" יכולים להדפיס כל מה שתרצו על אריחי קרמיקה – מה שמאפשר בחירה אישית והתאמה של מידות, צורות וצבעים. שאול ורדי, הבעלים של הסטודיו, מאמין בפרקטיות של אריחי הקרמיקה המאוירים שהוא מייצר: אפס ספיגה, ועמידות בתנאי מזג האוויר. "כשרוצים לייצר באופן תעשייתי, ציור ביד אינו הפתרון. אנחנו יכולים להדפיס כל שבלונה שיתנו לנו", הוא אומר. ב"ויה ארקדיה" ניתן למצוא בין היתר אריחי בטון מאוירים בעבודת יד, שמיועדים לחיפוי קירות אך לא עמידים כמרצפות.
יש גם פתרון נוח וזול יחסית למי שחפץ במראה הנוסטלגי אך לא מתכוון להחליף את הריצוף בבית, או מי ששוכר דירה ובכל זאת מעוניין בתוספת מעוטרת: בשנים האחרונות נכנסו לענף שטיחי לינוליאום, שמחקים את אריחי הבטון. אהבה לעיטורים ולצורות גיאומטריות הובילה את מאיה קוניבסקי, הבעלים של סטודיו "יש מאין" בקיבוץ חוקוק, לעצב שטיחי ויניל מודפסים. "בהתחלה ייצרתי מדבקות מעוטרות לאריחים בודדים", היא מספרת. "אחר כך חיפשתי יריעה שתיצור אשליה של בלטות". מבחר גדול של דוגמאות וצבעים אפשר למצוא גם אצל "טיבה דיזיין". שטיחוני הויניל עולים 250-350 שקלים למ''ר. גם מרצפות בטון מאוירות אפשר למצוא במחירים האלה (הזולות שבהן), אך להן צריך להוסיף, כמובן, את עלויות העבודה.
עוד טרנדים בעיצוב הבית:
>> הוא נועז, דרמטי ומבליט את הצבעים סביבו: איך מעצבים בשחור?
>> ואילו פריטים חדשים ומעניינים אפשר למצוא עכשיו בחנויות העיצוב?
