הדפסה
לכתבה באתר
לאחרונה זיהיתי אצלי התמכרות מזן חדש: צפייה בסרטוני "איך עשו את זה" של פריטים יוצאי דופן, שנוצרו בעבודת יד (handmade). אני מוצאת את עצמי מהופנטת מסרטון אחד אחר השני - סרטים קצרים שחושפים את תהליך היצירה ומספרים את סיפורם האישי של היוצרים, מעין מופע קסמים שבסופו הקוסם מגלה לי את סוד הקסם. אמנם אני לא רצה מייד לאחר מכן ומיישמת, אך עצם הידיעה שאני יכולה (אולי) מאוד מרגיעה אותי. זו הסיבה לכך שאני בעד מוצרים שנעשו ביד: בהכנתם יש התרסה נגד הייצור ההמוני והחזרת אפשרויות הייצור לפרט.
על פניו, כל אחד מאיתנו (אם יילך אחר לבו וכישוריו), יכול להכין זוג נעליים שמתאימות למבנה האורטופדי שלו, כובע נדיר לכבוד הפגישה עם המלכה, או כיסא שטרם נראה כמותו. בזהירות אומר שכל אחד מאיתנו יכול גם לתקן בעצמו מוצרים טכנולוגיים שהתקלקלו (אייפוד, למשל: תיכף תראו). כך נוכל לשחרר את עצמנו מהתלות בתאגידי המותגים הגדולים, לקחת חפצים משומשים ולנצל את החומר לטובת תכלית חדשה, לייצר רק מה שבאמת צריך (ולחסוך הרבה אנרגיה של ייצור והטמנה).
יחד עם זאת, ללא קשר לשמירה על הסביבה, יש בי משיכה טבעית לפריטים שנעשו ביד. הם נדירים ונושאים עימם ערך רגשי שאף מוצר שנעשה על פס ייצור לא יכול להתחרות בו. לא פעם תשמעו מעצב אומר שהסקיצה הראשונה של המוצר שיצר, זו שעשה במו ידיו, היא הטובה ביותר ובלתי ניתנת לשיחזור. הנה כמה תמונות וסרטונים של פריטים מיוחדים שנעשו בידי אנשים יצירתיים:
חפצים בסגנון נוסטלגי, תפורים מבד (וטלוויזיה מקרטון)
הידיים של: אמנון ליפקין
סוד הקסם: עוד כחייל היה אמנון ליפקין מסתובב כשבכיסיו האחוריים כמה חוטים ומחט. אחר כך למד מדעים ועבד בחברת הייטק. רק לאחר שחזר מנסיעה ארוכה בדרום אמריקה התיישב על מכונת התפירה: את העבודות שלו תוכלו לפגוש בשוק של נחלת בנימין, ולאחרונה החל לתפור גם תמונות של נופיה האורבאניים של תל אביב (דוגמה בסרטון). עוד על עבודתו אפשר לקרוא כאן.
מכונת כתיבה ישנה, שמוחדשה למקלדת היפסטרית
הידיים של: Jack Zylkin
סוד הקסם: פעם הייתה לי בבית מכונת כתיבה ישנה, שהייתה של אמא שלי. כשאבא שלה קנה לה אותה, זה נחשב אז לפחות כמו ה-איירבוק שאף אחד עדיין לא קנה לי. היא קיבלה את מכונת הכתיבה יחד עם קורס בהקלדה עיוורת - אז כרטיס הכניסה של נשים לעולם העצמאות הכלכלית. על זה הסבא החורג שלי מוכיח אותי: את רואה, האנושות תמיד הולכת לכיוון טוב יותר. תראי איפה היו הנשים לפני מאה שנים. צודק! לכן כל כך הוקסמתי מהמקלדות של ג'ק זילקין: הן מחברות מאה שנים של טכנולוגיה ויוצרות מוצר היברידי שמשקף את רוח התקופה, ממש כמו הגדרת המקצוע של ג'ק: האקר/מהנדס/מעצב.
נברשת שעשויה משרשראות אופניים
הידיים של: Carolina Fontoura Alzaga
סוד הקסם: ההתייחסות של היוצרת הזו לפסולת ההולכת ונערמת על הכדור מרגשת. היא בוחרת בעיצוב כדרך לבטא את קולה הייחודי ואת דעתה בנושא הסביבתי. לזוגות אופניים משומשים ומקולקלים שנזרקו אנו קוראים פסולת, אך למעשה הם יכולים לקבל תכלית חדשה, ובכך ניצלים, סמנטית ופיזית, מגורלם המתבקש. קרולינה פונטורה אלזגה מרוממת אותם מאשפתות למעמד הנכבד של נברשת. ריספקט.
בסרט הקודם שלה אפשר לראות איך הכל התחיל.
עוד על מחדוש של אופניים ישנים, הפעם בידי האמנית נירית לבב, תוכלו לקרוא כאן.
בובות בד
הידיים של: Mimi Kirchner
סוד הקסם: עוד בילדותה הייתה למימי קירשנר משיכה לעולמן הנאיבי של הבובות. אמה הייתה אשה מוקפדת ואלגנטית, חובבת ווג ומרימקו. הבת בחרה ללמוד אמנות. אחרי 20 שנה כקרמיקאית, שבהן גם אספה ושמרה חומרים רבים, מצאה את הסבלנות לשבת והפוך את החוויות והבדים שצברה לבובות בד שובות לב.
נעלי מותג מקרטון
הידיים של: Mike Leavitt
סוד הקסם: מאוד התחברתי לטקסט הפתיחה באתר של מייק לויט: הוא מאמין שבעולם של עודף דימויים ואפשרויות, מה שחשוב הוא להתחבר לבטן: "trust your gut". את הלימודים שלו ב"פראט" (ברוקלין) עזב לפני שסיים, אך עבודות הפופ-ארט שלו מתפרסמות במגזינים ובתערוכות ברחבי העולם. דגמי הנעליים הממותגות שבתמונות למעלה עשויים מקרטונים שאותם מצא ברחוב. השילוב בין הדימוי הכל כך מסחרי ויומיומי לבין מלאכת היד הסיזיפית יוצר דימויים על הגבול שבין אמנות לעיצוב. אם תרצו, את הפריסה של הנעליים ניתן לרכוש כאן.
סושי ודונאטס שעשויים מלבד
הידיים של: Kerri Wessel
סוד הקסם: הטכניקה של קרי וסל נקראת ליבוד מחטי, ועבודותיה מוצגות בגלריות ברחבי ניו-אינגלנד. העבודות כולן נעשו במספריים ומחט בלבד, ללא דבק. הירידה לפרטים והווירטואוזיות של הטיפול בחומר מולידים פריטים חמימים למראה, שקל להיקשר אליהם.
אין סרט אבל יש ספר!
שידות שהיו פעם יציקות ברזל
הידיים של: קבוצת מעצבים צרפתים צעירים בשם Fontegrise
סוד הקסם: חבורת המעצבים הצעירה "פשטה" על מפעל נטוש ומוזנח, שבשנות פעילותו ייצר יציקות ברזל לתעשייה (ולפי האגדה, גם לאוניות מיתולוגיות כמו ה"קווין מרי"). לכן יש לפריטים האלה מטען (אנרגיה, אם תרצו) שלא נמצא במוצר חדש, ומביני עניין מעריכים ומחפשים אותם. האפשרות להגיע למקום ישן ומוזנח ולהפוך את הזבל לזהב העלתה בי הרהור אפוקליפטי: ביום שאחרי, המשאב שעליו יריבו בני האדם יהיה הפסולת, והחזקים שישרדו הם אלו שישכילו למצוא את הפסולת השווה ביותר, ויהיו מספיק מוכשרים כדי להכין ממנה את המוצרים הנדרשים ביותר.
כסאות שנמצאו ברחוב ותוקנו
הידיים של: Paulo Goldstein
סוד הקסם: פאולו גולדשטיין מעיד על עצמו שתמיד המציא ותיקן דברים. בקיץ 2012 סיים בהצטיינות את לימודיו ב-Central Saint Martin, שם התמקד בנושאים כמו אומנויות, עיצוב ביקורתי ועיצוב איטי, שבהם הוא מתעסק עד היום.
פרויקט אחר של גולדשטין, שמשך אותי מלכתחילה לעבודתו, הוא תיקון אייפוד שקנה בחמש לירות שטרלינג ב-ebay. הכיסוי שלו היה שבור, כנראה בגלל שבעליו הקודמים לא ידע איך לפתוח אותו. הכיסוי אבד ופאולו החליט להחליפו בעצם של פרה (שליקט מהצלחת בסוף ארוחה). התוצאה מדגישה את הפער בין המכשיר הטכנולוגי לאלמנט טבעי, ראשוני, והשניים חיים יחד בנחת ושלווה, בזכות עבודת היד של גולדשטין.
נעליים בתפירה אישית
הידיים של: Vladimir Grigoryev
סוד הקסם: ולדימיר גריגורייב חלם להיות סקייטבורדר מקצועי, אך מכיוון שידע שהוא לא טוב מספיק הלך על החלום השני שלו - עיצוב נעליים. לאחר שסטארט-אפ שלו לא צלח, הוא החליט בפעם הראשונה בחייו לסיים תהליך - לעצב בעצמו נעליים. מבחינתו עבודת יד היא החופש המושלם, כי היא מאפשרת לכל אחד להפוך רעיון למעשה. ערכים של חופש ובחירה מלווים את המותג שלו לכל אורך הדרך: חשוב לו שהייצור ייעשה בידיים מקומיות (רוסיה) ולא בסין, חשוב לו שהאנשים שעובדים איתו יביאו לידי ביטוי את כישרונם, וחשוב לו שלקוחותיו יוכלו לממש את חלומות הנעליים שלהם. גם באתר הבית שלו אפשר לבחור את הפרטים של זוג הנעליים המבוקש. מוזמנים לנסות כאן.
נגרים אומנים במותג יוקרה
הידיים של: בעלי המלאכה של מותג הרהיטים האיטלקי Modenese Gastone
סוד הקסם: ממותגים באת ואל מותגים תשוב: Modenese Gastone היא חברה איטלקית לרהיטים אלגנטיים. כמו בהרבה מותגים איטלקיים יוקרתיים, גם כאן מדובר בחברה משפחתית, שהייתה ידועה באומנות הנגרות שלה עוד בתחילת המאה ה-19. אמנם לא הצלחתי לברר כמה עולה שידה של המותג, אבל אני מניחה שברגע שאקבל הצעת מחיר אעדיף להשתמש בסכום כדי לנסוע לחופשה רומנטית במאלדיביים. לטובת השידה אגיד שהיחס וההערכה לאומני החברה מזכירים את אלה ששמורים למנתחי מוח.
אסיים בתיק קלאצ' של המותג Stitch bags, שהתמזל מזלי להרגיש אותו בידיים לפני כמה ימים. מאחורי עבודת היד הנדירה הזו עומד המעצב ניר נהרי. אני חושדת שזה מסוג התיקים שמחזיקים בחיי נצח, עם כל הקסם של עבודת יד. כפי שכתב David Pye בספרו ''The Nature and Art of Workmanship'':
“Good material is a myth. Only worked material has quality, and pieces of worked material are made to show their quality by men, or put together so that together they show a quality that singly they had not.”
