האטבים הסולאריים שהפכו ללהיט ויראלי

השבוע האחרון של 2013 היה טוב לעיצוב הישראלי הצעיר, אם לשפוט לפי החשיפה באתר העיצוב הבינלאומי "דיזיינבום". ב-29 בדצמבר הכירו חובבי העיצוב את המנגל הנייד של רועי מגדסי, סטודנט שנה ד' בבצלאל; יומיים אחר כך הציג הבלוג רב התפוצה את גופי התאורה הסרוגים של עודד ספיר ואריאל צוקרמן; ובפרויקט סיכום השנה שלו אפשר היה למצוא בעשירייה הנבחרת בקטגוריית "המעצבים-שהעבודות-ששלחו-נבחרו-לעלות-לאתר" שלוש (!) עבודות של ישראלים צעירים: ''I Used To Be a Washing Machine'' – סדרת המושבים שעיצבה טוני גרגוריאן מחלקי מכונת הכביסה הישנה שלה במסגרת פרויקט גמר בבצלאל; "Side by Side" - ידית הולכה לכיסא גלגלים, המאפשרת למוביל הכיסא לצעוד לצד היושב בו ולא מאחוריו - פרויקט הגמר של תמי קלינסקי במכון הטכנולוגי חולון; ו-"LIGHTLY", הפרויקט הטרי של עידן נויברג וגל בולקא, שמכה גלים ברשת.

בולקא ונויברג הם סטודנטים שנה ד' בבצלאל. הם חברו לקראת סוף שנה א', כשגילו שהם משלימים זה את זה. "אני הגעתי מצד טכני מאוד חזק", מספר נויברג, "וגל, שהתחנך בישיבה, הגיע מעולם דימויים מאוד חזק". החיבור היה מיידי – אישית ומקצועית.

אחד הקורסים היה "כולל מע"מ" בהנחייתו של עודד פרידלנד, האיש מאחורי "מונקי ביזנס", המותג שמייצר ומשווק שוברי קופות עיצוביים לבית. בין הידועים בהם אפשר להזכיר את "מוריס", החמור החינני שמאחסן פתקאות ממו (עיצוב: יעקב קאופמן), או "סאני סייד", מסגרת סיליקון שמאפשרת לבשל ביצת עין בצורת ענן שבקצהו זורחת השמש (עיצוב: אביחי שורין).

בקורס למדו הסטודנטים על תהליך ייצורו של מוצר והפיכתו לחפץ נחשק, משלב הרעיון הראשוני ועד למכירתו. את הידע התיאורטי הם הוזמנו לבחון בעולם האמיתי, אם כי בתנאי חממה: לקראת סוף הקורס הם מייצרים מוצר לפי בחירתם, ומעמידים אותו למכירה באירוע שהפך למסורת בבצלאל. מדי שנה, בהפסקת הצהריים של יום הלימודים הראשון של הסמסטר השני, מתמלאת רחבת הכניסה של האקדמיה הירושלמית בשולחנות עמוסי מוצרים קורצים, ותוך דקות קשה עד בלתי אפשרי להשתחל לרחבה ההומה.  

בכל התרגילים בקורס, אומרים בולקא ונויברג, "בחרנו להתמקד במוצרי יומיום שהשדה שלהם רווי למדי מצד אחד, ומצד שני היה לנו משהו להגיד עליהם. מחזיק מפתחות, סט כוסות, אביזר לשקע חשמל". למרות ניסיונם המועט, הם לא נרתעים לשגר רעיונות אל העולם הגדול, גם אם מדובר בתרגיל מהיר באקדמיה: מסחטת פרי הדר (יריעת ברזל מצופה כרום, שחתכו בלייזר ויצרו ממנה קונסטרוקציה תלת-ממדית חזקה) הם הציעו ל"אלסי" האיטלקית, ומחכים לתגובתה.

כשצץ במוחם הרעיון לאטבי כביסה מאירים, הם בחנו את ההיתכנות הטכנולוגית ומצאו שהיא קיימת: תאים סולאריים קטנים יכולים להפיק מספיק אנרגיה לתאורת לד, וניתן לשלב באטב חיישן שישמש כמפסק. הוא "ידליק" את האטב עם רדת הלילה ויכבה אותו עם זריחת השמש. הייצור ייעשה בהזרקת פלסטיק.

מבנה האטב הסולארי (צילום: עידן נויברג וגל בולקא)

כשהגיעו עם הפרויקט לכיתה, גילו נויברג ובולקא שחבריהם שותפים להתלהבותם. נרגשים מהתגובות החליטו לבחון כמה רחוק הם יכולים ללכת עם הרעיון. בתום השיעור מיהרו לשאול מצלמה, ועוד באותו ערב צילמו את האטב ועבדו על ההדמיות המציגות את פעולתו. עכשיו כבר היה לו שם - LIGHTLY - ובשעות הקטנות של הלילה שלחו את החומרים ל"דיזיינבום". זו לא הפעם הראשונה שפנו לאתר, אבל מעולם לא קיבלו תשובה חיובית.

עוד עבודות מרתקות של סטודנטים לעיצוב:

>> דפנה אייזנברג יצרה את האטלס של האינטרנט

>> ומה חשבו בלוגרים בינלאומיים מובילים על העיצוב הישראלי?