הדפסה
לכתבה באתר
לפני כארבעה חודשים דגדג לרונית יודקביץ' הרצון לעשות שינוי חיצוני קל. היא התקשרה להתייעץ עם ידיד ותיק, מעצב השיער ז'אן כהן, והוא הזמין אותה לביתו, הושיב אותה על כיסא ותוך כדי שיחה, גזר את שיערה בהפתעה. "פתאום אני מגלה שאני עם קצוץ", נזכרת יודקביץ' במהלך שיחתנו, המתקיימת במטבח ביתה שבשכונת תל ברוך צפון בתל אביב. "הייתי מופתעת מאוד, אבל זרמתי. ז'אן אמר לי להסתובב עם זה כמה ימים ואז לחזור אליו לצבוע לבלונד פלטינה, ומאז אני בלונדינית".
אם יש משהו שהחזיר השנה את יודקביץ' לכותרות, היה זה הבלונד הקצוץ. אחרי צעירות כמו מיילי סיירוס ונטלי דדון שהנהיגו את טרנד השיער הקצר והמולבן, הגיעה יודקביץ' עם היופי האניגמטי שלה ומשכה אליה את כל תשומת הלב התקשורתית. "אני מאמינה שדוגמניות ושחקניות חייבות שינוי מדי פעם", היא מסבירה. "זה משאיר אותי דינמית, ואני מודה שזה גם מייצר עניין".
עוד סודות מחדר הארונות
בגיל 48, יודקביץ' נראית נפלא מתמיד. היא משמשת זו העונה השנייה כפרנזטורית לחברת האופנה הגרה ומצטלמת לסרט חדש בו תגלם אישה דתייה. בימים אלו היא מופיעה בסרט הישראלי "שש פעמים", המוקרן בבתי הקולנוע, ובקרוב צפוי לצאת לאקרנים סרט נוסף בהשתתפותה, "מקום בגן עדן" של הבמאי יוסי מדמוני. בנוסף, היא מציירת מדי יום במרתף ביתה, לאחר שלפני כשנתיים סגרה את הסטודיו שלה בשוק הפשפשים ביפו. "אז מה אם אני בלונדינית", היא אומרת בחיוך. "אני מרגישה שאני מייצגת היום נשים קרייריסטיות, שצריכות לג'נגל בין קריירה, אמהות וזוגיות. הייתי רוצה לעשות יותר, אבל חשוב לי להיות עם הילדים והמשפחה. זה לא בית של בייביסיטרים".
"זה אולי ישמע קלישאה", היא מזהירה, "אבל נשים היום מכילות הרבה יותר מגברים. אנחנו עובדות, יולדות, מגדלות... ושמע, אני בת 48, כן? גם לי יש גלי חום ואני מרגישה את השינויים שהגוף שלי עובר. אני משתדלת לראות תמיד את חצי הכוס המלאה ואני שמחה עם הגיל שלי. יש לי היום הרבה תובנות שצברתי מהחיים ומהדרך שעברתי".
לפני עשור עברה להתגורר בתל ברוך צפון יחד עם בן זוגה, איש ההיי-טק יאיר ברזילי, ושלושת בניה: שי בן ה-17 ורוי בן ה-16 מבן זוגה לשעבר, הברזילאי פרננדו, ועדי בן ה-6 מהזוגיות עם ברזילי. זהו בית פרטי, עם בריכה קטנה בחצר, גינה קסומה הנראית כמו קרחת יער ושלוש קומות המעוצבות בסגנון כפרי וחמים. את פנים הבית עיצב אדריכל, אך יודקביץ' עצמה אחראית למה שהיא קוראת "הלבשת הבית". "הסגנון של הבית אקלקטי", היא מסבירה. "אני אוהבת קצת סגנון כפרי, קצת היי-טק, וכל פעם אני מוסיפה או משנה משהו אחר. אני מאוד אוהבת את איקאה ואני יודעת לשלב בין דברים משם לחפצים שאני אוספת עם השנים".
כיצד היית מגדירה את סגנון הלבוש שלך?
"לרוב סולידי, ובעיקר שחור, כי הוא תמיד נראה טוב ואי אפשר לטעות איתו. אני מאוד אוהבת לעשות שילובים של זול ויקר. מותגים לא מדברים אליי, ואני אוהבת לקנות טוב. מדי מספר חודשים אני מסדרת את הארון ומעבירה הלאה פריטים שאני לא לובשת".
השילובים האלה שאת אוהבת לעשות מזכירים גם את סגנון העיצוב של הבית.
"אני מאמינה שהחיבור בין שני הדברים נמצא דווקא בנוחות. אני מאוד אוהבת שנוח לי, גם בבגדים שלי וגם בבית שלי. לילדים יש המון חברים שבאים כל יום, ולכן הבית הוא דינמי. מבשלים פה מדי יום, משחקים, רצים. אתה עכשיו לא רואה, אבל כשהילד הצעיר בבית, כל הצעצועים מפוזרים בסלון. לכן גם מצאתי דרכים יצירתיות לסדר אותם, בתוך סלי נצרים גדולים ודקורטיביים. זה, בעיניי, הסוד הגדול בעיצוב".
היכן את רוכשת בגדים?
"מאז שאני פרזנטורית של הגרה, אני נוסעת פעם בחודש ולוקחת לעצמי משם את מה שמתאים לסגנון שלי. בנוסף, אני קונה המון בזארה. אני מאמינה שאת העניין בהופעה יוצרים הפרטים הקטנים, אם זה התיק הנכון, התכשיטים או הנעליים".
עד כמה הלבוש שלך משדר את מצב הרוח שלך?
"מצב הרוח שלי לא משפיע על הלבוש. אולי כי אני אדם שלא נותן למסכות שלו ליפול אף פעם. העניינים האישיים שלי נשארים רק איתי. אם אני הולכת לאירוע ואין לי מצב רוח, אני אהיה סוערת מבפנים, אבל כלפי חוץ לא תיראה דבר. אני מאמינה שבגדים הם סוג של תחפושת וגם אני, כמו כולם, אדם שמתחפש".
אז מה למדנו על רונית יודקביץ' מהפריטים ששלפנו מארונה?
זוג עגילי זהב שקיבלה במתנה מסבתה. "קיבלתי את העגילים האלה במתנה מסבתי צילה ז"ל בערוב ימיה. היא היתה אישה מאוד קשה וכשהיא נתנה לי אותם מאוד הופתעתי. היא תמיד ביקרה אותי, בעיקר בתקופה שהייתי דוגמנית. היא התלוננה שאני רזה מדי. מאז אני עונדת אותם באירועים מיוחדים, כמו טקס פרסי אופיר בשנת 2006, בו הייתי מועמדת לפרס השחקנית הטובה על משחקי בסרט 'אדמה משוגעת'".
בגד גוף בצבע פודרה, לה פרלה. "אני מאמינה שכל אישה זקוקה ללנז'רי טוב בארון. הפריט הזה מצוין מתחת לכל בגד אצלי. הוא גם מכניס את הבטן, וטוב ללילות סוערים עם בן הזוג".
תיק יד בדוגמת משבצות, ברברי. "לפני שלוש שנים נסעתי בפעם הראשונה בחיי לטיול עם חברות בלונדון. בלי ילדים ובלי בן זוג. הרגשתי חופשייה. כשהגענו לבונד סטריט, החנות הראשונה שנתקלתי בה היתה של ברברי, וזה הברברי הראשון וכנראה אחרון שיש לי. אני לא רוכשת מותגים, וזה הפריט הממותג היחיד שאני מחזיקה. אני לא מהנשים שמסתובבות בכיכר המדינה ועושות שופינג. הביקורות על התיק מעורבות: יש כאלה שמחמיאים לי עליו, אבל פעם הגעתי איתו לאירוע מתוקשר וכתבו שהוא מעניק לי מראה מאוד זקן".
קרדיגן סרוג בצבע אבן, Sem Per Lei. "מזכרת מהתקופה שחייתי בברזיל עם פרננדו, בן זוגי לשעבר ואב שני בניי הגדולים. יש אזור בברזיל שמתמחה בסריגה, ושם רכשתי את הקרדיגן הזה. אני שומרת אותו כמעין זיכרון מתוק מהתקופה ההיא".
שרשרת עם תליון ועליו הכיתוב Mama. "כשעדי, בני הצעיר בן ה-6 נולד, קיבלתי את השרשרת הזאת במתנה מבן זוגי יאיר. הוא רכש אותה אצל מעצבת ישראלית בניו יורק שאני לא זוכרת את שמה, והיא תמיד עליי, יום יום".
