הדפסה
לכתבה באתר
קשה לדעת איפה ומתי מתחילים טרנדים להתרקם: אם זה במוחו של מעצב יצירתי, בדירה פרטית של מעצבת מוכשרת, בתחזיות של חברות גדולות או טעות שמצאה חן בעיני האדם הנכון. אבל קל יותר לשים את האצבע על השלב בו טרנד נקלט והופך לרשמי.
אפשר כבר לומר בבטחון: שחור הוא השחור החדש, עכשיו גם בעיצוב פנים.
אם עד לפני שנים מועטות הלבן היה הצבע האהוב והשולט בעיצוב פנים - דירות ובתים לבנים שמשדרים יוקרה, טוהר, מרחבים, אור ו"אני עשיר מכדי שכתמים על הספה ידאיגו אותי" - הרי שעכשיו אם אתם רוצים להראות שאתם בטרנד, צבעו את זה שחור. מטבחים שחורים, משטחים שחורים, קירות שחורים, חדרי שינה שחורים, חדרי שירותים שחורים, מקלחונים שחורים, אסלות שחורות, ברזים שחורים, גופי תאורה שחורים וכן! אפילו פה ושם חדרי ילדים שחורים: העתיד שחור.
ושלא תבינו אותי לא נכון: זה משגע בעיני. בטח הרבה יותר מהלבן, שמעולם לא ממש דיבר אלי. וזה קצת מפתיע, כי אני לא אוהבת שחור כמו רוב הנשים: בארון שלי כמעט לא תמצאו מלבושים שחורים. זה משעמם ורואים על זה שערות של חתולים וכלבים. ולא, אני לא באמת חושבת שזה מרזה.
מאותה סיבה שנשים רוצות ללבוש שחור, אנשים חוששים להשתמש בו בחללים: "זה לא יקטין את הבית?" שואלים לקוחות מודאגים. אני תמיד עונה אותה תשובה: בדירה הכי קטנה שעיצבתי (46 מ"ר) הייתה רצפה שחורה. הלקוחה שלי נדלקה על רצפת שומשום שחורה מקסימה וחששה. "ואם נרצף בלבן, זה יהפוך את הדירה שלך להאנגר של 200 מ"ר?". מה שחשוב בעיצוב הוא תכנון נכון שמאפשר חיים נוחים ותנועה טובה בחלל - ולבחור דברים שעושים לנו את זה. גברת שמש בחרה ברצפה השחורה והדירה שלה הייתה קטנה ומקסימה, עם רצפה מהממת.
כי בעיצוב פנים השחור הוא כמעט ההיפך ממשעמם: הוא נועז, הוא בולט בשטח, הוא דרמטי, הוא מבליט את הצבעים שסביבו (בעיקר צבעים עזים ובהירים כמו צהוב, ורוד, תכלת) והוא גם גברי.
מבחינתי, אי אפשר להגזים בהשפעה שהיתה לפינטרסט על הטעם העולמי. אם בשנים האחרונות מי שנעצו תמונות על לוחות והפיצו את טעמן בכל העולם היו בעיקר נשים נוצריות ממערב אמריקה, שעסקו באפיית עוגיות בריאות, הטלאת שמיכות ואבזור שולחנות אירוח בפריחה מחודשת מדאיגה של איזה פוסט-פמיניזם נשי פרחוני ודביק, הרי עכשיו מגיעה התשובה: במקום בדים - עורות, במקום חוטים - ברזל. במקום אריחים מצויירים - אריחי סאבוויי מבריקים מלבניים, במקום פרחים - דוגמאות גיאומטריות, במקום צבעים - שחור-לבן. בעיקר שחור.
חדר הרחצה ב-47parkavenue.
נכון, הטרנד הגיאומטרי כבר כאן מזמן, ונכון שלא פייר לקטלג פרחים כ"נשיים" ומשולשים כ"גבריים", אבל גם בלי הגדרה ג'נדרית מובהקת: מעולם לא נראו כל כך הרבה אריחים בשחור ולבן בדוגמאות גיאומטריות כמו עכשיו בכל חדרי התצוגה של חנויות הקרמיקה בארץ. יש בשחור הנקי ובצורות הגיאומטריות תשובה ניצחת לפרחים ולמלאכים:
כמו שקורה עם אופנות, זה מתחיל במרחב הציבורי ומחלחל אל הפרטי: מועדונים ומסעדות יודעים כבר שנים לנצל את הדרמה שהשחור יוצר, ועכשיו זה מגיע גם למטבח הפרטי שלנו. אם פעם ברירת המחדל הייתה מטבח לבן, הרי שהיום אין חדר תצוגה של מטבחים שלא יתהדר באיזה מטבח שחור נאה, בין אם בסגנון עתיק בראסרי-סטייל, או מודרני ומינימליסטי.
המטבח המקסים הזה הוא חלק מהמסורת הדנית של חללים בשחור ולבן, שמהם אנחנו מתעלפים כבר הרבה זמן. זה ביתם של מורטן בו ינסן, מהבעלים של חברת העיצוב VIPP, ואשתו המעצבת הגרפית קריסטינה מיי אולסן. הוא כל כך יפה, הנה עוד זווית שלו:
ואולי בכלל רצינו להיות קצת יותר כמו סקנדינביה, עם השחור-לבן הזה?
הצצה לעוד חלק מהדירה של המשפחה הזאת:
בלינק הזה תוכלו לראות איזה יופי אפשר לשחק עם מטבח לבן כשמוסיפים לו קצת שחור, אפילו לא לכולו.
דרך נוחה להיפטר מהפחד משחור, או מצבעים כהים בכלל, היא לנסות עוד טרנד שהתחיל לפני כמה שנים ותפס חזק (חזק מדי, אפשר לומר), של קירות לוח. בגלל שאנחנו נוטים לחשוב עליו כעל "צבע לוח", יותר קל לנו לצבוע בו קיר מאשר אילו אמרנו "ירוק שחור".
תשאלו למה הכל שחור? נכון! יש גם די הרבה אפור כהה. אפור זוכה לעדנה כבר שנים רבות, אבל עכשיו רואים יותר ויותר את הכהים שלו, גם בדלתות של ארונות מטבח, והרבה מאוד בקירות. אפילו בחדרי ילדים (שם השחור-לבן משמש לעיצוב חדרי ילדים נייטרלים לבנים ובנות), אפשר לעשות המון, ועדיין בסטייל ושמחה, עם אפור כהה.
כמה מלים מעשיות על שחור בארצנו, כי צריך גם לחיות עם זה: רצפה שחורה יכולה להיות סיוט, אלא אם מנקים אותה יום-יום – בארץ מאובקת כמו שלנו יראו כל גרגר אבק על רצפה כהה. בחדרי רחצה, המשמעות של אריחים כהים על קירות או רצפה עלולה להיות אבנית בולטת לעין (אפשר להתקין מסנן נגד אבנית על הברז הראשי ולחסוך חומרי ניקוי וכאב ראש). על קירות כהים, גם פחות כהים משחור (כמו הקיר הירוק בבית שלי) רואים כל מכה ושריטה, מפני שגוון הקיר הלבן מתגלה מתחת. המלצתי לקירות כהים ממש היא טפטים: יש חלקים או עם טקסטורות עדינות, שנראים כצבע אבל עמידים יותר למכות וכתמים. בניגוד לדעה הרווחת, על קירות כהים הכתמים בולטים יותר (כתמי שמן של ידיים למשל). גימור מט בולט בגוונים כהים והשמנוניות של הכתמים מעמיקה אותו. אז אפשר לצבוע בצבע שמן מעט מבריק (שימו לב: גוון כהה ומבריק יבליט טקסטורות שאינן חלקות בהשתקפויות שבו) או להדביק טפט.
קשה לי להעריך איך יתפוס השחור את הישראלי או הישראלית הממוצעת, שמקובעים בדעות קדומות (גם נגד אנשים שחורים). כי כיוון פופולרי אחר, שגם הוא, כמו כולם, טרנד, הוא האור. היום כל דירה רוצה להיות "שטופת אור" וכולם רוצים חלונות, כמה שיותר. שחור, מה לעשות, הוא לא הגוון המאיר ביותר בעולם.
אבל אם נפסיק לפחד מכך ששחור יחשיך ויקטין לנו את החלל, ואם נבין ששחור הוא לא תמיד קודר, נוכל להוסיף הרבה תעוזה ואופי לחללים בהם אנחנו גרים. כי אל תשכחו - אור וגודל זה יופי, אבל בסופו של דבר, מה שמייצר אינטימיות בחלל הם קרבה - קנה מידה שמאפשר לנו להרגיש שאנחנו לא "הולכים לאיבוד" בתוך בית או חדר - ולרוב גם גוונים כהים, שמקרבים הכל, גם אותנו.
