תצוגת הדפסה של -- לגור איתו: שני רווקים, אותו תקציב, שתי דירות שונות לגמרי בעיר

לרווקים יצא שם די רע במה שקשור לעיצוב הבית. כשאומרים "דירת רווק" עולה בדמיון דירת סטודנט משודרגת שמתאפיינת בגיבוב של רהיטים, בעיקר אם היא שכורה. זה נראה מובן מאליו שמשפחות משפצות וזוגות מסדרים היטב את הדירות שלהם, אבל שרווק ישכור את שירותיה של מעצבת פנים? מתברר שכן. השבוע בחרנו להציג שתי דירות של רווקים בשנות ה-30 לחייהם, שפנו למעצבת כדי לחולל שינוי משמעותי בבית שלהם.

שתי הדירות נמצאות בצפון תל אביב. האחת עברה שיפוץ כולל בתקציב של 170 אלף שקל (מעט רהיטים חדשים נקנו) והשנייה, שהיא דירה שכורה, שודרגה ב"הום סטיילינג" (ללא שיפוץ) ותכולה חדשה שעלתה כ-200 אלף שקל. כפי שאפשר לראות בתמונות, לכל אחת מהן אופי וצבעוניות שונים לחלוטין.

הכניסה לדירה הקטנה בקומת הקרקע, לא רחוק מהים (צילום: שירי בלום לאודן)

הדירה הראשונה, 40 מ"ר שטחה, נמצאת בקומת הקרקע של בניין בן 60 שנה, לא רחוק מחוף הים. היא הייתה בנויה כמו מבוך (ראו תוכנית למטה): מבואה שממנה נכנסים לשני חדרים, מטבח נפרד, חדר רחצה, שירותים ומרפסת. הדייר חי בה עשר שנים, עד שהחליט שהגיע הזמן להפוך את פניה.

את מעצבת הפנים שירי בלום לאודן הכיר היטב, מאז שעבדו יחד בחברת סטארט-אפ. היא הייתה ראש צוות, והוא תחת פיקוחה. מאז עברו שניהם תהפוכות בחייהם המקצועיים: היא פנתה לעיצוב והוא לבלשנות. כשהגיע זמן השיפוץ, בחר בה. היא מעידה שיש לו טעם משובח, אך הוא לא היה בטוח בכיוון העיצובי הנכון לו. בקשתו הייתה בית מסודר ונעים, עם הרבה מקומות אחסון. הודות להיכרותם ארוכת השנים ידעה בלום לאודן להציע לו אפשרויות שאהב.

כמעט כל הקירות הפנימיים נהרסו (צילום: שירי בלום לאודן)

ראשית תיכננה את הפנים מחדש: היא הפכה בין חדר השינה, שהיה במרכז הדירה, לסלון, ופתחה את האחרון למטבח. גם מבואת הכניסה נפתחה אל החלל המרכזי. השירותים אוחדו עם חדר הרחצה, המטבח הוחלף, הרצפה חופתה בפרקט אלון והקירות נצבעו בשמנת.

חלון הסלון החדש, שהועבר למרכז הדירה, פונה לכיוון הגינה האחורית ולכן הורחב. קניות הרהיטים נעשו במשורה: פינת הישיבה הורכבה מספה דו מושבית אפורה ("סימפלי ווד") ושתי כורסאות שהיו קודם במרפסת ורופדו מחדש בבד בצבע שמנת. רדיו ישן, שבעל הדירה קיבל במתנה, הפך לשולחן קפה מקורי בעזרת ספסל ("נדוניה") ולוח פרספקס.

מראה יוצרת אשליה של עומק (צילום: אסף הבר)

הקיר המשותף לחדר השינה ולסלון נצבע באפור ונבנו בו שתי נישות גבס: באחת נתלה מסך הטלוויזיה ובשנייה הוצב הפסנתר שעליו מנגן הדייר ומעליו מראה מלבנית צרה, שנועדה ליצור אשליה של עומק. השרפרף שלצד הפסנתר רופד בבד בצבע ורוד עמוק.

תאורת לד יוצרת מסגרת דקורטיבית למטבח גם בשעות היום (צילום: אסף הבר)

המטבח נותר במיקומו המקורי. קורה תומכת הונמכה והוטמעה בה תאורת לד, שיוצרת מסגרת דקורטיבית גם בשעות היום. קיר ארונות המטבח נצבע בגוון תכלת ומעל הארונות התחתונים נתלו שני מדפי עץ. לצד המקרר הישן הותקנו ארונות נמוכים בלבן ("עץ.קום"). אריחים לבנים מחפים את הקיר שמעל משטח העבודה, ולאזור הכיריים נבחרו אריחים מעוטרים ("סטודיו ורדי 8"). מזווה הוסתר בקיר מאחורי זוג דלתות, והנישה לידו משמשת כספרייה, עם מדפים שנתלו בצורה אקראית ("סוהו").

דלפק מפורניר אלון עם רגליים בצבע הקיר משמש כשולחן אוכל. הוא הוצב עם הפנים לכיוון מסך הטלוויזיה, וסביבו כסאות מתכת בצבע אלומיניום ("פיק אפ בר"). מעל נתלו שתי מנורות שנצבעו על ידי המעצבת בצהוב ("קרן אור").

ארגז ישן שהדייר קיבל מסבו הפך לשידת צד (צילום: אסף הבר)

בכניסה לחדר השינה נתלה העתק של ציור של דיוויד הוקני, דיוקן עצמי בבריכה. במהלך עבודות השיפוץ נחשף קיר לבנים בחדר השינה, ובלום לאודן החליטה להפוך חלק ממנו לגב מיטה דקורטיבי. לצד המיטה הוצב ארגז ישן שקיבל הדייר מסבו, ומשמש כעת כשידת צד. מחדר השינה אפשר לצאת ישירות לחצר האחורית.

חדר רחצה בשחור-לבן (צילום: אסף הבר)

השירותים ''הוכנסו'' לחדר הרחצה, שזכה במרחב גדול יותר. הקירות חופו באריחים לבנים, בעוד שהרצפה, שמטפסת גם על צד האמבטיה (הארוכה במיוחד בשל גובהו של הדייר) חופתה באריחים מקושטים בקווים מעוגלים בשחור-לבן ("נגב").

קבלן מבצע: גילי בורנשטיין ("זן ארט").
פרקט: "מדינה", נס ציונה.
וילונות: נורית מהרשק.

מרפסת הדירה במתחם בזל. הרבה אור וצבע לבן (צילום: גלית דויטש)

הדירה השנייה נמצאת במתחם בזל. היא כפולה בשטחה – 80 מ"ר. הדייר עבר לתל אביב ממושב באזור המרכז, וכשחיפש מעצבת חיברו אותו בעלי הדירה ששכר עם פזית וינר גרינולד, שהכירה היטב את הדירה: היא גרה בה לפניו. הרווק שנכנס במקומה ביקש ממנה לסייע לו להפוך את הדירה השכורה לבית נעים בעיצוב מודרני. הוא החליט להשקיע בציוד וברהיטים שיוכלו להמשיך איתו לדירה הבאה, ולדברי וינר גרינולד, כבעל טעם מובהק וכמי שאוהב סדר ומקפיד על הפרטים – הוא היה מעורב מאוד בתהליך העיצוב ובבחירת הפריטים. בדירה נכנס לגור רק אחרי שהייתה מסודרת עד תום.

וינר גרינולד רצתה להדגיש את גובה התקרה המרשים – שלושה מטרים ו-30 ס"מ – ואת הסביבה העירונית שבה היא נמצאת. בחדר השינה ובסלון נתלו וילונות לבנים מהתקרה עד לרצפה, וסקלת הצבעים של הדירה בהירה ושקטה. כאן לא נעשו שינויים מבניים או החלפה של אלמנטים קבועים, כמו רצפת הסלון, שמרוצפת באריחים אפורים, או המטבח. הקירות לבנים מחזקים את האור שבו שטופה הדירה.

במבואה – שמצדה האחד מטבח וסלון ומצדה השני שני חדרים, לשינה ועבודה – נתלתה מראת גוף גדולה ולצידה הוצב ארון שמיועד לבקבוקי יין ("אלמנטו"). לקיר הסלון הוצמדה שידה ארוכה שעשויה מברזל, מדף עץ טבעי ומדף לבן. מולה הוצבה ספה באורך שלושה מטרים ו-40 ס"מ ובעומק 105 ס"מ, שרופדה בבד מפוספס באפור ולבן. הדום תואם מאפשר ליהנות מנוחות של שז-לונג במידת הצורך. משום שהדירה שכורה, המליצה המעצבת לקנות ספה ארוכה ולא בצורת ר', שצריכה להיות מותאמת למידות החדר.

כיסא נדנדה מרופד עם שלד ברזל וידיות עץ (צילום: גלית דויטש)

לצד הספה שני שולחנות צד לבנים מודרניים וכיסא נדנדה בריפוד אפור עם שלד ברזל וידיות עץ. שולחן קפה מעץ אלון הונח על שטיח בגוון אפור דהוי ("שטיחי איתמר"). בקיר החיצוני של הסלון, לצד המרפסת, מובילה דלת פלדלת למעלית חיצונית שנוספה לבניין. לפינת האוכל שבמעבר בין הסלון למטבח נבחר שולחן אוכל עם פלטה דקה ואלגנטית, וסביבו הוצבו כסאות עץ לבנים (כל הרהיטים בסלון ובפינת האוכל נקנו ב''קסטיאל'' וב-''as is''. גופי תאורה: ''קמחי''). המטבח בדירה הושאר כפי שהיה: ארונות נמוכים מעץ ונגה בצורת האות ר', שנבנו מתחת לחלון גדול ורחב.

ספה בגוני ג'ינס ואפור בחדר העבודה (צילום: גלית דויטש)

שני החדרים חופו בפרקט אלון בגימור ווש. בחדר העבודה הוצבה ספה מרופדת בגוני ג'ינס ואפור ("אלמנטו").

חדר שינה עם יציאה למרפסת שמקיפה גם את הסלון (צילום: גלית דויטש)

מחדר השינה אפשר לצאת למרפסת שמקיפה גם את הסלון. מיטה מרופדת ("ניסו") נשענת על קיר שנצבע בגוון חאקי אפרפר. מולה הוצב ספסל עץ עם מזרון מרופד בגוון חום, שמעליו מסך טלוויזיה ולידו ספרייה לבנה, צרה וגבוהה ("אלמנטו"). על הקיר לצד המיטה נתלה צילום מעובד בשחור-לבן, עם מסגרת שחורה ובולטת, בעובי שמונה ס"מ.