ג'יימס גנדולפיני, שחקן, 51

"הוא היה אחד השחקנים הגדולים בכל הזמנים", אמר כותב 'הסופרנוס' דיוויד צ'ייס, לאחר שנודע לו על מותו המפתיע של כוכב הסדרה. "לעיתים הייתי אומר לו: 'אתה עדיין לא קולט את זה אבל אתה כמו מוצארט'". ואכן, בעבור מעריציה של סדרת הטלוויזיה המופתית של רשת HBO, גנדולפיני זוכה האמי ייזכר כאיש ששינה את פני הטלוויזיה לתמיד, כשם שעשה זאת מוצארט במוזיקה הקלאסית.

 

הודות לכישרון המשחק שלו, סחב גנדולפיני על כתפיו את אחת מסדרות הטלוויזיה האהובות בכל הזמנים, אשר סימנה את המעבר לעידן שבו עושים טלוויזיה ברמה של קולנוע. בטקס ההלוויה שנערך בכנסיית "סיינט ג'ון דה דיביין" בניו יורק ובו השתתפו קרוב ל-2,000 חברים ובני משפחה, מצא צ'ייס את ההצדקה לכישרונו של גנדולפיני: "אני מאמין שרק נשמה טהורה, כמו של ילד, יכולה לעשות היטב את מה שעשית. ואתה היית ילד טוב".

 

נלסון מנדלה, מנהיג, 95

נשיא דרום אפריקה לשעבר שזנח את חרב לוחם והפך לאחד מהמנהיגים המוערכים ביותר בעולם ולסמל המאבק במשטר האפרטהייד, הותיר אחריו אומה המשתוקקת לאב רוחני שיוכל להיכנס לנעליו ולגשר בין כל קבוצות האוכלוסייה

 

מרגרט תאצ'ר, מנהיגה, 87

האישה הראשונה שכיהנה בתפקיד ראש ממשלת בריטניה, ועשתה זאת למעלה מעשור, הלכה לעולמה השנה. גם במותה, מי שאהב את "אשת הברזל" ומי שלא חיבב אותה בשל עמדותיה הכלכליות הימניות ידע להפגין זאת. מחד, אלפים מתומכיה ניצבו ברחובות העיר לונדון בעת שארונה הובל אל טקס האשכבה, שבו נכחו 11 ראשי ממשלה מרחבי העולם (כולל בנימין נתניהו). מאידך, סקרי דעת קהל בממלכה הוכיחו שלא מעט אזרחים מבקרים את עלויות ההלוויה הגבוהות (15 מיליון דולר, שמומנו בין היתר מכספי משלם המסים הבריטי) והיו מביניהם אף כאלו שיצאו להפגין כנגד תאצ'ר גם לאחר מותה.

 

לו ריד, מוזיקאי, 71

אגדת הרוק זכה להספדים רבים ממעריציו, וגם להספד אחד, קורע לב יותר מכולם, מאשתו לורי אנדרסון, אשר נחתם במילים: "אני לפתע עומדת כאן לבדי נפעמת ואסירת תודה. כמה מוזר, מרגש ומופלא שאנו יכולים לשנות האחד את השני כל כך הרבה, לאהוב אחד את השני כל כך הרבה, דרך המילים והמוזיקה, ודרך החיים".

 

דוריס לסינג, סופרת, 94

זוכת פרס נובל לספרות לשנת 2007 הידועה בעיקר כמחברת הספר "מחברת הזהב", שהיה לאחד המשפיעים על נשים בעולם כולו. הסופרת מרגרט אטווד ספדה לה לאחר מותה במילים שהמחישו עד כמה משמעותית היא הייתה: "דוריס לסינג הנהדרת מתה. קשה להאמין שדמויות בולטות ואיתנות כל כך בעולם הספרות יכולות יום אחד להיעלם. התחושה היא הלם. הכרתי את לסינג לראשונה על ספסל בפארק בפריז, ב-1963. הייתי סטודנטית, חייתי על בגטים, תפוזים וגבינה, כמו כולם, וסבלתי ממיחושים בקיבה, כמו כולם.

 

"חברתי אליסון קנינגהם ואני לא היינו רשאיות להיכנס לחדרנו במעונות במשך היום, ולכן שכבתי על הספסל בפארק, ואליסון ניסתה להסיח את דעתי מהכאב בקריאה מתוך "מחברת הזהב", ספר שהיה אז להיט אצלנו. לא העלינו בדעתנו שאנחנו קוראות ספר שיהיה לסמל בתוך זמן קצר".

 

השפיעה על נשים ברחבי העולם. דוריס לסינג (צילום: gettyimages)
השפיעה על נשים ברחבי העולם. דוריס לסינג (צילום: gettyimages)

 

הוגו צ'אבס, מנהיג, 58

נשיא ונצואלה הפרובוקטיבי הלך לעולמו לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן בחודש מרץ. מתנגדיו ראו בו פופוליסט וולגרי, תומכיו ראו בו את האיש היחיד שעמד מול העשירים ואמריקה. מה שבטוח, במשך 14 שנות שלטונו, צ'אבס הביא עמו הרבה צבע לפוליטיקה העולמית.

 

דיוויד פרוסט, עיתונאי, 74

העיתונאי החריף והחד שזכור לכולם מסדרת הראיונות המופתית שלו עם הנשיא ניקסון ב-1977, הלך מאיתנו באוגוסט. הראיונות שערך היו לראיונות הפוליטיים הנצפים ביותר בהיסטוריה של הטלוויזיה, והפכו גם לסרט מצויין ולמחזה.

  

הלן תומאס, עיתונאית, 92

למרות שהסתבכה בימיה המאוחרים בפליטת פה אנטישמית ואולצה לפרוש, ראוי לזכור כי תומאס הייתה כתבת הבית הלבן שסיקרה את פעילותם של לא פחות מעשרה נשיאים שונים, ופרצה דרך לנשים בתחום העיתונות כשמונתה לאישה הראשונה שאושר לה לסקר את הנשיא מתוך הבית הלבן.

 

הגברת הראשונה של הבית הלבן. הלן תומאס (צילום: gettyimages)
הגברת הראשונה של הבית הלבן. הלן תומאס (צילום: gettyimages)

 

פול ווקר, שחקן, 40

הכוכב ההוליוודי יפה התואר של אחת מסדרות הסרטים המצליחות ביותר בעולם ("מהיר ועצבני"), מצא את מותו הטרגי בתאונת דרכים קטלנית. חבריו הרבים התקשו להאמין וסיפרו על כמה שהיה אדם טוב, חם ואוהב.

 

פיטר או'טול, שחקן, 81

כוכב הסרטים והתיאטרון שנודע במיוחד על תפקידו האגדי ב"לורנס איש ערב" ועל כך שהיה מועמד לשמונה פרסי אוסקר בהם מעולם לא זכה - מת כתוצאה ממחלה ממושכת. עיניו התכולות נכנסו לפנתאון ההיסטוריה של הקולנוע לנצח.

 

קורי מונטית', שחקן, 31

בנות הנעורים ראו בשחקן שגילם את דמותו של פין האדסון בתכנית המוזיקלית "גלי" את התגלמות נער הפוסטר האמריקאי, אלא שבחיים מונטית' היה רחוק מהדימוי העליז, ונאבק בהתמכרות קשה לסמים ולאלכוהול. הוא הוכרע לבסוף על ידי התמכרותו בגיל כה מוקדם, ומת כתוצאה מלקיחת קומבינציה קטלנית של הרואין ואלכוהול.

 

חיים מסובכים. קורי מונטית' (צילום: gettyimages)
חיים מסובכים. קורי מונטית' (צילום: gettyimages)

 

ישראל נפרדת

 

אומרים שהולך ופוחת הדור, אך השנה נראה כי הקלישאה הזו נכונה יותר מתמיד. 2013 הייתה שנה קשה במיוחד, במסגרתה הלכו לעולמם כמה מעמודי התווך של התרבות הישראלית. נראה כי בחודשים האחרונים הצרות הגיעו בצרורות: מכה אחר מכה, לעתים במרחק ימים ספורים בלבד זה מזה. כאב לב אחד מתחלף באחר, ועולה התחושה כי הדבר הזה שמאחד את הקהילה הישראלית על גווניה ונקרא תרבות, הולך ומאבד עוד ועוד מנכסיו.

 

אריק איינשטיין, 74

הזמר, האוהד, ובעיקר האדם. במותו הצליח איינשטיין לאחד את החברה הישראלית אולי כפי ששום אמן לא עשה לפניו, ולעורר געגועים ונוסטלגיה לימים של "החלונות הגבוהים", של ענווה, ושל ארץ ישראל שהתכוונו לבנות כאן.

 

בצירוף מקרים נדיר, בשבועות שלפני מותו שוכנע סוף-סוף איינשטיין לחזור מעט לעין הציבור, והוא היה אמור להצטרף ככותב טור שבועי לעיתון "מעריב". לדאבוננו, הטור הראשון הפך גם לאחרון והוא פורסם רק לאחר מותו. איינשטיין פתח אותו במילים שמבטאות היטב את מי שהיה: "השנה האחרונה הייתה מדכאת במיוחד. אתה פותח עיתון, רדיו או טלוויזיה, והבלגן חוגג. כולם רבים עם כולם, הפערים הסוציאליים הולכים וגדלים, האלימות חוגגת, העולם התחתון מרים ראש ויש גם ניסיונות לעורר את השד העדתי, שכבר מזמן חשבתי שנפטרנו ממנו. ואז, בתוך החושך הגדול, היה הדרבי בכדורסל. הפועל ניצחה 66:78 והחיים פתאום נהיו יפים".

 

עובדיה יוסף, 93

הרב הראשי לישראל לשעבר ומנהיגה הרוחני של תנועת ש"ס, שהיה לסמל למאות אלפי יהודים. יוסף הפך לדמות מרכזית במאבק על יוקרתה של היהדות הספרדית וללוחש באוזנם של בכירי הפוליטיקאים בישראל, אך נודע גם בשל שלל אמירות שמרניות בנושאים אקטואליים. לאחר שנפטר, זכה יוסף להלוויה הגדולה ביותר בתולדות המדינה, עם למעלה מחצי מיליון איש שהגיעו לחלוק לו כבוד אחרון.

 

זמן לא רב לאחר מותו השתמשה תנועת ש"ס בדמותו במודעות לעידוד הבחירה בה במסגרת הבחירות המוניציפליות בערים רבות, תחת מגוון כותרות כגון: "דבקים במסכת חייו" ו"ממלאים את צוואת מרן". יוסף נחשב לאחד מגדולי הפוסקים, כתב ספרים רבים וזכה לכינויים "מרן" ו"גדול הדור".

 

דבורה עומר, 80

סופרת הילדים וכלת פרס ישראל, שכמעט ואין ילד במדינה שלא גדל על ספריה וסיפוריה. עומר הייתה יוצרת מוערכת שחיברה עשרות ספרים וביניהם "שרה גיבורת ניל"י", "הבכור לבית אב"י", "דפי תמר" ועוד, והפכה לאחת מיחידות סגולה שהצליחו להפוך לאגדה עוד בחייהן.

 

יורם קניוק, 83

הכי קול, הכי תל אביבי ובעיקר הכי יורמכם (כפי שכינה עצמו לעיתים). קניוק הותיר מאחוריו ספרים רבים ופופולאריים מאוד, בהם "סוס עץ", "אדם בן כלב", "היהודי האחרון" ו"תש"ח". הוא היה פעלתן עד ימיו האחרונים וזכור גם בשל מאבקו המשפטי המצליח לשינוי סעיף הדת במרשם מנהל האוכלוסין מ"יהודי" ל"חסר דת", בשל נגישותו הרבה לצעירים ובשל היותו מראשי המאבק למען החוק להגנת הסופרים והספרות. במותו, קניוק תרם את גופו למדע.

 

תרם את גופו למדע. יורם קניוק (צילום: מיכאל קרמר)
תרם את גופו למדע. יורם קניוק (צילום: מיכאל קרמר)

 

דב לאוטמן, 77

חתן פרס ישראל, נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים בישראל, איש עשייה בלתי פוסק שהקדיש את חייו במקביל לעשייה הכלכלית עבור עשייה ציבורית וחינוכית. הוא מונה למנכ"ל חברת הטקסטיל "סברינה" כבר כשהיה בן 27, וכעבור מספר שנים הקים וניהל את מפעל "גיבור" בקריית שמונה. שנים מאוחר יותר, הקים את מפעל "דלתא" שהפכה לאחת מהגדולות בעולם בתחום ההלבשה התחתונה. בתחום הציבורי הוא היה ממקימי התנועות "דור שלום", "אחרי", "קו משווה", מרכז רבין, מרכז פרס לשלום וקרן לאוטמן לחינוך וחיים משותפים. לאוטמן אף יזם את הקמת "תנועת הכל חינוך", הפועלת לצמצום פערים בחינוך, באמצעות חיזוק מערכת החינוך הציבורית, והיה יו"ר מאוד פעיל בה עד כמעט יומו האחרון.  

 

צבי ינאי, 78

הוגה דעות, סופר, מנכ"ל משרד המדע לשעבר ועורך שהפך את כתב העת "מחשבות" לשם דבר, אשר גולל את סיפור חייו הייחודי (והדרך שעבר מאיטליה הפאשיסטית לקיבוץ בישראל) ברומן האוטוביוגרפי זוכה פרס ספיר "שלך, סנדרו" (הוצאת כתר, 2006).

 

אסתר שטרייט-וורצל, 81

אומרים שליוצר מספיקה יצירה אחת גדולה בחייו, אך אסתר שטרייט-וורצל הצליחה להכניס לפנתאון התרבות הישראלי הרבה יותר מספר אחד. סופרת הילדים והנוער המשפיעה ריתקה דורות בספריה, כשמעל כולם הצליחו ספריה "אורי" ו"אליפים" להיכנס אל הלבבות של המוני קוראים צעירים.

 

דידי מנוסי, 85

הסאטיריקאן, הפזמונאי והעיתונאי שחתום על כמה מן השירים שהפכו לנכסי צאן ברזל של הזמר העברי ("מי שחלם", "בת שישים", "לי ולך") וכן על אחד מהטורים הסאטיריים האהובים במדינה ("בדיחמין לשבת" בעיתון "ידיעות אחרונות"). "הוא היה מדור הנפילים", סיפר יוצר הקומיקס אורי פינק לאתר Ynet בעת הלווייתו. "הוא היה טיפוס, כבר אין היום כאלה חבר'ה, אנשים שבאים ועושים שמח. הוא רק היה נכנס לחדר והכל היה משתדרג בכמה דרגות של שמחה". ואכן, גם בעתות קשות נהג לומר לסובביו כי "מוכרחים להמשיך לצחוק".

 

זהרירה חריפאי, 83

שחקנית התיאטרון המוערכת וכלת פרס ישראל, שהוכיחה את ההתמסרות של חייה לתיאטרון גם במותה. אחד מתפקידיה האחרונים של חריפאי שנפטרה לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן, היה של חולת סרטן הנאבקת בכל כוחה במחלה הארורה בהצגה "סוף טוב" מאת ענת גוב ז"ל ובבימוי עדנה מזי"א.

 

אמנון דנקנר, 67

פובליציסט וסופר, עורך "מעריב" לשעבר, ופרשן בתכנית המצליחה "פופוליטיקה" הלך לעולמו בטרם עת לאחר שלקה בליבו בביתו, אך הותיר מאחוריו ספרים וטורים רבים שתרמו תרומה משמעותית לעיצובה של התודעה הישראלית. חברו הטוב של דנקנר היה לא אחר מראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שאמר בראיון לרשת ב' כי דנקנר "היה אדם תוסס, עם סקרנות אינטלקואלית שקש למצוא כמוה, ובעל ידע מדהים בתחומים מגוונים". הכותב רון מיברג כתב בהספד משלו בטור לעיתון "סופהשבוע": " אחרי כחודש בערך הבנתי שאחד מחברי האחרונים הסתלק מהעולם ואיתו היריב הראוי ביותר שהיה לי".

 

ספי ריבלין, 66

השחקן שליווה את הילדות של כולנו ("הבית של פיסטוק"), פעיל פוליטי ווירטואוז קומי שהמשיך להצחיק ממש עד הרגע בו קולו נדם לעולמים. בראיון שערכה עמו סמדר פלד ל"אולפן שישי" בתחילת השנה הוא סיפר על ניסיוניתיו להאבק במחלה וכתב לה בראיון שנערך בכתב יד כי "אני רואה יותר את המשפחה, הם באים אלי המון, וגם חברים נאמנים. רק בתקופה כזו אתה יודע מי נאמן - וזה עושה לי טוב".

 

לאחר מותו התעוררה פרשייה מעברו כאשר עדי בן ישראל, בתה של השחקנית אפי בן ישראל חשפה עצמה בראיון ל"ערב טוב עם גיא פינס" כבתו מחוץ לנישואין, עימה מעולם לא היה בקשר. בן ישראל פרצה בבכי מספר פעמים במהלך השיחה וסיפרה כי היא מצרה על כך שלא זכתה להכיר מקרוב את מי שהיה אביה: "עצוב לי שזה התפספס, שהוא פספס אותי בשנים האלה. עצוב לי שניסיונותיי כן, כן להכיר, וכן לנסות כשלו. וזהו, בעיקר עצוב לי שזה התפספס ושלא הכרתי אותו ברמה הזאת ובעיקר בנותיי שלא הכירו אותו ברמה הזאת. שתהיה לו מנוחה מהשמיים ושישמרו אותו".

 

שמוליק קראוס, 78

מבכירי המוזיקאים הישראלים, יוצר ומלחין, וגם אמן שנוי במחלוקת בשל התנהגותו האלימה שהתפרצה ממנו לעיתים. קראוס הלחין את כל שירי להקת "החלונות הגבוהים" שהקים עם ג'וזי כץ (לימים גרושתו) ואריק איינשטיין ("אינך יכולה", "זמר נוגה", "יחזקאל" ועוד), היה חלקת מ"חבורת לול" ועבד צמוד עם הפזמונאי יעקב רוטבליט.

 

הוא מת בפברואר לאחר שלקה בדום לב לאחר שאושפז במרכז הרפואי איכילוב בתל רביב במצב קשה בשל שפעת החזירים. מן הלוויה נעדרו חבריו ללהקת "החלונות הגבוהים": איינשטיין, כץ, אשתו לשעבר שעזבה לארצות הברית לאחר שהתלוננה על אלימות מצדו, כמו גם שני בניו, עמם לא היה בקשר במשך שנים ארוכות (בנו הבכור אף נעצר בעבר לחקירה בעקבות תלונה על תקיפה מצד אביו).

 

ההלוויה הגדולה בתולדות המדינה. הרב עובדיה יוסף (צילום: סבסטיאן שיינר)
ההלוויה הגדולה בתולדות המדינה. הרב עובדיה יוסף (צילום: סבסטיאן שיינר)

 

תרם רבות לעיצובה של התודעה הישראלית. אמנון דנקנר (צילום: צביקה טישלר)
תרם רבות לעיצובה של התודעה הישראלית. אמנון דנקנר (צילום: צביקה טישלר)

 

 

קולו נדם. ספי ריבלין (צילום: רפי דלויה)
קולו נדם. ספי ריבלין (צילום: רפי דלויה)

 

 

מבכירי המוזיקאים הישראלים. שמוליק קראוס (צילום: רפי דלויה)
מבכירי המוזיקאים הישראלים. שמוליק קראוס (צילום: רפי דלויה)

 __________________________________________________________________________________________________________________________________________

  

עוד באנשים: