הדפסה
לכתבה באתר
לא רק בישראל מסתיימות תחרויות אדריכלים במפח נפש. לאחר שמשרד האדריכלים הלונדוני assemblage נבחר לתכנן את בניין הפרלמנט בבגדד,
בוטלה זכייתו באופן מעורר מחלוקת והפרויקט עבר לידיה של זאהה חדיד,
ילידת עיראק. נהלי התחרות איפשרו ללקוח (שלטונות עיראק) לשנות את החלטתו, במה שמזכיר את שערוריית תחרות הספרייה הלאומית בירושלים
והקמפוס החדש של "בצלאל" בירושלים
- בשני המקרים בוטלה הזכייה לטובת משרד כוכבים בינלאומי.
מכל מקום, האתר שנבחר לאכלס את הפרלמנט העיראקי שימש בעבר את שליט המדינה סדאם חוסיין לבניית מסגד. הממשלה הנוכחית מקווה שהעיצוב החדש של המקום, שפרטיו המלאים טרם פורסמו, יהפוך לסמל החדש של הבירה.
חדיד עצמה ממשיכה לכבוש את מדינות העולם השני והשלישי. לפני כשנה חנכה את אולם התרבות heydar aliyev בבאקו, בירת אזרבייג'ן, שמשתרע על פני 57 אלף מ"ר, עם צורניות גלית אופיינית לאדריכלית הבריטית המצליחה. הסגנון שלה מתבלט על רקע האדריכלות הסובייטית הישנה, ואפילו על רקע שלל המבנים הגרנדיוזיים החדשים שהעיר (המתעשרת מנפט) מתהדרת בהם.
אבל לזאהה חדיד היו צרות אחרות בזמן האחרון. אצטדיון המונדיאל בקטאר, שיארח את המשחקים ב-2022, זכה להד עולמי עצום – אך לא בהכרח ההד שהאדריכלית רצתה בו. אצטדיון אל-ווקרא, שאמור היה לדמות מפרשי סירות מקומיות, מזכיר לפי ההדמיות את הגוף הנשי וכבר זכה לכינוי "אצטדיון הוואגינה".
בעקבות השמועות, הציוצים, הסטטוסים והמערכונים שהחלו להופיע בזה אחר זה, אפילו חדיד - שאינה מרבה להתראיין – יצאה מכליה והגיבה בראיון למגזין "טיים": "ממש מביך שאומרים עליי שטויות כאלה. מה שאתם אומרים הוא שכל צורה עם חור דומה לוואגינה? זה מגוחך".
עתידו של האצטדיון עדיין לא ברור. בינתיים נפוצו שמועות, שלפיהן השתיקה מצד המארגנים של המשחקים ומשותפיה של חדיד לתכנון הפרויקט, חברת Aecom, נובעת מהחלטה פנימית לשנות את העיצוב. בתוך כך, הביקורת על חדיד נמשכת. אוליבר ויינרייט, כתב האדריכלות של ה"גרדיאן", תקף אותה שוב, לאחר שכבר מתח ביקורת חריפה על ההרחבה שתיכננה לגלריה סרפנטיין בלונדון (גלריה סאקלר). תחת הכותרת "גדול מדי, יקר מדי, יותר מדי דומה לוואגינה", מסתייג וויינרייט מהפרויקטים האחרונים של הכוכבת. את האצטדיון האולימפי שמתוכנן לארח את משחקי טוקיו 2020 הוא מכנה "קסדת אופניים אווירודינאמית".
האצטדיון מעורר ממילא תגובות נרגזות ביפן, עקב הניתוק שלו מההקשר המקומי ומחיר הקמתו המופרז. 100 אדריכלים יפנים, בראשם זוכה פרס פריצקר פומיקו מאקי, הגישו עצומה המתנגדת לפרויקט, ומועצת הספורט היפנית התחייבה בתגובה כי הפרויקט יצטמצם – הן בשטחו והן בעלות הקמתו. והנה הצעות אחרות לאצטדיון - שנפלו לטובת זו של חדיד.
הבניינים המרהיבים של UnStudio
על רקע המשבר הכלכלי באירופה, מנסים משרדי אדריכלים שונים להדק את האחיזה באסיה. אחד כזה הוא המשרד ההולנדי המצליח בראשותו של בן ואן ברקל, שפתח סניף בשנגחאי כבר לפני כארבע שנים, ולאחרונה חנך שלושה מבנים גרנדיוזיים שממשיכים את הקו האורגני-עגלגל-ממוחשב שמאפיין את UnStudio.
מרכז קניות יוקרתי בווהאן, כרך של 10 מיליון נפש, מחופה ב-42,333 כדורים מודולריים מפלדה. המערכת מאפשרת אפקטים שונים של תאורה, שניתנים ליישום ותכנות. הקניון משלב אלמנטים עכשוויים ומסורתיים. האטריום הצפוני מתבלט בחיפויים בגווני זהב וברונזה, שאמורים לשקף את הזהות המקומית של ווהאן. האטריום הדרומי עוצב בגוונים של כסף ואפור, "שמשקפים את הקצב התוסס של העיר".
הפרוזדורים הפנימיים מוארים בתאורה מלאכותית, ומקיפים אטריום שתקרתו היא מסבך-זכוכית שמחדיר אור שמש פנימה. ואן ברקל אמר על הפרויקט ש"תכנון של מתחם קמעוני הפך כמעט לבמת תיאטרון. העיצוב כולל אור, השתקפות וטקסטורות שונות. כל אלה מאפשרים מגוון של רשמים וחוויות בקרב המבקרים".
בסינגפור נחנך לא מכבר מגדל מגורי יוקרה שגובהו 135 מטרים ובו 36 קומות, גם הוא בתכנון UNStudio. הרעיון המרכזי היה להטמיע בחזיתות את הנוף הטבעי של העיר, מה שפחות ניכר בקומות הקרקע. החזית כוללת גומחות עמוקות וחלונות ארוכים. כשבפנים יש רק 58 דירות.
לדברי המתכננים פרטי הבטון המעוגלים משקפים צורות אורגניות, כשהפתחים מאפשרים להשקיף על הנוף. להבדיל ממגדלי המגורים הישראליים השגרתיים, שהפתחים בהם נראים כמו אוסף של חורים בלי שום זיקה לצורה הכללית של מעטפת המגדל, כאן נוצר מראה שלם ואחיד. המגדל מצטרף לעוד פרויקטים של המשרד בעיר-המדינה האסיאתית: בלוק משרדים שדומה לקקטוס, ומגדל יוקרה נוסף שבחלקו העליון נפער חור ענקי.
בצד השני של אסיה, בגיאורגיה, נחנך שדה תעופה קטן יחסית (4,500 מ"ר) בעיר כותאיסי, שנמצאת 221 קילומטרים ממערב לבירה טביליסי. זהו השדה הבינלאומי השלישי במדינה, והוא נקרא על שמו של המלך הגרוזיני דוד הרביעי, שזכה לכינוי King David the builder.
הוא עתיד לקלוט מיליון מבקרים בשנה. במרכזו קונסטרוקציה דמוית מטרייה הפוכה, שסביבה מאורגנות כלל הפונקציות של שדה התעופה.
בפרויקט שולבו אלמנטים בני-קיימא. מקווה מים תת-קרקעי שנמצא מתחת למתחם ינוצל כדי לצמצם את צריכת האנרגיה תוך ויסות הטמפרטורה במבנה; גגות הטרמינל נמתחים ומרחפים מעל לחזיתות המערבית והדרומית; מערכת של איסוף מים אפורים הותקנה אף היא; ובעתיד תיושם מערכת להפרדת פסולת ומחזור, שתשמש כמודל למבנים עתידיים במדינה.
פוקסאס חונך שדה תעופה חדש בשנז'ן
לאחר תהליך בנייה מתוקשר, נחנך טרמינל 3 שמשתרע על פני 500,000 מ"ר בשדה התעופה באוהאן המרוחק
32 קילומטרים ממרכז שנז'ן – העיר הסמוכה להונג קונג, שהפכה בתוך כעשור לאחד המרכזים הכלכליים החשובים בסין, ושבה גם נמצאת הבורסה השנייה במדינה (הראשית נמצאת בשנגחאי).
את הקונסטרוקציה המרהיבה, שמורכבת מאלפי משושים המרכיבים מעין חלת דבש, ושדרכם חודרות קרני השמש לתוך המבנה, תיכננו דוריאנה ומסימיליאנו פוקסאס (אדריכלי מרכז פרס לשלום ביפו).
גג המבנה מתנשא עד כדי 80 מטרים מעל הקרקע, כשהוא נישא על עמודים אלגנטיים שמשרים על בית הנתיבות מראה של קתדרלה מוארת. האדריכלים הסבירו שההשראה באה מהתבוננות במנטה ריי, ובשינוי שהיצור התת-מימי עובר בזמן נשימה ובעת תנועתו במים. "זו חגיגת רגשות שמתורגמת לעולם התעופה", התפייטו.
הטרמינל, שהשימוש הפיסולי שלו באור ובזכוכית מזכיר את מרכז הירידים של מילאנו – אף הוא בתכנונם של בני הזוג פוקסאס – נבנה בתקציב עצום של 734 מיליון יורו. זהו רק שלב ראשון בפרויקט גדול יותר, שהמשכיו ייחנכו ב-2025 וב-2035.
בית חדש-ישן בתכנון פרנק לויד רייט
במכללת דרום פלורידה מקובצת אסופת הבתים
הגדולה ביותר של אחד מאבות האדריכלות המודרנית, פרנק לויד רייט. לאחרונה נחנך הבניין ה-13 בסדרה, 54 שנים לאחר מותו של האיש והאגדה. הבית תוכנן במקור ב-1939 בעבור איש אקדמיה, אבל נבנה רק עכשיו, באמצעות שרטוטים של רייט.
הבית מעוצב בסגנון "יוסוניאן" (Usonian), שהגה רייט בשנות ה-30 של המאה שעברה, בתקופת המשבר הכלכלי הכבד שתקף את ארצות הברית. הבתים תוכננו בשפה פשוטה, במטרה להגשים את החלום האמריקאי בתקציב צנוע יחסית. ועדיין, הסגנון הוא המשך ישיר לאדריכלות הבתים הפרטיים של רייט, שלמרות תרומתה לאדריכלות המודרנית והפשוטה, סייעה להולדת הפרוורים ולבריאת החלום על בית ואוטו לכל פועל.
הבית החדש-ישן הוא בן 158 מטרים רבועים וכולל שני חדרי שינה. הוא נבנה מ-1,978 לבני טקסטיל (לבנים מאוירות שמאפיינות את עבודותיו של רייט) מ-47 צורות, שבהם משובצים 5,000 אריחי זכוכית בשמונה גוונים. המבנה ישמש כמרכז התיירות של משפחת שארפ (שבבעלותה הנכס) וכמרכז חינוכי.
שימוש מקורי ל-De Rotterdam
כמה ימים לאחר חנוכתו של De Rotterdam אדיר-הממדים
בתכנונו של משרד האדריכלים הענקי OMA, שבראשותו של רם קולהאס,
נשבר שיא הולנדי נוסף (אחר גודלו של המבנה): על החזית העצומה שלו הוקרן "סרטון מיפוי"
(רצועת וידאו, משחק או פעולה אינטראקטיבית שמוקרנת לרוב על בניינים) המורכב והגדול ביותר שהוקרן אי פעם באירופה.
המטרה של ההקרנה הייתה נעלה: פרויקט A15, ששואף להפוך את הכביש המזרחי הסואן של רוטרדם לכביש בר-קיימא הראשון בעולם. המטרה היא שבכביש ישתמשו מכוניות בהנעת חשמל, שהופק באנרגיית השמש והרוח.
ועוד מ-OMA: המשרד יבנה את המשכן לאמנויות הבמה שיארח את אירועי WORLD DESIGN CAPITAL בטייפה, בירת טאיוואן, ב-2016.
Taipei Performing Arts Centre from OMA on Vimeo.
אמאל'ה, הומלס! שווה אינסטגרם!
1 מכל 8 בני אדם מתגורר בסלאמס. יש אפילו אנשים עשירים שנוהגים להסתקרן מהתופעה, וטסים לבקר במשכנות עוני במומבאי או בריו דה ז'נרו (מה שנקרא Poorism, או בתרגום חופשי: עוניזם). מנגד, אפשר גם לטייל חודשים באפריקה ובאסיה בלי להיתקל ולו פעם אחת בילדים מזי רעב – הכל שאלה של בחירת המסלול. אתר נופש בדרום אפריקה החליט לקחת את הסקרנות המערבית צעד אחד קדימה, לכיוון הגרוטסקה, והקים את "שאנטי-טאון 13": צריפים מפלדה צבעונית, גרוטאות ועץ, המדמים תפאורה של כפר עוני אפריקאי.
כדי לשכנע את העשירים להגיע, המחירים הם לא בדיוק כפר עוני: התענוג עולה לא פחות מ-82 דולרים ללילה, שאותו מעבירים עם אינטרנט אלחוטי וחימום תת-רצפתי. איפה האותנטיות? היזמים מבטיחים שהתיירים יתחברו לחיים המקומיים בעזרת בורות חיצוניים לעשיית צרכים, והרתחת מים לקפה על אש המדורה. מגזין "טיים", שדיווח על הרעיון, כינה אותו "בורות אידיאליסטית הגרועה פי 500 מהדבר האמיתי".
רשמית: מגדל החירות - הגבוה ביותר בארה"ב
באופן רשמי, מגדל "סירס" בשיקגו – שגובהו 1,451 רגל – הוא כבר לא המגדל הגבוה ביותר בארצות הברית. בחודש שעבר הכריזה המועצה לגורדי שחקים ומגורים בעיר (ctbuh) כי "מגדל החירות" בניו יורק, בתכנונו של דניאל ליבסקינד,
הוא המגדל הגבוה במדינה. ההחלטה הגיעה אחרי ויכוח אם לכלול את הצריח (האנטנה) בספירת הגובה או לא, ובסופו של דבר הוחלט שהצריח
שגובהו 408 רגל, בתכנון משרד האדריכלים הנודע SOM,
ייחשב לחלק בלתי נפרד מהמגדל – וביחד מתקבל הגובה הסמלי של 1776 רגל (שנת עצמאותה של ארצות הברית) שנועד לרומם את הגאווה האמריקאית מחדש אחרי פיגועי 11 בספטמבר 2001.
אין זה ויכוח תקדימי בסוגיית האנטנה: בין "אמפייר סטייט בילדינג" לבין בניין קרייזלר ניטשה מלחמה דומה, משום שכל אחד מהם שאף להיות המגדל הגבוה ביותר באמריקה; האנטנה של הראשון סייעה לו להכריע את התחרות, ולהפוך את המגדל לאייקון עולמי.
