כשנולדו התאומות החליטו ההורים, זוג תל אביבי ותיק, שנמאס להם לגור בדירות שכורות. מתוך מחשבה על הבייבי-סיטרים העתידיים - הסבים והסבתות - הם חיפשו דירה קרובה לאחד מהם. מכיוון שההורים של האב גרים בצפון תל אביב, וההורים של האם עברו לאזור שוק הפשפשים, מחירי הדירות בשני האזורים כבר נתנו את התשובה: עוברים ליפו. הזוג רכש דירה בבניין בן 35 שנה בדרום שדרות ירושלים, שמחלונותיה נשקפים הצמרות הירוקות של השדרה וכחול הים.
הדירה הישנה מתפרשת על פני 87 מ"ר, ונדרש לה שיפוץ כולל. מעצבת הפנים ורד בונפיליולי התבקשה ליצור סביבה נוחה ועתירת אחסון, שתהלום את אורח חייהם של בני הזוג כמארחים מושבעים, חובבי בישול וספר.
תקציב השיפוץ הסתכם בכ-400 אלף שקלים. כל קירות הפנים נהרסו וכל התשתיות הוחלפו – חשמל ותקשורת, אינסטלציה ומיזוג. המטבח הועבר לצדה השני של הדירה (ראו תוכניות למטה). שלושה חדרי שינה שהיו בדירה המקורית הומרו לשני חדרים מרווחים שישמשו את ההורים ואת הבנות: מה שהיו מטבח ומרפסת שירות אלכסונית הפך לחדרן הגדול של התאומות, הסלון המוארך נפתח חלקית למטבח החדש שנבנה לצדו, וההורים זכו לאגף משלהם.
פלטת צבעים סולידית נבחרה כרקע: הקירות נצבעו בגוון קפה, האלומיניום שנבחר הוא ירוק-אפרפר והרצפה חופתה בפרקט למינציה בגוון אגוז. כחול וצהוב במקומות שונים בבית מוסיפים צבע.
דלת הכניסה נפתחת אל חלל הסלון. מימין לה שידת מגירות צבעונית מפח ורגלי עץ, שעיצבה בונפיליולי בעבור החפצים הקטנים שמניחים בכניסה. ממול שולחן אוכל עגול, נוח למפגש הפוקר השבועי שמארח בעל הבית. בקצה החלל חלון גדול. מהתקרה נתלתה מנורה צהובה, שמדגישה את פינת הסלון. מעל ספת שז-לונג אפורה וגדולה נתלתה תמונה שנקראת "יפו" ושנרכשה בגלריה הדיגיטלית "5070". במרכז שולחן קפה עם משטח פורמייקה צהוב ("וינטג' מאניה").
מול הספה, מהרצפה עד לתקרה, תוכנה ספרייה דו כיוונית, שבה מסך טלוויזיה, שני רמקולים גדולים ומדפי ספרים. בין המסך למדפים שבחלקה העליון של הספרייה יצרה בונפיליולי מעין "הפוגה" שמאווררת את מסת הרהיט, באמצעות משטח עשוי מזכוכית סבתא. הזכוכית מסתירת את בקבוקי המשקאות וספרי הבישול, שנמצאים על מדף שפונה למטבח.
אל המטבח נכנסים מהמסדרון, דרך שני קירות שנצבעו בצבע לוח כחול ("ראלף לורן"). הארונות, שתוכננו כשני קווים מקבילים, נבנו בהמשך להם. דלתות הארונות עשויות פורמייקה כחולה והידיות נוצקו מברזל. קיר הארונות הגבוה כולל מקרר, תנור וארון מזווה מיוחד. בעלי הבית ביקשו לאחסן את המכשירים החשמליים במקום זמין אך נסתר. לשם כך תוכנן ארון ברוחב מטר, שדלתותיו נפתחות על ציר של 180 מעלות ומאפשרות למדף שנשלף בגובה המשטח (90 ס"מ) לצאת החוצה.
מול קיר הארונות נבנה משטח עבודה נוח, באורך שלושה מטרים. הקיר שמעליו חופה באריחי קרמיקה אפורים עם עיטורים משתנים ("דור קרמיקה"). מעל המשטח נסגר הארון שנבנה בחלקה האחורי של ספריית הסלון בארבע דלתות שנצבעו בגוון הקפה של הקיר. מתחתן שני מדפים פתוחים, שבהם סודרו ספרי בישול ובקבוקי משקה. משטח הזכוכית שבגבם מעביר אור בין המטבח לסלון.
לכיוון המסדרון הופך משטח העבודה לדלפק רחב שמחבר בין הסלון למטבח. עמוד תומך נוצל ליצירת מעין נישה עם מדפי אגוז, שמשמשים לספרים נוספים ולפינת קפה. מכיוון הסלון הוצבו מול המשטח שני כסאות בר בסגנון כסאות תלמיד ("פיק אפ בר כסאות").
מכיוון המסדרון נבנו בנישה מדפים לאחסון ספרים ומשחקי קופסה של הילדות. במדף התחתון שוקעו כלי הנירוסטה של הכלבה, והקיר סביבם חופה באריחי פסיפס שנותרו מחיפוי המקלחת. ממול למדפים, בצדו השני של המסדרון, נוצלה הנמכת התקרה לנישה נוספת, שבה עמדת מחשב שכוללת משטח מעץ אגוז וארון אחסון. מצד פינת האוכל נסגרה הנישה בדלתות שמסתירות את מכונת הכביסה והמייבש.
בונפיליולי איחדה בין המטבח ומרפסת השירות שהיו בדירה המקורית. החלל הגדול שהתקבל, מימין לדלת הכניסה, הפך לחדרן של התאומות הקטנות. ארון נמוך בגובה 80 סנטימטרים תוכנן כך שיטשטש את הקיר האלכסוני אליו הוא הוצמד, במטרה להפוך את החדר לבעל פרופורציות מלבניות. החדר חולק לשני אזורים, ומוקמו בו שתי מיטות, שני ארונות נפרדים עם מדפים פתוחים בחלק התחתון ושידת החתלה.
בצמוד לפינת העבודה חדר הרחצה של הילדות, שמיועד גם לאורחי הבית. אריחים לבנים וחלקים הם הרקע לשידה כחולה ואריחי פסיפס מאוירים בגוני ורוד מעטרים את החלל.
חלקה הדרומי של הדירה הוקדש להורים. בונפיליולי יצרה מלבן שבמרכזו חדר השינה ומשני צידיו חדרי הארונות והרחצה. כאשר דלתותיהם סגורים מתקבל ריבוע. המיטה הוצבה תחת שני החלונות בקיר החדר. משני צדיה הוצבו שידות בגוון טורקיז ("איקאה") ומעליהן מנורות קריאה שנעות על ציר. בחדר הרחצה של בני הזוג בולטת שידה צהובה "מרחפת", שעליה הונח כיור שוקת גדול. אריחי פסיפס עם ציורים נאיביים משתנים משמשים כפס שמעטר את אריחי הקרמיקה הלבנים.
- קבלן: נדב נחמנזון, "רמונט סטייל".
- נגרות: "סטודיו דארק".
- תאורה: "גדעון קלאס", רחוב וולפסון בדרום תל אביב.
- ריצוף וחיפוי: "דור קרמיקה", נמל תל אביב.
- אריחי פסיפס: "איטל חרס".
- פרקט: "דני את דורון", פתח תקווה.
>> ליצירת קשר עם ורד בונפיליולי.
עוד דירות משופצות של משפחות צעירות:
>> במקום לעבור, הם החליטו לשפץ: אותה הגברת, אבל איזה שינוי אדרת
>> ודירת שיכון יפואית ששודרגה בשיתוף פעולה עם השכנים